|
|
|
 |
קונצרטים |
 |
|
|
|
| |
|
קונצ'רטו נשי ברה מינור - יצירתו האחרונה של חוני המעגל ז"ל |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים מבצעים: שירלי גורטן, בת חביב, מיכל גרוב, מירי קריספין , פרנקלין טברס
בימוי: דינה בליך
עיצוב במה: מיכל גרוב
מוסיקה מקורית: שירלי גורטן, שעיה פלדמן
ציורים ועיצוב: רוני אהרון הרמן
תאום אמנותי: מאיר עקריש
ניהול: אילן גול |
|
|
|
|
יצירתו האחרונה של חוני המעגל ז"ל, יצירה שהחל ולא הספיק לסיים
המופע "קונצ'רטו נשי ברה מינור" הוא על תל אביב של שנות ה-50. ארץ ישראל הבתולית והנאיבית פוגשת את פריז הזוהרת של אותם הימים. ארבע נשים המתוודעות אל נשיותן בשנים בהן פריז המציאה מחדש את האופנה ותל אביב המציאה את עצמה.
במופע, על במה לבנה מוצב פסנתר כנף ונגנית עירומה. על גבי מסך מוקרנים לסירוגין אתרים המשדרים יוקרה ודימויים של פרטי לבוש ותופרת אחת המנסה לאחות את קרעי נפשה הסדוקה מאגו של הנגנית. התופרת מנסה לעטות עליה בגיד שש וארגמן המולבשים וירטואלית ע"י האימג'ים המוקרנים על המסך. בנוסף מוצג פיסול תלת מימדי של איברים, נשיים בעיקר, סמל לריקנות, סגידה לגוף, דילוג על חשיבה נשגבת ורוח. על הבמה רקדנים בתלבושות אוונגרדיות ופסיכודאליות הממלאים את החלל כתפאורה חיה, כדמויות הלקוחות ממעמקי הנפש הטועה של כולנו, ואת כל ההתרחשות מלווה נגינת הפסנתר. בנוסף, מתחת למסך ענק נראית אישה קטנה ואבודה המנסה לגדול באמצעים חיצוניים ומלאכותיים ובוחרת בבית הכלא הקוסמטי. ההפקה שולחת את הצופים פנימה אל מקורות הנביעה הפנימיים של העוצמה. הרווח בין השקיפות והאמת ובין הסודות והשקרים, דרך הרמיזות, הקריאות בין השורות והדיאלוג בין המעמדות, שופכים אור על התקופה.
ההישג של המופע הוא בדרך ההבעה האמנותית המגוונת, המכליאה בין תחומי המדיה השונים ויוצרת תרחיש בימתי המעמיד את התיאטרון והקולנוע בסימני שאלה, המעניק לצופה חומר למחשבה, המושפע מהקשר של הצופה לתיאטרון ולקולנוע, מהמקום בו יושב באולם ומעולמו הפנימי, מערך האסוציאציות האישי והרקע התרבותי ממנו הגיע.
*המופע כולל עירום
|
|