אחרי ההצלחה הבאמת פנומנלית של שני אלבומיו, ובעיצומו של סיבוב הופעות חדש מתפנה עידן רייכל לספר לטל גורדון איך זה להופיע בארה"ב מול קהל שלא מכיר את "בואי" וגם קצת על תכנונים לעתיד. ויש גם וידוי מפתיע על כתם אדום (עם מנענעים) בעברה של המראיינת.
"מנסה לחלוב את הפסנתר מעוד מקומות"
תוך שני אלבומים הפך עידן רייכל לאחד הכוחות המובילים בתעשייה. עד כדי כך מובילים, שלא מעט מבקרים כבר חיפשו אותו באלבומו הבא, והדביקו לו תוית של דורך במקום כשהוציא את השני שלו, "ממעמקים". בניגוד לאותם מבקרים, לא הייתי ממהרת כל כך לזלזל ביכולת לכתוב עוד עשרה שירים מצוינים - גם אם אלה שייכים לאותו עולם בו ביקר כבר באלבומו הקודם - במיוחד בתקופה שבה אלבום שיש בו שלושה שירים טובים נחשב למשהו מיוחד.
רייכל, משופשף כל כך בראיונות עד שנדמה שגם מתוך שינה יוכל לספק את האינפורמציה כולה עוד בטרם סיימתי לשאול.
- עכשיו אתה בשיא של מה שעשית עד עכשיו אבל נראה שבתקליט הבא שלך כבר מצפים ממך ללכת למקומות אחרים. יש לך כבר מושג לגבי הכיוון הבא שלך?
"אני לא יודע עדיין לאן אני רוצה להגיע אבל אני יודע שאני מנסה לעשות שינוי בחיים. עברתי לדירה שאין בה כלום חוץ מפסנתר, ואני מנסה דרך זה לצאת לאיזשהו מקום אחר. כי ברגע שאתה לוחץ עוד פעם ON על המחשב בלי שלקחת ממנו הפסקה לכמה זמן, אתה תלך מתוך הרגל למקומות שאתה תמיד הולך אליהם. אז אני מנגן פסנתר בבית, מחפש לחלוב אותו מעוד מקומות, ואני בטוח שבעוד שנה כשאני אפתח את המחשב, והוא כבר לא יעבוד, ואני אצטרך לסדר הכל מחדש, יבואו פתאום סאונדים אחרים וכיוונים אחרים".
הסברה ישראלית וקריירה בחו"ל
בינתיים ממשיכים חברי הפרויקט בהופעות בישראל (והקרובה שבהן תתקיים בשישי במדיטק שבחולון), אבל את השפשוף האמיתי קיבלו השירים של האלבום השני בסיבוב הופעות גדול שעשו לאחרונה רייכל וחבריו בארצות הברית.
"עשינו בארץ שש הופעות, אבל קודם תרגלנו את השירים החדשים הרבה זמן על הקהל בחו"ל. ראיתי הקלטה מצולמת של הופעה שלנו לפני שנה ואני ממש רואה, אחרי המון המון עבודה שעשינו, את ההשתפרות הגדולה. ההרכב שנמצא איתי היום זה ממש הרכב אידאלי בשבילי. זה מה שרציתי להגיע אליו: הרכב שבו אף אחד הוא לא על תקן של מלווה של מישהו, במובן הזה שכל אחד מהם מספיק מעניין כדי לעשות מופע סולו".
מתוך 18 ההופעות שקיימו בארה"ב, רק ארבע הוקדשו לקהילה היהודית/ישראלית לשעבר. בשאר ההופעות הופיעו אנשי הפרויקט מול קהל "רגיל" של מוזיקת עולם, תחת המטריה של "חודש המורשת השחורה" בארה"ב.
"זה הסיבוב הגדול הראשון שעשינו בחו"ל – חודש של הופעות בכל ארה"ב, שהיו לו בעצם שלוש מטרות. האחת, להופיע מול קהל יהודי או ישראלי לשעבר, ועשינו ארבע הופעות כאלה. המטרה השנייה היו ההופעות שמבחינתי הן הכי חשובות, לקהל הרחב, קהל של מוזיקת עולם שלאו דווקא דובר עברית, ולנסות לפתח קריירת חו"ל.
"הדבר השלישי היה מפגשים שנעשו בעיקר בשעות הבוקר עם כל מיני בתי ספר, לא יהודיים, חלקם שחורים. עשינו עם התלמידים שם מפגשים שתואמו דרך אגף ההסברה של משרד החוץ, שפנה אלינו כדי לנסות לעשות הסברה ישראלית, חברתית, לאו דווקא פוליטית ולנצל את ההזדמנות כדי להסביר על הקהילה השחורה בארץ, על הבעיות, על היתרונות, על כל ענייני האינטגרציה".
- ציידו אותך בחומרים מטעם אגף ההסברה או שידעת לבד את כל האינפורמציות האלה?
"אלה נושאים שאגף ההסברה יודע מה דעתי עליהם. כן דיברו איתי בשביל להבין מה הגבולות של מה שאני הולך להגיד, שלא נפתיע אחד את השני, שנדע מה המטרות. בגלל שלא היו להם הערות והכל הלך מאוד חלק ראינו שזה יכול לעבוד. בנובמבר נעשה את אותו דבר במקסיקו ואחר כך בקנדה".
להופיע מול סטודנטים מסודן ומאירן
- מה ההבדל בין להופיע מול קהל יהודי/ישראלי לשעבר לעומת הקהל הלא יהודי?
"מול קהל ישראלי לשעבר או יהודי זה בעצם כמו להופיע פה. הם מאוד מעודכנים במה שקורה במוזיקה בארץ. האתגר הגדול הוא דווקא להופיע מול קהל שמבחינתו שירים כמו `בואי` או `אם תלך` הם לא שירים מוכרים, ולראות מה קורה. פתאום אתה מגלה שהשירים שבלטו יותר בהופעות הם לאו דווקא אלה שחשבת שהם הבולטים ברשימה. דווקא שירים אחרים הופכים פתאום בולטים יותר.
"אחד האתגרים היותר גדולים היו להופיע מול קהל דובר ערבית. באחד המפגשים היותר מעניינים הופענו ב`דייויס`, אחת השלוחות של אוניברסיטת סן פרנסיסקו, מול קהל פרו-פלסטיני. היו שם סטודנטים סודנים, וסטודנטים מאירן, שהסכימו לבוא כי הם ידעו מראש שאין מסרים פוליטיים בהופעה ושהעניין הוא מוזיקלי נטו.
"בהופעה שהיתה, אני חושב, הכי מרגשת, הגיעה מאחורי הקלעים סטודנטית מאירן, ודיברה קצת על החיים שלה שם, ועל החיים שלנו פה. עוד מפגש מאד מעניין היה עם סטודנט ממאוריטניה, שזאת מדינה מוסלמית מוסלמית, שהגיע מאחורי הקלעים ודיבר עברית שוטפת שאת לא מאמינה. הוא למד עברית כשפה שנייה בלימודי המזרח התיכון, ודיבר בצורה כל כך שוטפת שזה לא ייאמן.
"נוצרו הרבה מפגשים כאלה, מעניינים, חשובים. סביב העניין הזה של חודש המורשת השחורה הגיעה אפילו איזו שופטת אמריקאית, שחורה, שנסעה ארבע שעות רק כדי לבוא להופעה, כי היא אף פעם לא שמעה לפני זה מוזיקה אתיופית או ישראלית".
"אגו מבחינתי זה לא שיקול ענייני"
כשאמן כותב כמות מכובדת של שירים טובים, הוא יעדיף לשיר אותם לרוב בעצמו, כך שהם ישרתו את הקריירה הסולנית שלו. רייכל, עם הפרוייקט שלו, העדיף לקבל בעיקר קרדיט של כותב ומפיק מוזיקלי, והשאיר את תהילת הסולנות לזמרים אחרים ששרים את שיריו, עם הבלחות שירה מאד מינוריות מצידו.
- אתה שר במופע קצת יותר מאשר בתקליט?
"אני שר, אבל לא הרבה יותר מבתקליט. הרעיון של הפרויקט הוא לעבוד פר שיר, לא פר תקליט, ואז לכל שיר אני לוקח את האנשים הכי מתאימים. כל החוכמה היא לדעת מתי אתה צריך לשתוק. השיקולים שלי בפרויקט הם ענייניים ומקצועיים. אגו מבחינתי זה לא שיקול ענייני. זה שיקול אולי רק בעניין הפרפורמנס שלך. אם תעלה לבמה לגמרי בלי אגו תיראה כמו עלה נידף. הביטחון מאוד חשוב על הבמה. אבל יש הבדל בין בטחון לאגו.
"זה, דרך אגב, הדבר שמי שמבין אותו, הולך איתי דרך ארוכה. סרג`יו ברהמס למשל הקליט בשני האלבומים, ולא השתתף בצוות המופיע הקודם. גם מולוגטה טדסה הקליט באלבומים ולא התאים להיות בצוות המופיע. את כברה קסאי אני מכיר הכי הרבה זמן, כמעט שבע שנים, אבל היא לא התאימה לתקליט וכן התאימה להופיע. הליהוק של האנשים פה מאוד חשוב. לכן היה פיצוץ בפעם הקודמת סביב שלושה אנשים שלא לקחתי אותם להופעה. זה עובד, אגב, גם הפוך. אורטל אופק, שנורא רציתי שתופיע בהופעות של הסיבוב הראשון, בחרה לעשות סיבוב מאוד מצליח עם מיקי גבריאלוב והבנו אותה. או דין דין אביב, כשהיא החליטה לפרוץ בזכות עצמה בלי המעטפת של הפרויקט, ישר הבנו את זה".
את שושנה דמארי, התוספת הבולטת באלבום "ממעמקים", רייכל לא יארח אמנם בהופעה הקרובה, אבל השניים נמצאים בעיצומה של מערכת יחסים הדוקה. "היא פשוט גדולה, היא אישה מדהימה. אנחנו מג`מג`מים פה ושם, אני מנגן והיא שרה, ממשיכים להקליט בשביל הכיף, לאו דווקא שירים שלי ולא בשביל להוציא משהו חדש, סתם בשביל עצמנו. יכול להיות שזה לא יילך לשומקום. אנחנו חברים טובים, אוהבים לעבוד ביחד, וזהו".
מהאקורדיון למוזיקת עולם
לשיר יותר על הבמה לא ממש בוער לרייכל, אבל הדבר הבא שינסה לעשות הוא לשלב במופע החדש את כלי ילדותו - "אני נורא רוצה להכניס עכשיו אקורדיון להופעה, לאט לאט נעבוד על זה."
ועכשיו, משנכנס האקורדיון לתמונה, אפצח ברשותכם בוידוי אישי. לאורך שנות השבעים ואולי אפילו בחלקן הקטן של תחילת שנות השמונים, היה האקורדיון כלי פופולרי במיוחד בקרב בנות למשפחות דתיות ושומרות מסורת. הכלי, שדבר בו אינו יכול לתת ולו שמץ של אסוציאציה סקסית, בניגוד לצ`לו למשל, או לגיטרה, לא איים על תומתן של בנות יקרות אלה, ואלה השתמשו בו כדי לנהל את שיעורי הריתמיקה שהיו אף הם נפוצים פעם. את הידע הנרחב הזה בתולדות האקורדיון צברתי כבתה המתוסכלת של אקורדיוניסטית ומורה לאקורדיון. לא הייתה מאושרת ממני כשאמי נאלצה, כשאר חבריה המלמדים את הכלי ה... מעניין הזה, לעשות הסבה לאורגן, משתמו (לשמחתי) כל המתנדבים ללמוד אותו.
והנה מגיע העלם הצעיר רייכל, ומחזיר את הכבוד לכלי האבוד, מה שגורם לי לנסות להבין מה בדיוק גרם לו לבחור בגיל תשע דווקא בכלי הזה, ולהשקיע בו לא פחות מחמש שנות לימוד.
- בוא אני אשאל אותך ככה: היית דלוק על האקורדיון? זה מה שגרם לך ללמוד אותו?...
"אמא שלי הייתה דלוקה עליו... אבל אני חייב להודות שהיום זה אחד הדברים שאני הכי שמח שעשיתי. קודם כל זה כלי נורא מיוחד. זה כלי שאוסף אותך להמון מוזיקת עולם מעצם העובדה שבכל מקום בעולם הוא נשמע שונה, בארגנטינה, בצרפת, בבולגריה, בכל מדינה הוא נשמע אחרת לגמרי, בניגוד לגיטרה למשל שיש לה איזורים מאוד ספציפיים. בהכללה מאוד גדולה, בנגינת גיטרה יש רוק, קלאסי, גיטרות אפריקאיות, וזהו".
- אחרי שהפכת כל כך מזוהה עם מוזיקת עולם אתנית אני מנסה להבין מה בעצם כל כך מושך אותך לשם. איך הגעת דווקא למקום הזה, על איזה צורך זה עונה לך.
"אני אמנם בא מבית אשכנזי, אבל גדלתי בכפר סבא בשכונה שהיא גם תימנית, ובקילומטר המרובע אצלנו יש בתי כנסת ספרדים, תימנים, זה מגיע משם. אבא שלי שמע המון מוזיקה, כל יום שישי היה בא עם איזה תקליט שניים חדשים, מהפרברים ועד איפי טומבי, והיה גם האקורדיון שחשף אותי למוזיקת עולם".
- יכול להיות שהקלישאה שאומרת שאולי אתה בא מבית מאופק יותר ונמשך לחום שיש באתניות, עובדת?
"זה מעניין... יכול להיות. לא חשבתי על זה. כן, יש משהו בחום שיש במוזיקה היותר מזרחית שמדבר אלי".
- זה לא רק במוזיקה,אתה יודע, זה בהכל.
"כן, זה מעניין. כנראה שיש בזה משהו".
עידן רייכל וחברי הפרויקט יופיעו ביום שישי הקרוב, 20 במאי, ב- 22:30 במדיטק בחולון.לפרטים נוספים
עידן רייכל והפרויקט - ההנאה מובטחת מראש - הביקורת של אורן בר-אל
אתר הפרויקט
18/05/2005
:תאריך יצירה
|