סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון אריאל זילבר, בין עטלף לתרנגול
 

 
 
"היום אני בורח מאי-סדר נפשי". שיחה עם אריאל זילבר לרגל האלבום החדש, "העטלף והתרנגול"



אריאל זילבר הוא מהמיוחדים. כועסים על התבטאויות שלו, מייחסים לו תכונות שהוא אולי נהנה לאמץ, וזילבר משלם מחיר לא קטן על התדמית הזאת: לפעמים שוכחים שבתוך כל הבלגן הזה חי כישרון אדיר הזה, שאחראי על כמה מהיפים בשירים הישראליים.

עכשיו מוציא זילבר אלבום חדש, "העטלף והתרנגול", הסולו העשירי שלו, שזוכה לתהודה לא קטנה ומצליח לשלב את האנרגיות המשוחררות והפרועות שלו עם אמירות שמחפשות את הסדר באותם קצוות פרומים שהוא משאיר בין השורות.

"אתה הולך להגיד משהו לשון הרע, תשתוק"

"תשמעו סיפור מוסר גדול – עטלף ותרנגול/ האחד הוא בעל קול קורא – השני רק שומע לא רואה/ על ענף אחד ישבו שניהם – שח התרנגול בקול נרגש/ אוך מתי כבר יפציע אור חדש – שהשחר יעלה/ אוך אני כבר מצפה/ זאת העטלף שמע – וגם הוא אחריו מיד ענה/ גם אני כמוך מתאווה נו שכבר יפציע אור חדש/ גם אני כל כך כל כך נרגש/ שהשחר כבר יעלה – גם אני כמוך מצפה"
("העטלף והתרנגול", מלים ולחן: אריאל זילבר)

גם הטקסטים באלבום החדש מייצגים את החיפוש של זילבר אחרי משהו שיסדר את הדברים, עם קטעים כמו "שמחו בשם" או "אין עוד מלבדו" שכתב ידידיה שילה, ולוקח את השורה היחידה הזו ומסובב אותה מכל כיוון, בשמחה הילדותית והיפה של זילבר.

כן מביא האלבום הזה שירים שמרבית מלותיהם באות מהסידור או מתכתבות איתו, ולצדן כמה מהתובנות שאסף זילבר בחייו הלא פשוטים. משמח לגלות שההתעמקות הגדולה שלו בחזרה בתשובה לא בלעה את האריאל זילבריות המובהקת כל-כך.

   

מה שבין אור לחושך מעסיק אותך מאוד.

"זו היהדות. מלחמה ביצר הרע מהתחלה ועד הסוף, כל הזמן".

וזה משהו שלא בא לך בקלות?

"לאף אחד זה לא בא בקלות. לתת צדקה כשמבקשים ממך כסף ברחוב, פעם הייתי אומר, 'אה, זה חרא, מי צריך אותו בכלל', היום אני נותן לכולם. זה מלחמה עם עצמי לתת כסף שאני עבדתי עליו למישהו. אומרים 'לא תלין שכיר', זה הנפש שלו, הוא נותן את הנפש שלו בעבודה, ואתה חייב לתת לו כסף על זה. לנגנים שאני עובד איתם אני נותן את הכסף רגע אחרי שהם מנגנים, וזה מלחמה עם עצמי, כי לפעמים אני מפסיד כשלי משלמים אחרי הרבה זמן. 

"או לשון הרע. זה כל הזמן להיות דרוך על מה אתה אומר לאנשים. יש ספר שנקרא 'חפץ חיים', שמדבר כולו על לשון הרע, ותדעי לך, כמה לשון הרע אנחנו מדברים בלי לשים לב בכלל. כל מלה, צריך להיות אחראי עליה. אני אומר לעצמי, ואללה, אתה הולך להגיד משהו לשון הרע, תשתוק".

בגלל זה הצטערת על מה שאמרת על ההומואים בזמנו?

"בטח. לא רק על זה, על כל מה שאמרתי. יצאו לי מהפה דברים סתם, בלי לחשוב".

נדמה לי שחי בך איזה ילד שאוהב לעשות פרובוקציות ולראות את הבלגן שיוצא מזה. לפעמים אתה אומר דברים שאתה בכלל לא מתכוון אליהם בשם הילד הזה.

