שיר אהבה בדואי ופריד אל אטרש

תום כהן, המנצח הראשי של התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון זו העונה השנייה, מוביל את הרוח החדשה של התזמורת לשיתופי פעולה מוזיקליים מרתקים. הקרוב שבהם עם דויד ברוזה, בסדרת מופעים המייצרים חיבור תרבותי ומוזיקלי בין הסגנונות השונים שאותם מייצגים ברוזה והאנדלוסית.

בתכנית עיבודים חדשים לשיריו של ברוזה המבוצעים בידי תזמורת המונה 30 נגנים, מה שיאפשר לברוזה לייצר, בין השאר, דיאלוג גיטרות פלמנקו מסקרן מול גיטריסט התזמורת. לצידו של ברוזה ישיר גם זמר הפלמנקו יהודה שוויקי המייצג אף הוא את שיתופי הפעולה החדשים של התזמורת.

"את דויד אני מכיר כי פעם הוא פגש אותי במקרה והזמין אותי אליו הביתה לנגן", מספר כהן, מנצח התזמורת. "אני נגן מנדולינה במקצועי ואחרי שניגנו קצת ביחד הוא הציע לי לעלות איתו על הבמה כמה ימים אחר כך בהופעה שלו על המצדה וככה התחיל הרומן שלנו. מאז שהפכתי להיות המנהל המוזיקלי של האנדלוסית, החל מהיום הראשון, אני עסוק בלחזר אחרי דויד שיבוא להופיע איתנו, בגלל החיבורים המתבקשים של מוזיקה ספרדית והחיבור של דיויד, שהוא מאוד ספרדי ומאוד ישראלי, וזה משהו שיש אצלנו במנות גדושות".

מכיוונים שונים, אצלכם ואצלו

"כן, ופה בדיוק היופי. דויד עושה מוזיקה ספרדית והמוזיקה האנדלוסית הרי צמחה בחבל האנדלוסי שבדרום ספרד ומשם היגרה לארצות המגרב (מרוקו, אלג'יר ותוניס), כך שהחיבור הוא מאוד חזק וברור, אבל כמו שאמרת, מכיוונים שונים וזוויות שונות, וזה מה שעושה אותו מסקרן.

"בקונצרט הזה ישיר גם יהודה שוויקי, זמר הפלמנקו, שהוא לא אחד מפייטני התזמורת, אבל לשמחתי בעונה האחרונה הוא הופך להיות אחד מהזמרים הקבועים בקאסט שלנו כי היה לנו חיבור מאוד מעניין איתו בקונצרט פלמנקו שעשינו, ומאז מעניין לנו להופיע איתו. הוא זמר פלמנקו בחסד, בחור קטן, אבל כשהוא פותח את הפה את לא מאמינה מה שיוצא ממנו. הוא נשמע לך כמו צועני בן מאה שגר במערה כל החיים".

מבחינת הרפרטואר שלכם, מה צפוי לקהל במופעים עם ברוזה?

"בראש ובראשונה אנחנו מחפשים את נקודות ההשקה, וזה בא בכמה אופנים. מצד אחד שירים של דויד שהם במקור בספרדית בביצועים אחרים שמתחברים לאנדלוסיה, או שאנחנו מנסים למצוא את המקום של החיבור האמנותי כשאנחנו מלבישים על שירים שלו שירים מהרפרטואר שלנו, כמו למשל 'שיר אהבה בדואי' שאנחנו מחברים אותו עם יצירה של פריד אל אטרש שנקראת 'עזיזה' שבאורח פלא מתיישבות אחת על השנייה מושלם כאילו הן תמיד היו שם, או השיר שלו 'בוכה אל הקירות' ביחד עם 'יה רייח' שלנו".

מה מאפיין את התזמורת האנדלוסית מבחינה כלית וגישה מוזיקלית?

"התזמורת האנדלוסית היא תזמורת בת 30 נגנים שהחלוקה בה היא כזו: 20 נגנים שהם תזמורת קאמרית לכל דבר, כינור ראשון, שני, ויולה, צ'לו, אבוב וקונטרבס, ולפניהם יש סקציה של עשרה נגנים אותנטיים בכלים כמו קאנון, עוד, כלי הקשה שונים כמו דרבוקה, בנדיר וכיוצא בזה, כינור ערבי, קמנג'ה, שזה כינור שמנוגן על הברך, חליל ניי. הנגנים הקלאסיים המערבים מנגנים עיבודים, מוזיקה שנכתבת עבורם בתווים, בעוד שעם הנגנים הקלאסיים המזרחיים זו עבודה בעל פה של שינון, חזרה, עבודה מאוד מאתגרת ומעניינת.

"התזמורת האנדלוסית אשקלון" (תמונת יח"צ)


"מבחינה מוזיקלית, תחת המטריה של המוזיקה האנדלוסית אנחנו מכניסים הרבה מאוד דברים. כמובן את המוזיקה הקלאסית האנדלוסית שנכתבה בתור הזהב בחבל האנדלוסי בספרד, אבל מעבר לזה, נוגעים היום גם במוזיקת עולם על גווניה, בשיתופי פעולה עם רביד כחלני, מארק אליהו, אמיר שהסר, בנגיעות שהן מצד אחד ישראליות מהכיוון הספרדי היהודי, כמו עם דויד ברוזה או עם יסמין לוי שאני מקווה שתגיע גם בקרוב לבמות שלנו, ובין אם באירוח אמנים שמגיעים ממרוקו או צרפת, אמנים מוסלמים שבאים לבצע איתנו את החומרים שלנו, וכמובן, קאדר הפייטנים הגדול של התזמורת, שבראשם עומד אמיל זריהן. במשפט אחד: באמת עושר צלילי שאני בתור חובב מוזיקה הייתי מאחל לכמה שיותר אנשים לשמוע, כי זו חוויה קונצרטנטית לכל דבר, אבל טיפה פחות מעונבת ממה שאנחנו מכירים באולם הקונצרטים".

חותך הבצל שהתקדם להיות השף

אם דיברת על עצמך כחובב מוזיקה, זה מוביל אותי ישר לשאלה על החיבור שלך, כמוזיקאי צעיר בן 28, למוזיקה שכמעט תמיד יש בה אוריינטציה עממית. ניהלת תזמורת שניגנה מוזיקה צוענית ובלקנית, הובלת את תזמורת את'נו קפריסין, ועכשיו עם האנדלוסית כמובן. מאיפה המשיכה שלך למוזיקה עממית?

"אני למעשה למדתי מוזיקה קלאסית מערבית, ניגנתי יצירות לכינור על מנדולינה באקדמיה וכולי, אבל מאז ומעולם נמשכתי למוזיקה עממית, בין אם בגלל האזור שגדלתי בו – אני יליד שכונה ג' באר שבע – ובין אם בגלל נהיית הלב הטבעית שלי. לא מצאתי את עצמי בעולם ההוא במאה אחוז. אני מאוד אוהב את זה, אבל הרגשתי שאני לא עושה את זה מספיק טוב, ושזה לא היה זה.

"התחלתי למצוא את עצמי נסחף אחרי דברים אחרים, אחרי מוזיקה שהיא מלאה ברגש, משהו שיש לו מסלול  ישיר לתוך הלב, שהוא הרבה פחות מושכל והרבה יותר אמוציונאלי, ואת זה מצאתי במוזיקת עולם על כל גווניה. ניגנתי באמת הרבה מוזיקה צוענית, התחלתי להתחבר למוזיקה שורשית ומצאתי את עצמי בתזמורת האנדלוסית, ששם ממש התחלתי מלמטה והייתי משול לחותך הבצל שלימים התקדם והתקדם עד שהפך להיות השף".

והיום מבשלים איתך גם אנשים כמו קרן פלס, שלא לגמרי מזוהים עם הסוג הזה של המוזיקה

"קרן היא קודם כל חברה, ומעבר לזה, גם ברמה של מוזיקת עולם, אחד הדברים שפחות נוח לי איתם ובגללו אני מאוד מאוד ממעט להשתמש במינוח 'מוזיקת עולם', הוא קצת הזילות שיש לצמד המילים הזה, כי המטרה שלי מאז ומעולם הייתה לבצע את המוזיקה הזאת שהיא הרבה יותר רגשית, אבל ברמת ביצוע קלאסית לכל דבר, הן בעיסוק בטכניקה, בגישה, בצליל וכולי, ומכאן שהעבודה שלי עם אמנים באה מהמקום הזה. מוזיקה זה מוזיקה, זה מחבר בין כולם. אני עובד היום עם קרן, עם דויד ברוזה, עם יסמין לוי, ועכשיו אני יועץ אמנותי לדיסק החדש של ריטה שייצא, והיא מפתיעה אותי בו כל פעם מחדש שם עם הפתיחות שלה לחומרים אחרים, במירכאות".

                             תמונת יח"צ

 
הקונצרט הראשון של התזמורת האנדלוסית החדשה אשקלון מארחת את דויד ברוזה יתקיים ביום ראשון, 27 בפברואר 2011 ב-20:30 במשכן לאמנויות הבמה באר שבע. קונצרטים נוספים יתקיימו בהיכלות התרבות באשקלון ובראשון לציון, בתיאטרון ירושלים ובתיאטרון הצפון. 
 
לרכישת כרטיסים