סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: טל גורדון "כבר לא פקיד של מוזיקה" – עופר מאירי פינת גורדון
 

 
 


בגיל 38 עופר מאירי זונח את הפקות המיינסטרים (כמו "להאמין" של דוד ד`אור) לטובת אמירה אמנותית אישית באלבום הקונספט האורבני שלו "מטרופולין". בריאיון לטל גורדון הוא מספר כיצד בגיל שבו אמנים רבים מתחילים לגלות את הצדדים היותר ממוסדים שלהם, הוא זכה להתחבר מחדש להנאה שבגללה התחיל בכלל לעבוד במוזיקה.

שם נרדף להצלחה גלג"לצית

עידן רייכל היה כנראה הראשון להוציא אלבום מפיק בארץ, דבר המקובל בחו"ל כבר שנים: מפיק מוזיקלי מלהק זמרים לשיריו, כשאלה משרתים את השירים כרצונו ועל פי החזון המוזיקלי שלו, בניגוד לאלבומים שלהם בהם אמור לשרת המפיק המוזיקלי את צרכי האמן. אחרי שני הפרויקטים של רייכל, יוצא בימים אלה אלבום מפיק נוסף, "מטרופולין" של עופר מאירי, שהוא אינו רק שם האלבום, אלא מותג שתחתיו יעבוד מאירי על פרויקטים שלו.

כבר כמה שנים שמאירי (38) הוא מוזיקאי ומפיק מוזיקלי עסוק ונחשב. הפרסומות והג`ינגלים הרבים שעליהם הוא חתום (במבה, ביסלי, אורנג`, אסקייפ ורבים נוספים), ואלבומים שהפיק מוזיקלית כמו "עד הקצה" ו"תוך כדי תנועה" לדנה ברגר, ו"הכחול של השמים" לקורין אלאל, הפכו אותו לשם נרדף להצלחה רדיופונית ברדיו הישראלי הגלגל"צי שמעט מאוד שירים ישראלים חדשים מצליחים להשתחל אליו.

מאירי הוא גם שותף לצמד Nomo Heroes עם תומר אדם לנציגר, והשניים עשו גרסת כיסוי לשיר Surfing On A Rocket של להקת Air שנכללה באחד האלבומים הרשמיים של ההרכב הצרפתי המצליח ובאוסף קטעים נדירים שהוציאה הלהקה. השניים עובדים כעת על אלבום המיועד לחו"ל.

במקביל הוציא כעת מאירי את האלבום הראשון שלו, "מטרופולין" שבו הוא חתום על כל המילים והלחנים (שאת חלקם כתב בעזרת יוצרים נוספים) וכמובן - על ההפקה המוזיקלית. לנציגר עזר בהפקת חלק מהשירים וייעץ מוזיקלית.

החיים בעיר כקונספט לאלבום

"מטרופולין", כשמו, מורכב מ-13 קטעים "שנכתבו בעיר של מהר, סיפוקים מיידיים, מהגרים וחיים בעתיד לא ברור" כהגדרת הקומוניקט של האלבום. "חזירים", הקטע השני באלבום, נפתח בקולות של גבר ואישה שמתארים באנגלית בפירוט ובדיוק את הדרך שהם צריכים לעשות כדי להגיע מדימונה לתל-אביב ומתל-אביב בחזרה לדימונה, ומכניס אותנו לסיפור המסגרת.

"אני עובד על מטרופולין כבר שנתיים", מספר מאירי, "מדובר בקונספט שמדבר דרך העיניים שלי, ולפעמים של עובדים זרים על הניכור והניתוק שאני, או אנשים אחרים מרגישים בתל-אביב, ובכלל על החיים בעיר. ב`חזירים` ביקשתי משניים מהכושים העברים שעובדים אצלי בפרסומות פשוט לספר באופן הכי יבש, עד כמה שהם יכולים, כי תמיד יש להם איזה גרוב בדיבור, איך הם מגיעים לתל-אביב מדימונה, ובחזרה, והם סיפרו. זה לא מבוים או כתוב מראש או משהו".

- החלטת מראש על הקונספט הזה או שכתבת ואז גילית שזה הנושא שסביבו
הסתובבת?

"האמת שכתבתי וגיליתי שזה הנושא. וגם תמיד התחברתי לטקסטים באוירה כזאת בדברים שאני שומע מחו"ל וכנראה שזה נטמע בתוכי".

"אני לא אעשה יותר הפקות מיינסטרים"

- איזה דברים אתה באמת אוהב לשמוע?

"הכל. אני שמען כפייתי. אבל מתחבר בעיקר לדברים מאוד אנדרדוגיים. יש עכשיו דיסק שאני שומע הרבה, APARAT, יש משהו שנקרא M83 שאני מאד אוהב, Lcd Sound System, דברים כאלה".

- זה מעניין שאתה אומר "אני אוהב דברים מאוד אנדרדוגיים", ובהפקות שעשית עד
היום זה כמעט לא מתבטא. זה נובע מהסיבה שמה שאנחנו אוהבים לשמוע זה לא
תמיד מה שאנחנו יודעים לעשות?

"זה בדיוק להפך: מה שאנחנו יודעים לעשות זה לא בהכרח מה שאנחנו אוהבים לשמוע... פונים אלי הרבה אנשים שהם באיזור המיינסטרים, ובמטרופולין, שהוא לא לגמרי מיינסטרים, לאט לאט קלטתי פתאום שאני יכול לעשות סוף סוף את מה שאני אוהב ולהתחבר לזה".

- וההבנה הזאת תשפיע לדעתך על העבודות המוזיקליות שלך בעתיד?

"כן. זה לגמרי ישפיע. אני לא אעשה יותר הפקות מיינסטרים. מיינסטרים זה דבר יחסי כמובן, אבל אם אני כן אחליט לעשות הפקת פופ או משהו כזה אני אעשה את זה בצורה שיותר מתקרבת לאינדי פופ. אין לי עניין לעשות יותר הפקות מיינסטרים קלאסיות. אני רוצה לעשות דברים מסחריים, אבל לא עוד דברים כמו השיר לאירוויזיון למשל שכתבתי עם דוד ד`אור ("להאמין"), עם כל הכבוד. אין לי בעייה איתו, אבל אין לי כוח יותר לדבר הזה. השיקולים שלי באירוויזיון היו בהחלט כלכליים והיה גם השיקול של לנסות לפרוץ החוצה, אבל זה לא הטעם שלי.

"תראי, אני חי מג`ינגלים, ושם אין בעיה. שם אני אעשה פופ וכל מה שהם רוצים. אבל במוזיקה (בתקליטים) באמת לא מדובר בכסף גדול, ואם אני אעשה משהו שאני עומד מאחוריו עם השם שלי אני באמת לא רואה סיבה להתעסק כבר במוזיקה יותר מדי ממוסחרת. לא רוצה להכנס לשמות ולהעליב אף אחד אבל אני מאוד אקפיד להיות שלם עם השירים שאני מקבל לעבוד עליהם. אני פשוט עולה רק עכשיו על הקטע הזה..."

- זה נשמע די מדהים מה שאתה עובר, כי זה בעצם תהליך הפוך, מבוגר לצעיר, בניגוד למה שקורה בדרך כלל לחשיבה.

"אני גם מרגיש ככה. מרגיש שאני פתאום מתחבר. כאילו כל הזמן עבדתי והייתי פקיד מוזיקה, ובעצם כל העניין שהגעתי בשבילו למוזיקה זה ליהנות, לא רק לשבת ולעבוד. ומטרופולין מבחינתי נותן לי את האפשרות הזאת. העבודה עליו ממש פתחה לי את הראש".

איש של אסתטיקה

מאירי שמוגש באלבום הזה הוא לא איש של חספוס או קוצניות אלא של אסתטיקה לשמה, נקיון מוקפד, אלקרוניקה רכה שמבוססת על סאונדים מסונתזים של האייטיז שנלקחים אצלו לכיוון הרבה פחות אפל מזה שהיו בו בשנות השמונים, הרמוניות קוליות שמושפעות משנות השבעים, משיחות מכחול מוזיקליות מאוד מלטפות, שירה ששטופה בהרבה אפקטים, והכל מוקפד ומושקע עד הספרון (שבתוכו מונח הדיסק) המעוצב ברמת האסתטיקה שמייצג האלבום כולו.

- אתה מנסח באלבום אמירה של אסתטיקה מוחלטת, של משהו מאד מעוצב
ומוקפד. נדמה כאילו אתה לא זקוק לשום חספוס סביבך.

"לגמרי. אני לא בוחר בחספוס כי זה פחות הטעם שלי או הדברים שאני שוחה בהם, כי אני איש של אלקטרוניקה מסוג מסוים. הדברים שאני מושפע מהם שמגיעים מחו"ל הם תמיד אסתטיים מאד, גם אם מדובר בסוניק יות` או בדברים כאלה שהם כאילו נון שלנטיים. השקעה מוזיקלית בפרויקט או בהפקה מאפיינת ברוב המקרים עשייה שמגיעה מחו"ל, לפחות מהדברים היותר טובים שאנחנו שומעים. בארץ יש מה שנקרא `סאונד ישראלי`, וזה לא נאמר כמחמאה... גם בעיצוב העטיפות בארץ יש הרבה פעמים משהו מאוד מחופף ולי זה תמיד מפריע שלא משקיעים בקטע הזה".

גלריית הזמרים והזמרות ב"מטרופולין" היא שילוב של אמנים מוכרים יותר ופחות, שנועד לשמור על רעננות באמצעות קולות פחות מזוהים ומוכרים, בדומה, אגב, לבחירת הזמרים של עידן רייכל, וכוללת את שרונה נסטוביץ`, אפרת גוש, דנה ברגר, קרני פוסטל, כפיר בן ליש, ברק גביזון, קרן מלכה, רוני אלטר, אמילי קרפל, ומאירי עצמו ששר אמנם גם הוא, אבל משאיר את רוב המקום לשאר הזמרים.

- למה אתה שר באמת כל כך מעט יחסית באלבום?

"גם כי גיליתי די מאוחר שאני יכול לשיר, וגם כי אני עדיין לא משוכנע שאני שר כל כך טוב, אני לא סגור על זה. כרגע נראה לי שאני תמיד אארח אנשים בדיסקים שלי".


"ניסיתי לכתוב ג`יבריש בעברית"

- התחלת כמתופף, הפכת למפיק נחשב, אבל אף פעם לא היית בפרונט. תמיד כתבת ושרת?

"תמיד הלחנתי, אבל טקסטים ושירה זה דבר חדש אצלי. התחלתי לכתוב טקסטים כי תמיד יש איזה חוסר נוחות כשאתה מלחין וצריך פתאום לחכות שמישהו יכתוב לך טקסט. יש משהו הרבה יותר נוח כשאתה כותב לעצמך, גם אם זה פחות מקצועי ברמה מסוימת, עדיין נראה לי שעדיף בכלל לאנשים ליצור בעצמם כמה שאפשר".

- אבל דווקא בטקסטים, בגלל שזה תחום שאני יותר קרובה אליו, אני יודעת שלא קל למצוא את הקול שלך,
לפעמים לוקח המון שנים עד שאתה מצליח לכתוב את עצמך נכון.

"נכון, אז מה שעשיתי זה שתמיד כשהייתי כותב מוזיקה הייתי מלחין אותה בג`יבריש באנגלית, אז פעם אחת פשוט אמרתי לעצמי לנסות לכתוב ג`יבריש בעברית, ואיכשהוא הבסיס של רוב המילים שיש באלבום יצאו יחד עם הלחן. `היא לא אומרת כלום` למשל זרם מיד עם המנגינה. ואז מבחינת החיבור בין מלים ללחן יש משהו שזורם פונטית מאוד נכון, וזה משהו שגם לכותבי טקסטים טובים קשה לפעמים להתאים ככה. אני לא מחזיק מעצמי איזה כותב טקסטים אבל אני חושב שאני כן מצליח להעביר איזה אווירה וכוונה במילים.. `היא לא אומרת כלום` למשל מדבר על ניתוק של ילדה מתבגרת מהסביבה שלה ועל חוסר ההבנה והנסיונות של הסביבה שלה להבין אותה, והיא פשוט לא אומרת כלום. זה לא ארוע מסוים אלא יותר מצב נפשי".

מה הייתה ההשראה לטקסט הזה?

"קראתי בעתון לפני המון המון זמן סיפור על בחורה שהייתה בקומה והאינסטינקט היחיד שנשאר לה זה הדמעות. הסיפור הזה ישב לי בראש, תמיד זכרתי את זה, ואיכשהוא המצב שלה התחבר לי למצב של נערה מתבגרת שמנותקת מהסביבה, איזשהו משחק בין קומה לניתוק רגשי".

"אני די בעננים כרגע"

- האלבום יצא לפני שבועיים, וביחד איתו הביקורות והתגובות. זה בטח מרגיש אחרת לגמרי מאשר להיות ערב הוצאת אלבום שאתה רק המפיק שלו.

"זה פשוט עולם אחר. קודם כל יש פתאום את אלמנט החשיפה אז הפרנויה הרבה יותר גדולה, כי אתה מגיש את עצמך. אתה מרגיש חשוף לטוב ולרע. אם יורדים על הדיסק אז יורדים עליך, ולא רק על אלמנט ההפקה. זה מרגיש כל כך כל כך אחר, אפילו לא תארתי לעצמי כמה זה שונה. יש המון מתח, לפחות עד שיצא התקליט, ואחרי שהוא התקבל מאד יפה ברדיו והוא אפילו נמכר, אני ממש מסתובב די בעננים כרגע".


בימים אלה עסוק מאירי בחזרות למופע שבו ישתתפו לצדו אמילי קרפל, שרונה נסטוביץ`, אפרת גוש וברק גביזון.

"מטרופולין", הליקון. אתר האלבום
אורן בר-אל על "מטרופולין"


14/04/2005   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (6 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
6. מדהים.
... , (30/01/2006)
5.
שגית , (10/09/2005)
4.
גבי וגאס , (05/09/2005)
3.
עופר מאירי עשה דיסק נורא יפה. קניתי השבוע וממש נהנתי. , (25/04/2005) (לת)
2. אלבום יפיפה. מושקע ומרגש הן בטקסטים ובלחנים והן בהפקה.
י , (14/04/2005) (לת)
1. אלבום מדהים
שרון , (14/04/2005)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע