הדיכוי שבמוסד הנישואים

ההפקה החדשה של תלמידי בית הספר של סופי מוסקוביץ מתמודדת עם קלאסיקה– מחזה מאוחר יחסית של מולייר  מ-1668 בשם "ז'ורז' דנדן".
 
לבמאי של ההצגה, רז וינר, בוגר בית הספר במסלול משחק ובימוי (בהצטיינות) שזו ההצגה השנייה שהוא מביים את תלמידי סופי מוסקוביץ הזכיר המחזה דווקא מחזאי אחר, בן זמננו.
 
"אחרי שקראתי את המחזה בפעם הראשונה", הוא מספר "הרושם הראשון שקיבלתי הוא שאיכשהוא מולייר, לקראת סוף הקריירה שלו, אולי בשביל להשתעשע, מחליט לכתוב קומדיה משפחתית לוינית כמעט קלאסית, עם כל המרירות השנינות וההומור שלה". "זה משהו שבין במודע או לא במודע השפיע  עלי בתהליך העבודה לכל אורך הדרך", הוא מוסיף.  
 
"ז'ורז' דנדן" הוא סאטירה חברתית חריפה, הלועגת לעשיר כפרי המבקש לרכוש לעצמו  מעמד חברתי "מכובד" דרך נישואים עם בת למשפחת אצולה המקורבת לחצר. הוא מגלה כי אשתו מצמיחה לו קרניים מתחת חוטמו ומנסה לחשוף את בוגדנותה בדרכים רבות ומגוונות, ולהוכיח להוריה כי הצדק איתו.
 
"ההצגה והמחזה מנסים לבדוק את מוסד הנישואים מהזווית של נישואים כבעלות. ז'ורז' דנדן הוא בעל בית במלוא מובן המילה, בעל רכוש ובעל של אישה. הוא מתעשר חדש כזה  כמו מעין איש עסקים שעשה עסקה, עסקת נישואין, והוא לא מרוצה מהתפקוד של העסקה  שלו. האומללות שלו היא אותה אומללות של אבי, חבר טוב שלי שעשה עסקה עם חברת כבלים והוא לא מרוצה, צורח שעות על השרות לקוחות של החברה אבל לא מצליח להתנתק מהם.  אלא שאצל דנדן מדובר באשה". 


"ז'ורז' דנדן" (תמונת יח"צ)

ומה זה אומר עלינו היום?
 
"אפשר להסתכל על הקומדיה הארסית הזו ולהרגיש טוב שכל העניין בסחר בבני אדם וכיבוש שלהם בטל היום כמו חלום בלהות ישן" אומר וינר  בציניות ומבהיר: "אני אומר את זה כמובן ממקום שהוא ביקורתי. אולי זה הדבר הכי בעייתי שעולה מתוך העבודה הזו והמחזה הזה -  אם יש פה משהו על זמני זה המקום המדכא שבמוסד הנישואים, ולא בשביל הבעל. הבעל נמצא דווקא במקום הפחות בעייתי". 
 
העבודה על המחזה כללה גם התמודדות של הבמאי והשחקנים הצעירים עם תרגומו של נתן אלתרמן "עולם שלם של דימויים ועושר שהיה גם אתגר וגם מתנה בו זמנית", מעיד וינר ומוסיף -   "זה היה חיפוש משמעותי ומשותף עם השחקנים ואני מקווה שיצא משהו טוב".
 
על השפה החזותית של ההצגה הוא אומר "תוך כדי החיפוש עיצבנו את הדמויות - הטיפוסים המוכרים של מולייר, ששואבים הרבה מהקומדיה דל ארטה - וגם את  הקצב ואת הטמפרמנט של הקומדיה, מעולם ויזואלי של חוברות קומיקס וסרטים מצוירים שהן גם סוג של קריקטורות, אבל של הזמן שלנו".

"ז'ורז' דנדן" (תמונת יח"צ)


מבחן ליצירה ולקהל
 
מאז שסיים את לימודיו בבית הספר וינר עוסק לצד הבימוי גם  במשחק. בין השאר הוא משחק בקבוצת תיאטרון מסתורין שמעלה עבודות של תיאטרון חוצות בארץ ובעולם ביניהן "חלומות משה", "צר צורה", "אגדה לבנה", "ירושלים של מעלה ומטה"  (האחרונות עלו בפסטיבל חמשושלים האחרון) ועוד. הוא שיחק גם ב-"להשכרה" ההצגה הזוכה בפסטיבל תיאטרון רחוב בבת ים.
 
האם המשחק משפיע על עבודתו כבמאי? "כן, בעיקר החוויה של ללמוד כל הזמן מבמאיות ובמאים שעובדים אתנו - ללמוד את הדרך שלהם, השפה שלהם, מה מעניין אותם. זה כלי למידה עיקרי שלי לכל דבר אבל זה לא שהעבודה שלי יצאה דומה למה שאנחנו עושים שם באיזושהי צורה, וכנראה שטוב שכך".
 
ועוד הוא אומר: "כל יצירה קלאסית  נראית לי כאיזשהוא מבחן הדדי  -  מצד אחד של הרלוונטיות והעל זמניות של היצירה עצמה ומצד שני -  מבחן לנו בתור קהל מהמקום של מה קרה לנו ב-400 ומשהו שנה מאז שהטקסט נכתב ועלה על במה. האמת היא שהיום, אחרי שההצגה עולה אני לא יודע אם נכשלנו במבחן או הצלחנו בו אם התוצאה כל כך קומית או שהיא גם קצת טרגית".
 
"ז'ורז' דנדן" תעלה בין התאריכים 13-3 בינואר 2011  ב-20:30 באולם תיאטרון בית הספר סופי מוסקוביץ'. כרטיס: 50 ₪. לסטודנטים 30 ₪.לפרטים נוספים ולהזמנת כרטיסים בטל':5372525 -03.