בין סיבוב הופעות מול אינדיאנים אוהבי ישראל באקוודור לבין הופעה בפסטיבל הפולק  "סולם יעקב" על גדות הכנרת, מצא אסף תלמודי  (צלע מובילה בהרכב הכליזמר "אוי דיוויז'ן"; מפיק מוזיקלי  של שלומי שבן, רונה קינן, נעם רותם ועוד;  נגן מבוקש של ברי סחרוף, עמיר לב ועוד וגם דוקטור למוזיקולוגיה ומרצה באוניברסיטת חיפה ועוד)  עדיין אפוף אדי ג'ט לג מהטיסה מדרום אמריקה, זמן להתארח במדור.
 
ואלו הן חמש ההמלצות שלו:

 
1. ספר
 
עכשיו קראתי את "המפה והטריטוריה" של מישל וולבק . יצירה משמעותית. כל הספרים של וולבק יש בהם איזה מיזנטרופיה מאוד חגיגית לתיאור מאוד משעשע, כמה שהוא מדכא, של המציאות של המאה ה-21 בגלל סגנון הכתיבה החתרני. הספר ספיציפית הוא אחד הרומנים הכי מוצלחים שעוסקים באמנות. הגיבור של הספר הוא צייר והתחושה היא שאתה קורא יצירת אמנות שבמרכז שלה יצירת אמנות סיפורית אחרת - מאוד משכנעת.


"המפה והטריטוריה" (יח"צ)

2. סרט
 
באופן אישי אני רואה שוב ושוב את הסרטים של האחים כהן. גם "יהודי טוב" הסרט הלפני אחרון שלהם (את האחרון עוד לא ראיתי). זה גם סרט וגם טקסט נפלא - הכתיבה היא אדירה. זה  המשך מפואר לספרות יהודית אמריקאית שגם בונה על ההשגים של בשביס זינגר ופיליפ רות וגם מתעלה עליהם, מהדור הבא. כמו יצירות ספרותיות אחרות על התפר בין יהדות מזרח אירופה ויהדות ארצות הברית זה עובד מאוד חזק וההכלה של התרבות הזו על הקולנוע היא מושלמת. 
  

3. אלבום 

"אני ברצף הבלתי פוסק של משימות השמעה במחשב ובאייפון אבל  יש אוסף של תלוניוס מונק בהופעה חיה של חברת קולומביה  מסוף שנות השישים שאני חוזר אליו בזמן האחרון. מונק היה פסנתרן ג'אז  מאוד חשוב אבל גם מאוד חריג והסגנון שלו מצד אחד השפיע מאוד אבל מצד שני תמיד נשאר ייחודי לחלוטין וכמעט בלתי אפשרי לחיקוי . משהו בפוינטיאליזם של הנגינה ובמופשטות של הנגינה ובקושי שיש בה אני חושב שהוא מאוד יעניין מי שלא במיוחד אוהב ג'אז.
 
"מה זה פוינטאליזם? ג'אז נוטה להיות חלק ומבריק ולתת הרגשה של המוזיקה כאילו היא מאוד קלה ואצלו הוא משחרר את הצלילים  מהפסנתר בנואשות של הרגע האחרון. יש שם איזה משהו אנטי וירטואוזי שחוצה את הגבולות של הז'אנר שיכול לדבר לכל מי שאוהב מוזיקה ניסיונית ואינדית,  יש שם הרבה מהבסיס לזה". 
  

   
4. מופע במה
 
"אני אמליץ על אביב מארק  ו'בוסתן חשמלי', הופעה שהיא די נדירה אבל אפשר לראות אותה בלבונטין מדי פעם. אביב היה ב-'סאבווי סאקרס' להקת פאנק וגראנג' חשובה בתל אביב של שנות התשעים. הוא כותב שירים גאוניים ממש, אחד האחרונים שעושה רוק אמנותי אמיתי בעברית . כותב אדיר ופרפורמר אדיר כדאי להתאמץ ולתפוס הופעה שלו.  כל קריירת הסולו שלו היא דבר שכדאי לשמוע, באמת שירים טובים. זה יכול לעבוד יחד עם מישל וולבק מאוד טוב, עם אביב מארק ברקע זה דכאון  משובב. 

  
5. אתר אינטרנט
 
"אני עוקב אחרי אתר שנקרא 'העוקץ' שעורכים שני פרופסורים מאוניברסיטת תל-אביב יוסי דאהן ואיציק ספורטא , שהוא מן אתר דעות של חלקים מהשמאל הישראלי. יש לי נטייה לטיעונים יותר רחבים או יותר מנומקים, בטח בתחום השמאל הכלכלי . האתר הזה הוא השלמה מבחנת הפרספקטיבה לאתרי החדשות המרכזיים. לא הייתי ממליץ לקרוא רק אותו או להסתמך על כל מה שכתוב בשם אבל  כהשלמה וכאיזון וכפרספקטיבה לעיתון היומי אני ממליץ. תמיד מומלץ להסתמך על יותר ממקור ידע אחד.  

בכמה מילים על המופע של "אוי דיוויז'ן" בפסטיבל "סולם יעקב"
 
מה בעצם להופעה של כליזמר ביידיש ולפסטיבל האנגלו-סקסי?
 
"הופענו שם לפני שנתיים וזה פסטיבל נהדר, על פי מודל שמאוד נפוץ בארה"ב - פסטיבל פולק ומוזיקת עם שמתרכז סביב מוזיקת עם אמריקאית והמקורות שלה, מוזיקה אירית ואנגלית.  זה פסטיבל קהילתי כזה של משפחות ואוהלים והיחידי בארץ שמשחזר את זה. רוב הקהל הם ישראלים ממוצא אמריקאי ואנגלי ורוב המוזיקה בסגנון קאנטרי ובלו גראס. המוזיקה העממית האקוסטית מז'אנרים אחרים משתלבת בזה אופן טבעי ויש משהו הגיוני בלהכניס  גם מוזיקת עם מתרבויות אחרות. מבחינת האווירה הקהילתית שזה יוצר  - זה עובד בצורה דומה.