אילנית לוי בהפקה שמספקת מאוד את הילדים וקצת פחות מזה את ההורים. טל גורדון מדווחת
נסיכת הסנדל
"סינדרלה" באה לנו בזמן הנכון, בדיוק כשהקטנה (שלוש ורבע) טוחנת בוי.או.די. כל מה שקשור באגדות על נסיכות. השאלה הייתה כיצד יתרגמו להפקה הבימתית את הגרנדיוזיות המתבקשת מהסיפור הכי ורוד בממלכה, והתשובה היא כצפוי, בוורוד.
הגישה הבימתית, העלילתית והמוזיקלית נעה בין גבולות המיינסטרים, ההפקה לא מחפשת לקחת את האגדה למחוזות חדשים אלא נשארת בגבולות המצופה, כש"כצפוי " ו"מצופה" זה בהחלט לא רע כשיש לך בת שלוש שעיניה נפערות לרווחה בהתרגשות מול השמלות שאיתן תכבוש סינדרלה את לב החתן המיועד, וטרחנות שוביניסטית או אתגרים אמנותיים לא ממש מעסיקים עדיין את סדר יומה.
ההפקה החדשה, בכיכובה של אילנית לוי, נפתחת כשלוי מתעוררת על הבמה כסינדרלה בבגדי המשרתת, ופוצחת בשיר בוקר מלבב, כשברקע שתי בובות ציפורים מצייצות עבורה בחדווה. שתי הילדות שאיתנו, בנות שלוש ושש, מבסוטיות ממראה הבמה המלכותי שנתפס בעיני האמהות כמכובד ויפה, אך קצת פחות גרנדיוזי ממה שיכול היה להיות בהשקעה כלכלית גדולה יותר, אבל הבנות מסופקות לחלוטין.
גם שאר הילדים שבאולם מרותקים להצגה, מעורבים, צועקים במקומות הנכונים כשהם מנסים להסביר לפייה - שדמותה קיבלה טיפול הומוריסטי למדי - שהנסיכה זקוקה לשמלה חדשה לנשף, או לסייע לנסיך לאתר את נסיכת הסנדל שלו.
אילנית לוי – שם שמעורר הרמת גבה אינסטינקטיבית בשל ההקשרים הכל כך שונים שבהם נחשפנו לשמה – בהחלט הולמת את הטייפקאסט הנסיכותי. יפה ופגיעה, היא שרה, מתנועעת ומשחקת בחינניות מלכותית אמיתית שמחפה על הבוסריות המשחקית הקלה.
הנסיך שלצידה (גיא ברכה) מופיע בתפקיד קצרצר, (במילא כל מה שמצפים ממנו לעשות זה להפוך אותה לנסיכה וללכת), אבל מספיק להרשים בזמן הזה ביפי שירתו. גם האם החורגת והאחיות הרעות (עדי אביב, קרן פרץ, נועה גורן) ממלאות את תפקידן היטב כשהן מצליחות לגרום לקטנות לחוש אמפטיה עצומה כלפי מצוקתה של סינדרלה מול ידן הקשה.
רגעים חינניים במיוחד נרשמים בכל פעם שנכנסים אל הבמה שלושת העכברונים, חבריה של סינדרלה, שהקטעים שלהם, גם מוזיקלית, מוצלחים במיוחד. בן זיידמן סיפק שירים שמצאו חן בעיני הילדות, ולאחר שעה וחצי, כולל הפסקה, יצאו מהאולם שתי אימהות שיודעות, בינן לבין עצמן, שגם הן מגדלות עכשיו דור של בנות שעומדות לחלום על מה שלא יכול לקרות, ושתי ילדות מאוד, אבל מאוד מסופקות, שחוזרות הביתה ומבקשות מיד לאתר את סינדרלה בוי.או.די. ולהמשיך את ההצגה.
ההצגה מיועדת לבני 8-3, ועל פי מדד שתי הפרטיות שהבאנו מהבית מדובר בפילוח גילאי מדויק.
"סינדרלה", כתיבה: מאור מיימון, בימוי: רועי שגב, שירים: בן זיידמן. 6 בפברואר, מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב.