המופע, בביצוע להקת המחול הקיבוצית, הוא נקודת פתיחה מצוינת לעולם המוזיקה הקלאסית והמחול
בלי שטיקים
כבר 18 שנה רץ ברחבי הארץ המופע "פטר והזאב וקרנבל החיות", שני מחולות המאוגדים במופע אחד, שיצר הכוריאוגרף רמי באר, ומבצעת להקת המחול הקיבוצית. לא רבים מופעי המחול למבוגרים שיכולים להתהדר באורך נשימה שכזה, והמופע הזה, יש לציין, אינו מיועד למבקשים עבור ילדיהם במות גרנדיוזיות ותפאורות רבות רושם, אלא מהווה את אחת מנקודות הפתיחה היפות ביותר של הילדים בצעדיהם הראשונים לעבר אולמות המחול והקונצרטים.
עץ בודד גבוה באחורי הבמה משאיר את מרבית המקום לרקדני הלהקה, שנכנסים על רקע מילותיו המוקלטות של הקריין (קובי מידן), המסביר לילדים את הקוד על פיו מיוצגת כל דמות על ידי כלי נגינה מסוים - פטר על ידי הקשת, הציפור על ידי החליל וכולי.
מידן ממשיך ומספר, לאורך החלק המוקדש ל"פטר והזאב", את עלילת הסיפור, אך הדגש בהפקה הנוכחית של "פטר והזאב" הוא, באופן טבעי, על המחול והמוזיקה. נגישותם של הילדים – עדיין ללא הדעות הקדומות - לעולם המחול והקונצרט, מופלאה, והם שותים בצמא את הסיפור המוצג על הבמה בתנועה, ואת המוזיקה הנפלאה של פרוקופייב הבוקעת מבעד לרמקולים.
הריקוד עצמו מהוקצע ומקצועי, התלבושות בסיסיות והולמות את המתרחש על הבמה. לא קל לרכוש את תשומת לבו של קהל הילדים בלי אף שטיק חנפני, ולהקת המחול הקיבוצית עומדת במבחן הזה בכבוד גדול. בתי, אם להשתמש במדד קהל היעד, לא נזקקה לעזרתי כדי להבין מי הוא מי ומה קורה על הבמה.
"פטר והזאב". צילום: גדי דגון
ל"פטר והזאב" הגענו בפעם השנייה. הטעימה הראשונה שלנו מאותו סיפור הייתה בהפקת התיאטרון לילדים של אורנה פורת, הפקה נפלאה בזכות עצמה, ששמה את הדגש על דברים אחרים (שם בוצעה המוזיקה על ידי פסנתרנית ונעשה שימוש בקולותיהם של השחקנים). בהפקת אורנה פורת הפך הברווז לברווזה, וזו זכתה לחיים חדשים כשהצליחה לצאת מבטנו של הזאב. הפעם לא זכה הברווז לסוף טוב שכזה. הוא נשאר אמנם בחיים, אך את געגועיו המשיך לגעגע כבר מתוך כרסו של הזאב, שבלע אותו שלם...
לאחר רבע שעה של הפסקה אנחנו נכנסים לחלק השני של המופע, "קרנבל החיות" של סן-סאנס, אותו מוביל הרקדן דורון גואטה, שמתגלה כשחקן מצוין, בתפקיד העכבר שמואס בחייו העכבריים ומבקש להיות חיה אחרת, מוגנת ושמחה, כמו האריה, או התרנגולות, החמור, הצב, הפיל, הקנגורו ושאר חיות שעוברות לפניו בסך, עד שהוא מבין, כמובן, בעזרת קהל הילדים, שעדיף שיישאר עכבר. גואטה מתייעץ עם הילדים ויוצר איתם דיאלוג מצוין, הממחיש את היותם מרותקים למתרחש על הבמה.
חלקו השני של המופע משלב מלל רב יותר ותלבושות מרשימות יותר מבחלקו הראשון. מרהיב במיוחד ריקודם של חיות הים, המואר בתאורה כחולה ומייצר תמונה בימתית אסתטית במיוחד. את המחולות מייעדים חברי להקת המחול הקיבוצית לגילאי שלוש ומעלה. גם קטנים יותר יכולים לדעתי ליהנות מהתנועה הבימתית, בתנאי שאינם מבלבלים בין זאב בתלבושת לחיה מפחידה אמיתית.
"פטר והזאב וקרנבל החיות", להקת המחול הקיבוצית, מנהל אמנותי: רמי באר, מוזיאון תל-אביב.