"מה פתאום? אולי פעם, לפני שנהייתי דתי, לפני שהבנתי, לפני שהגעתי לעבודה על עצמי ועל המידות, כשהייתי בעולם הבידור. הרי מה זה עולם הבידור? תהיה נחמד, תעשה רעש, העיקר שיכתבו את השם שלך נכון. זה היה המוטו. העיקר תעשה בלגן. אז זה היה העניין. העיקר תהיה שנון, כל היתר לא חשוב. וזה לא נכון, זו טעות".

"גם לעטלף מגיע אור, גם לחוטא והרשע והצדיק"

בוא נדבר על האלבום דרך השיר "העטלף והתרנגול", גם בגלל שאת מלותיו כתבת וגם בגלל שהוא נתן לאלבום את שמו.

"המקור של השיר הזה ממסכת 'סנהדרין', מדרשה של חז"ל שמספרים על התרנגול והעטלף. אני קראתי לזה העטלף והתרנגול בגלל החרוז, אבל זה אמור להיות התרנגול והעטלף. לפי הדרשה התרנגול אומר, 'איי, איזה יופי, עכשיו יבוא אור ואני אקרא בקול, כמה אני מחכה כבר לאור', והעטלף אומר, 'גם אני רוצה', והתרנגול עונה לו, 'מי אתה, מה אתה בכלל, אתה עיוור, מה יש לך לרצות את האור בכלל'".

יש מי שנמצא באור ויש מי שבחושך?

"כן, בדיוק ככה. ואני המשכתי עם זה הלאה בשיר, ואמרתי, גם לעטלף מגיע אור, גם לחוטא והרשע והצדיק. בשבילי העניין הוא על הנפש הבהמית והנפש האלוקית. זה הסיפור בעצם. הנפש הבהמית היא זו שאחראית על כל הפעולות של הבנאדם, מהשירותים ועד יצר המין, התיאבון, כל זה הוא הנפש הבהמית. בלעדיה הנפש האלוקית לא יכולה לעשות כלום.

"האלוקית צריכה להשפיע על הנפש הבהמית שתעשה את כל הדברים האלה בקודש. אם אתה אוכל תאכל בקודש, תעשה את כל הפעולות האלה בעבודת השם. האדמו"ר הזקן שכתב את ספר התניא, שהוא כאילו ספר התורה של חסידות חב"ד, אומר שם שלבנאדם יש יצר טוב ויצר רע שנלחם בו כל הזמן. יש חמש דרגות, צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו, ובינוני. צדיק וטוב לו זה צדיק שהרג את הרע לגמרי".

אבל הבנאדם צריך להיות מורכב מטוב ורע, זו מהות הקיום.

"מה פתאום, מי אמר לך את זה? אנחנו לא יכולים להיות בלי רע כי אנחנו בני-אדם. הקב"ה ראה שיש מעט צדיקים בכל דור, אז הוא פיזר אותם".

תסביר לי את חמש הדרגות האלה.

"צדיק וטוב לו זה הכי גבוה, צדיק ורע לו שולט על הרע, אבל יש לו עוד שמץ ממנו. רשע וטוב לו חטא, אבל יש עוד דברים טובים שהוא עושה. רשע ורע לו אין בו שום טוב, ויש הבינוני, שהוא לא עושה רע, אבל הוא נלחם בו".
מה שיפה בעיני בשיר הזה זה שאתה באמת מתבונן בחמלה על העטלף, אתה לא פוסל אותו מהאור.

"ברור, כי הבינוני זה אנחנו. רוב בני-האדם זה הבינוני. אנחנו נמצאים בעולם העשייה, שיש בו קצת טוב אבל רובו רע, רובו חושך. זה הבינוני. זה אנחנו. הבינוני לא רוצה לעשות רע. הוא שונא את הרע, הוא נלחם בו, אבל זו מלחמה.

"כל ספר התניא עוסק באיך להילחם ביצר הרע. הוא אומר שכשאנחנו בבית-כנסת כולם צדיקים, בתפילה אין יצר הרע בכלל, אבל כשיוצאים משם, יצר הרע תוקף בחזרה, וזו הכוונה שלי ב'העטלף והתרנגול'. העטלף זה כשאנחנו בחוץ, והתרנגול כשאנחנו בבית-כנסת. בביאת המשיח יגיע לעולם אור חדש וכולם יקבלו אותו. בגמרא אומרים שהצדיקים יירפאו מהאור והרשעים ימותו מהאור הזה. הבינוני לא. העטלף הוא הבינוני בעיני".

"יש לי יותר מדי גבורה, יותר מדי ביקורת"

גם בלי לחלוק איתך אותה אמונה, אני יכולה להזדהות עם המאבק הכוללני הזה שבין האור לבין החושך. איפה המאבק הזה נוכח אצלך, באישי?

"זה מאבק יומיומי. עכשיו, למשל, אנחנו בספירת העומר. ספירת העומר זו עבודה על המידות. לכל שבוע יש את המידה שלו. יש את החסד, הגבורה, התפארת, הנצח, ההוד, יסוד ומלכות. בשבוע של מידת החסד למשל צריך להראות חסד, החסד כשמו כן הוא, אבל אם זה רק חסד, זה לא הולך. ראינו בשנות ה-60 לאן זה הולך כשהכל מותר, כשהכל חסד והכל אפשר. השבוע השני זה גבורה. זו הקפדנות והביקורת והצמצום, זאת אומרת לא לתת הכל. עכשיו צריך לעשות איזון ביניהם, זו העבודה שלנו.

"אצלי למשל זה המאבק להיות פזרן, להיות דקדקן. יש לי יותר מדי גבורה, יותר מדי ביקורת בכל דבר, זה שאני מעיר לאשתי על כל דבר, שאני עושה ביקורת על כל דבר שאני רואה. על זה אני צריך להוסיף הרבה חסד ורחמים".

מה הדבר הזה, שכנראה חיפשת חזק מאוד בעבר, והוביל אותך לאמונה החזקה שאתה שרוי בה בשנים שלך כאדם דתי?

"לא חיפשתי שום דבר. שום דבר. הגעתי ליהדות ולתורה מתוך אהבת ארץ ישראל. נלחמתי על ארץ ישראל, כי אסור לתת מילימטר אחד ממנה, אסור לדבר על להחזיר שטחים, ומשם אמרתי, אם אני נלחם על ארץ ישראל והקב"ה נתן לנו את התורה ונתן את הארץ, אז הוא רוצה שנעשה מה שהוא אומר, אז יאללה, תעשה את זה, מה אתה מבלבל את המוח. אם חיפשתי משהו זה לעשות כסף, חיים טובים, אהבה כמובן, אשה טובה, ותודה לאל שמצאתי. הקב"ה שלח לי".

ולא היה פה שום מצב נפשי של חיפוש אחרי סדר שהוביל אותך למקום הזה?

"מה הקשר לנפשיות? היום אני בורח מאי-סדר נפשי. אני פשוט הגעתי למסקנה שצריך להיות יהודי, וצריך לעשות".

"אני מצטער על דברים שאמרתי על ההומואים"

עד האלבום הזה הרגשתי שהאמונה והחזרה לדת בלעה איזה חלק חשוב מה"זילבריות", והפעם יש איזון שמקסים אותי בין הפרחח, כמו שהגדרת את עצמך פעם, לבין האיש המאמין.

"הדיסק הקודם היה דיסק מחאה על ארץ ישראל. מאוד כעסתי על כל המדינה הזאת, על מה שהיא עשתה לאנשים ולארץ שלנו, ואני מפחד שבגלל זה עוד יגרשו אותנו מפה פעם שלישית. אין צדק בארץ הזאת. אנשים הולכים לבתי-משפט ואת יודעת איך זה נגמר. בבאר-שבע ילדות מוכרות את עצמן בשביל סיגריות, בשביל חצי סטייק, אז מה, זו הדרך של הקב"ה? לא. זה כואב לי.

"אבל אז דיברתי על הפינוי של גוש קטיף, שזרקו אותם לכל הרוחות והרבה אנשים צהלו ושמחו, וזה כאב לי. על זה כתבתי את הדיסק הקודם. אני לא שר היום בהופעות את השירים ממנו. אני לא צריך את זה. זה שירים שבאו מתוך עצבים, ושיר לא בא בשביל לעשות עצבים, אלא בשביל להרים את הנפש. לא בשביל להגיד לכולם כמה אנחנו חרא".

אריאל-זילבר-אלבום-העטלף-והתרנגול-יחצ.jpg
אריאל זילבר, עטיפת האלבום "העטלף והתרנגול" (יח"צ)

יש דברים שאתה מצטער עליהם היום, בדיעבד?

"כן, אני מצטער על דברים שאמרתי על ההומואים. אבל מה אמרתי גם. הכתב הזה קפץ על זה כמו שהוא מצא איזה דבש. אמרתי לו, תעזוב, זה פליטת פה. אמר, אני לא יכול, זה סנסציה. אז יש פה איזה עניין גם של לעשות מעכבר פיל".

שילמת מחירים לא קטנים על הדברים האלה.

"לא מרגיש, ואם שילמתי, הגיע לי. יש פה שני עניינים. אחד על ארץ ישראל, ועל זה מאוד כעסו עלי. על זה היו החרמות. בגלל הדעות שלי לא לתת את ארץ ישראל, להילחם נגד המעשה המכוער שהמדינה עושה עם תושבי גוש קטיף. על זה קיללו אותי. היום זה קצת נרגע, וגם אז לא התייחסתי לזה בכלל".

"אני הולך, והציפורים מקשקשות, והעצים מרחשים"

איפה היית היום בלי החזרה שלך לדת, לדעתך?

"הייתי פרחח. הייתי ממשיך להיות פרחח בן 70, שזה קצת יותר קשה. עושה מה שבראש שלו, לא מעניין אותו מאף אחד. אבל אין דרך אחרת. יש או לחזור בתשובה, או כלום. אין משהו ביניים. ככה אני רואה את זה. יש כאלה שיש להם פתרונות אחרים, אני לא מכיר. כל אלה שהולכים להודו, כשהם מגיעים לדרגה מסוימת, אומרים להם, 'אתם מישראל, לכו מפה. לכם יש את המנטרה הכי חשובה בעולם, שמע ישראל, אין מנטרה יותר טובה', ואת זה ההודים אומרים".

ממה אתה שואב השראה מוזיקלית, אילו דברים משפיעים עליך היום?

"אני שומע הכל. כל דבר שמשמיע קול. ג'אז, טרנס, ערבית, מזרחית, רוקנ'רול, קלאסית, הרבה אופרות. הכל אני שומע, ומכל דבר אני נהנה בזמנו. כל דבר משפיע עלי. אבל ההשפעה הכי גדולה זה הטבע היומיומי. שאני הולך, והציפורים מקשקשות, והעצים מרחשים, והשמש שוקעת, ומזג אוויר פה, ומזג אוויר שם, זה מה שנותן את ההשראה בעצם".

מה אתה אוהב לעשות חוץ ממוזיקה?

"היום? אני לומד תורה, אני מבלה הרבה עם אשתי, ומוזיקה. וילדים ונכדים כמובן".

נדמה לי שהוצאת פחות אלבומים מהאנשים שאני שמה איתך על המדף מבחינת רמה וכישרון וחשיבות במוזיקה הישראלית.

"אני עובד בקצב שלי. עד שיוצא שיר... יש שיר שאני עובד עליו כבר איזה חמש שנים. כל דבר עד שזה מסתדר לי, עד שהשיר יושב כמו שצריך. 'נודדת' ישב אצלי איזה עשר שנים לפחות. אני מתחיל ממנגינות, מנגינות אצלי זה העיקר, אחר-כך אני מרכיב מלים".

והופעות?

"עוד מעט אני עושה דיסק 'המיטב', ואז אני אעשה הופעה גדולה כמו שצריך, עם טררם והו הא".

ניתן לצפות לאיחוד של תמוז?

"אני לא מאמין. תלוי בשלום [חנוך]. אנחנו כולנו רוצים, אבל שלום יש לו את הדרך שלו, וזה בסדר".



אריאל זילבר,  "העטלף והתרנגול" (התו השמיני).



14/04/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (5 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
5. איש חשוב מוסיקאי מחונן
יוחנן , (08/02/2014)
4. כתבה חשובה - תודה טל.
רועי , תא (23/12/2013) (לת)
3. קצת נסחפתם....אריאל זילבר מוסיקאי מהשורה הראשונה!!!!!
דניאל , (05/05/2013) (לת)
2. רביב תל אביב, איש חשוך.
נקודה , (16/04/2013)
1. זילבר: מוקצה מחמת מיאוס, להחרים אותו!
רביב , תל אביב (14/04/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע