סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון המפוחית השמחה של דב המר
 

 
 
"בלוז זו לא מוזיקה רק למביני עניין. אנשים שיגיעו למופע בלוז בפעם הראשונה ייהנו כי זה קומוניקטיבי. זה לא משהו מסובך או קשה לפיצוח, זה פשוט פחות מוכר פה מאיזושהי סיבה. יש לבלוז גם יחסי-ציבור לא כל-כך טובים. המלה 'בלוז' מטעה אנשים הרבה פעמים, כי הם חושבים שזו מוזיקת דיכאון, אבל היא לא"
דב המר ולהקתו יופיעו בפסטיבל החורף "סולם יעקב" בחוף גינוסר. שיחה אופטימית על בלוז


במושב החורף הקרוב של פסטיבל "סולם יעקב", שמארח אמני פולק אנגלוסקסי לסוגיו, יופיע גם אמן מפוחית הבלוז דב המר עם ההרכב  סי.ג'יי & דה המר.

"בדרך כלל אנחנו הרכב של ארבעה אנשים, בס, תופים, גיטרה, מפוחית ושירה", מספר המר. "ב'סולם יעקב' ניתן הופעה אקוסטית, כי זה פסטיבל החורף האינטימי, ונבוא כצמד, אני במפוחית ושירה ושגיא שורר בגיטרה ושירה. שנינו נארח את אורי בינשטוק, גיטריסט להקת אסטה, שמנגן עם סלייד (מעין צוואר בקבוק מתכתי המונח על אחת האצבעות ביד שמאל) על גיטרה דוברו. אלה גיטרות שמניחים אותן על הברכיים ומנגנים רק עם סלייד, לא עם האצבעות".


אתה לא חייב להיות קוטף כותנה שחור

המר, 45, יליד ארה"ב, עלה לארץ כנער עם הוריו. בשנות ה-80 ניגן בהרכבים שונים. סי.ג'יי & דה המר הוא ההרכב העיקרי שלו היום. בהופעות מנגנים חברי ההרכב גם בלוזים של אמנים ידועים בתחום, אבל רוב החומרים באלבומים שלהם הם חומרים מקוריים.

בחודש ינואר יוציא ההרכב אלבום חדש, Something Good. "שיחררנו כבר שני סינגלים לרדיו והקלטנו אותו בממפיס, באולפני סאן ההיסטוריים", מספר המר. "החלטנו לעשות עלייה לרגל ל'מכה' של המוזיקה הזאת, והקלטנו שם את האלבום. במופע בפסטיבל נעשה גם חומרים מהאלבום החדש וגם קצת מחוות לבלוז המאוד שורשי ועתיק של מיסיסיפי, שירים של רוברט ג'ונסון, ג'ון לי הוקר. קצת מזה וקצת מזה".

ישראל היא לא ממש מולדת הבלוז.

"מצד אחד זה עיסוק שאולי נחשב קצת אזוטרי בארץ, זה לא המיינסטרים של המוזיקה בישראל, לא נמלא עם זה קיסריה, אבל מצד שני, אי-אפשר להתלונן יותר מדי. אנחנו מקבלים השמעות יפות ברדיו FM88, שמפרגן למוזיקה הזאת באופן כללי, ולנו באופן פרטי.

"בשנים האחרונות יש פריחה לסוגי המוזיקה האלה בארץ. פעם היינו בערך היחידים שעושים את זה, והיום יש הרבה מאוד להקות. בדיוק השבוע התארחתי אצל אמן הבלוז הידוע לאקי פיטרסון, שהגיע לארץ. עשינו איתו שלוש הופעות, בזאפה בהרצליה, בתל-אביב ובירושלים, ומילאנו את המקום. קהל אוהב את הדברים האלה. זו עבודה להביא את זה למודעות, אבל אני חושב שזה לא רע יחסית".

איך נכון לגשת לבלוז כדי ליהנות ממנו?

"לא צריך תיווך למוזיקה הזאת, כי בלוז זו לא מוזיקה רק למביני עניין. אנשים שיגיעו למופע בלוז בפעם הראשונה ייהנו כי זה קומוניקטיבי. זה לא משהו מסובך או קשה לפיצוח, זה פשוט פחות מוכר פה מאיזושהי סיבה. יש לבלוז גם יחסי-ציבור לא כל-כך טובים. המלה 'בלוז' מטעה אנשים הרבה פעמים, כי הם חושבים שזו מוזיקת דיכאון, אבל היא לא.

"המוזיקה הזאת היא מוזיקה אמריקאית שהשורשים שלה באים מהשחורים בדרום ארה"ב, סוף המאה ה-19, תחילת ה-20. מוזיקלית זה נובע משילוב של סולמות ומקצבים אפריקאיים שפגשו מוזיקה אירופית בדרום ארה"ב.

"התכנים הם של אנשים שהחיים שלהם היו קשים והם שרים בשביל להקל על עצמם, כך שזו מוזיקה שיש בה הרבה אופטימיות והומור. מוזיקה של אנשים שעבדו כל השבוע מאוד קשה, ורוצים להגיע בסוף-השבוע לבר ולשכוח מהקשיים שהם עברו במשך השבוע, אז זו גם מוזיקה של מסיבה באיזשהו אופן. היחס לקשיים והדיבור עליהם הוא לא כמחאה בוטה, אלא בהומור, אירוניה, ציניות".

מאיפה בא החיבור האישי שלך לבלוז, מעבר לעובדה שנולדת בארה"ב?

"בבלוז יש משהו אוניברסלי, זה באמת לא קשור בהכרח לזה שנולדתי בארה"ב. אתה לא חייב להיות קוטף כותנה שחור כדי להרגיש את זה. אני שמעתי את זה בילדות ונדלקתי על זה. הרבה נגני בלוז לבנים יגידו לך שהמוזיקה הזאת היא המקור של הרוק'נרול, והרבה נגנים ששמעו בהתחלה זפלין וסטונס הגיעו למאדי ווטרס, וילי דיקסון, רוברט ג'ונסון, כשהם רצו לבדוק מאיפה הרוקנרול שהם שומעים הגיע. אלה אנשים שלהקות כמו הסטונס וקרים וזפלין עשו את השירים שלהם ופירסמו אותם באמת".



פסטיבל סולם יעקב (מקור: אתר פסטיבל סולם יעקב)


מי שלא מסתפק במה שמאכילים אותו במיינסטרים

"בשנות ה-70 למשל, בסרט 'האחים בלוז', ג'ון לי הוקר ישב באמצע הרחוב וניגן, וזה קרה בתוך הסרט הזה, שהיה כולו מיינסטרים. הם עשו כבוד בסרט לדבר האמיתי, לקחו את המוזיקה ברצינות וצילמו את הוקר מנגן בשוק הפשפשים במקסוול סטריט בשיקגו כמו שזה היה במציאות. זה באמת היה מקום שמוזיקאים כאלה היו מנגנים בו.

"כשראיתי את הוקר בפעם הראשונה בסרט הזה, אמרתי, וואו, זה מה שאני רוצה לעשות. אחר-כך גם שמעתי להקות שאני אוהב והתחלתי לחפור אחורה כדי לגלות מאיפה הם למדו את הדברים האלה".

נראה שיש איזה חוט מקשר בקהל שמגיע לפסטיבל "סולם יעקב". אתה חושב שיש דבר כזה, אישיות בלוזית?


"אנשים באמת רואים את הפסטיבל הזה כאירוע של הקהילה האנגלו-סקסית בארץ, זה נוסד על-ידי אנשים מארה"ב ואנגליה, עם מוזיקות שבאות משם, אבל זה פסטיבל מאוד ותיק, ובשנים האחרונות כבר יש שם אנשים שהילדים והנכדים שלהם מגיעים, יותר ויותר ילידי הארץ. אני חושב שזו מוזיקה שלא פונה לקהל מצומצם בהכרח, אלא למי שלא מסתפק במה שמאכילים אותו במיינסטרים של מצעדי הפזמונים. זה לאנשים שבאמת מחפשים ורוצים לשמוע מוזיקה איכותית, טובה, וזה הרבה יותר אנשים ממה שנדמה היום".

מדובר בסגנון שלא לגמרי מתחדש ומאוד נשען על קונבנציות מוזיקליות מסורתיות, כך שיש אנשים שתופסים אותו כצפוי מראש ופחות מעניין.


"זה סגנון שבאמת משמר את עצמו, הוא לא מתחלף באופנתיות תכופה. נכון שיש שילוב של הרבה מסורת, הרבה כבוד למה שבא לפניך, אבל המעניינים באמת הם אלה שלא מנסים לחקות, אלא כאלה שנותנים את הגרסה האישית שלהם למה שהם שמעו קודם, כך שאנשים כל הזמן מחדשים, אבל החידושים הם בדרך כלל יותר אישיים.

"יש כיום אנשים שעושים בלוז ולוקחים אותו צעד קדימה, יש הרכבים חדשים ומרתקים בארה"ב, שהסגנון שלהם מערב בבלוז תחומים נוספים. אנחנו בסי.ג'יי למשל הקלטנו אלבום שיכול להיות שאנשים שמשתייכים רק למסורת של הבלוז יגידו שזה לא בלוז, כי עירבבנו רוק ודברים עכשוויים יותר. אנחנו כל הזמן מחפשים את השילוב בין הליכה בעקבות מסורת שגדלנו עליה ובין הכנסה של העניין האישי שלנו".

אם הייתם נשארים בארה"ב הייתם נשמעים אחרת?


"אנחנו כותבים את מה שהיינו כותבים בכל מקום אחר. הסגנון שלנו הוא מוזיקה אמריקאית, וזה מה שאנחנו מנגנים".

כמוזיקאי שחי בארץ, אין לך איזה צורך להתערבב עם הכאן ועכשיו הישראלי?


"לא יודע. כשאני עושה דברים אני עושה את מה שמדליק אותי ויוצא לי באופן טבעי. התרבות שגדלתי עליה ומעניינת אותי באמת באה מארה"ב. אם באים ומציעים לי, אני עושה פה ושם שיתופי פעולה, זה מעניין, אבל החיפוש שלי הוא בדרך כלל בכיוון האישי שלי. לא ממש גדלתי על מוזיקה ישראלית, אני לא מכיר אותה טוב, מה שמדליק אותי זה מוזיקה אמריקאית. זה מה שאני מתעסק בו".


פסטיבל "סולם יעקב", שישי–שבת, 14–15 בדצמבר 2012, ב-18.00, מלון נוף גינוסר. לפרטים: 04-6850403.

למועדי מופעים >

09/12/2012   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע