 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
רומנטי |
|
|
|
|
| |
| Bonnard: Pierre & Marthe |
פייר ומרתה: אמנות ואהבה |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: ססיל דה פרנס, וינסנט מקיין, סטייסי מרטין, אנוק גרינברג, אנדרה מארקון |
הופעה ראשונה: 2023
ארץ מקור: צרפת , בלגיה
משך הופעה: שעתיים ו-2 דקות
|
|
|
|
סיפור חייהם המשותפים של הצייר הנודע פייר בונאר, ממייסדי תנועת האמנות "הנאבי", ובת זוגו, שנודעה כאחת המוזות המפורסמות בהיסטוריה: מרתה דה מליני. בונאר, שכונה גם "צייר האושר", צייר בלמעלה משליש מציוריו את דיוקנה של מרתה, אשר הפכה למוזה שלו ולציר מרכזי סביבו סבו חייו. היא הפכה לחלק מנפשו - והוא היה לחלק מנפשה הסוערת. בזכות אהבה עזה, שחרגה מהנורמות המקובלות לתקופה וידעה עליות ומורדות, שיאים ורגעי שפל, הגיעו השניים להגשמה אמנותית ולחיים מלאי יצירה.
ביקורות
****
בביוגרפיות הרשמיות של הצייר פייר בונאר היא כמעט לא מוזכרת, אבל זה מה שהופך את סיפורה של מרתה לאניגמטי. אין ספק שהיא הייתה המוזה שלו, ועל כך יעידו מאות ואלפי ציוריו שהיא עמדה במרכזם. מהאילוסטרציות הראשונות שלו ב-1890 ועד עבודותיו האחרונות על בדי קנבס ב-1940. הייתה לה אובססיה נאורוטית להתקלחות באמבטיה, וציורים רבים שלו מתעדים אותה במצב הזה. הם חיו תקופות ארוכות בבית המרוחק שלהם ביער פסטורלי, ליד אגם, זאת משום שהיא שנאה אנשים ודחתה את קרבתם, בניגוד אליו.
באשר לרקע שלה: היא עבדה בחנות יוקרתית בפריז שהתמחתה בפרחים מלאכותיים ופגשה את האמן הבוהמי ברחוב במקרה ב-1893. היא הפכה למוזה הקבועה של בונאר עד מותה ב-1942. מה שתרם למסתורין סביבה הייתה העובדה שהיא התחזתה והציגה עצמה כיתומה מבית אצולה איטלקי. היא קראה לעצמה מרתה די מליני בעוד ששמה האמיתי היה מרתה בורסין. על פי עדויות מסוימות היא גם הייתה נשואה לאחד מיסייה רנארד, אם כי לא נמצאו הוכחות לכך והמידע הזה נותר בגדר אניגמה.
הקשר של מרתה עם בונאר, שגילה שהיא חולת אסטמה ולפי הערכת רופא לא נותרו לה שנים רבות לחיות, הפך במידה רבה לאובססיבי והרסני עבורו. כאישה דומיננטית ואסרטיבית היא נעשתה תובענית, פרנואידית ואנטי-חברתית ודאגה שבונאר לא יתרועע עם הרבה אנשים.
מרתה נישאה לבונאר לבסוף רק על מנת להרחיק אותו מרנה (סטייסי מרטין), מאהבת צעירה שלו שהייתה מטורפת עליו. מרתה אילצה את מונאר להינשא לה (ב-1925) במקום לרנה, וזו התאבדה עקב כך. למעשה, המוזה של בונאר הפכה בעצם להיות הסוהרת שלו. היא לכדה אותו והוא לא הצליח להשתחרר מלפיתתה. ולמרות הכל נראה כי הייתה ביניהם אהבה גדולה, ששום דבר לא יכל לה. אפילו לא המאהבות שהיו לבונאר מעת לעת. הסרט מתאר גם את מימושה האמנותי של מרתה כציירת אף היא, שהציגה את עבודותיה בתערוכה.
"פייר ומרתה: אמנות ואהבה" הוא סרט מסוגנן בדרך. הבמאי מרטין פרובו ("סראפין", "המיילדת") הצליח להרכיב את סיפור האהבה ואהבת האמנות המיוחד הזה כשהוא עוקף שבלונות וקונבנציות נראטיביות מקובלות. הוא זורם עם הדמויות, בייחוד זו של מרתה, הכריזמתית והלא צפויה, כשמשחקה המטלטל והמרגש של ססיל דה פראנס לגמרי עושה את העבודה. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|