עשרות מדענים בכירים ותלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-61 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל אביב, וישוחחו עם הבליינים על השאלות המדעיות הפתוחות, על ההתרגשות המלווה כל תגלית ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע.
 
בכמה מהברים יצטרפו אל המדענים משוררים ומסאים ויקראו מיצירותיהם, המתכתבות עם נושאי המחקר. השיחות בברים אלה יכללו, נוסף לתוכן המדעי, התייחסות לקשר ולזיקה בין מדע לשירה בפרט, ובין מדע לאמנות בכלל.

בין המשוררים המשתתפים: אגי משעול, צבי עצמון, רחל חלפי, צביקה שטרנפלד, יהודית מוסל-אליעזרוב, מאיר וקסלר וריקי רפפורט-פריזם. כן ישתתף המסאי חיים תדמון. 

 

מדע על הבר (יח"צ)

מדע, יופי ורווח כלכלי

מדוע לא כדאי לכוון בדייקנות אל המטרה אם רוצים להגיע אליה? מה קורה במוחו של מדען ברגע ההמצאה? האם פתרון יפה הוא גם נכון? איך קרה שמשוואות מתימטיות מצליחות לתאר את העולם? ואיך למקסם רווחים מהשקעות במדע? מרצה: פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע. אברקסס, לילנבלום 40.

אור מחומר, חומר מאור: ננו-פיזיקה עכשיו

כמה חומר, באמת, יש באטומים הבונים את החומר? כיצד אור יוצר אטומים ואטומים יוצרים אור? וכיצד תהליכים אלה עשויים לקדם טכנולוגיה עתידית? התגליות המפתיעות בתחום הננו-פיזיקה, שיובילו, אולי, לפיתוח אלקטרוניקה קוונטית. מרצה: פרופ' ישראל בר-יוסף, סגן נשיא מכון ויצמן לפיתוח משאבים ודיקן לענייני חינוך. רדיו EPGB, שד"ל 7.
 
מדע מעולם אחר

חללית הצופה בטיטאן – ירחו של כוכב הלכת שבתאי – גילתה עולם קפוא, זר אך מוכר, שבו הגשם אורגני והקרח קשה כסלע. טיטאן מזכיר את כדור הארץ: התגלו עליו דיונות, תעלות ואגמים מלאים בנוזל שבעולמנו מופיע כגז טבעי. מדוע לחקור כוכבי לכת אחרים? כיצד אנו מחפשים חיים מחוץ לכדור-הארץ? מרצה: פרופ' עודד אהרונסון. רוטשילד 12.

הכחדות המוניות וסכנת האסטרואידים

לפני כ-65 מיליון שנה נכחדו הדינוזאורים ואיתם כ-75% מן המינים החיים. מה גרם להכחדה הזו? מה הסכנה לכך שאירוע מעין זה יקרה שוב בימינו? מה ידוע למדע לגבי מידת הסכנה, ואיך הכל קשור למטיאוריט שהתפוצץ השנה בשמי רוסיה? מרצה: אילן מנוליס. הקונטיינר, מחסן 2, נמל יפו.
 
זורם בעורקים, נוגע בלב – גרסת העובר

כיצד הופך תא בודד – ביצית מופרית – לעובר מושלם? איך זה קשור לתאי גזע, אבולוציה, התחדשות רקמות וסרטן? מדעני מכון ויצמן למדע בוחנים את המנגנונים העדינים והמתוזמנים היטב של ההתפתחות העוברית – ובעיקר התפתחות הלב וכלי הדם, ומקווים להשתמש בידע הזה כדי לרפא ואף למנוע מומי לב מולדים, מחלות לב וכלי דם, וסרטן. מרצים: ד"ר קרינה יניב ופרופ' אלדד צחור. Molly Blooms , הירקון 100 (פינת מנדלי מוכר ספרים).
 
הגן הקוונטי של שבילים מתפצלים

הפיזיקה הקוונטית מאתגרת את הדרך שבה אנו רואים את העולם. השפעותיה ניכרות מעולם המיחשוב ועד לביולוגיה, מחורחה לואיס בורחס ועד לאתגר קרת. מי יכול להימצא בכמה מקומות באותו זמן? מתי ואיך הוא יכול לעשות זאת? וכיצד כל אלה משפיעים על עתידו של החישוב הקוונטי? מרצה: פרופ' עדי שטרן. ועד הבית, רוטשילד 64.
 
"ועוד הלילה חי" – על שינה, ריח וזיכרון

גם בזמן שאנו ישנים, המוח ממשיך להיות פעיל. מה בדיוק המוח עושה בזמן שאנחנו ישנים? כיצד השינה משפיעה על הזיכרון? האם אנו יכולים ללמוד מידע חדש במהלך השינה? ומה הקשר בין כל זה לבין חוש הריח? מרצה: ענת ארזי, עם המשוררת אגי משעול. שמפינה, רוטשילד 32.
 
מפגש חידות וחידודי מוח

כלי העבודה העיקרי של המתימטיקאים, מוחם, מלווה אותם לכל מקום. לפיכך, הם אוהבים לעבוד בברים ובבתי-קפה. שם הם נוהגים לחוד חידות זה לזה, להציב אתגרים ולפתור אותם על גבי מפיות. לשעה קלה נלך בדרכיהם של קונווי, ארדש וחבריהם, ונשחק ביחד בחידות, בפאזלים ובבעיות נוספות מתחום המתימטיקה היצירתית. מרצה: ד"ר יוסי אלרן. תומס, הירקון 98.
 
על הפיזיקה של מערכות מורכבות

תופעות פיזיקליות כמו כוס נשברת, גלים בים או חריקת בלמי המכונית, מתרחשות במערכות המכילות כמות עצומה של חלקיקי חומר. כיצד חוקרים וחוזים תופעות כאלה? כיצד שאלות אלה משפיעות על חיינו? ומה באמת אפשר לדעת על כוסות בירה, חומרים מתקדמים שמרכיבים מכוניות ומטוסים, ורעידות אדמה? מרצה: ד"ר ערן בוכבינדר. אוויטה בר, יבנה 31.
 
על עטלפים, אנשים, זיכרון ולמידה

עטלפי פירות עפים מדי לילה אל עץ הפרי האהוב עליהם – המרוחק עשרות קילומטרים ממערתם. כיצד הם מוצאים את דרכם? מדעני מכון ויצמן המשתמשים במכשירי ה-GPS הזעירים בעולם יחשפו את סודות הניווט, הזיכרון והחישה של העטלפים, היכולים ללמד אותנו גם כמה דברים על המוח האנושי. מרצה: ד"ר נחום אולנובסקי. אוטו, אבן גבירול 76.
 
מתורת היחסות ועד מחשבים קוונטיים
 
תורת היחסות ותורת הקוונטים מנבאות תופעות מוזרות עד כדי כך שהן נדמות כבלתי אפשריות. מדעני מכון ויצמן מתכוונים לנצל את הפרדוקסים המוזרים של תורת הקוונטים כדי לבצע "משימה בלתי אפשרית": לגלות חלקיק אור אחד (פוטון) בלי להרוס אותו, ולבצע חישוב קוונטי עם חלקיקי אור. מרצה: ד"ר ברק דיין. Cookies Cream 2nd Floor, אלנבי 99.
 
חשמל זורם בכפות ידיך (ובכל שאר הגוף)

מדוע שוקו חם מתוק יותר משוקו קר? איך הצלופח מתגונן מטורפיו? ומדוע "מכת חשמל" יכולה לגרום ללב שדמם לחזור ולפעום? כל אלה קשורים למטען החשמלי של תאי הגוף, ולתפקיד של זרמים חשמליים בהעברת מידע עצבי, בהפעלת השרירים, בפיקוח על חלוקת תאים ועוד. מרצה: ארז גרטי. בר גיורא, בר-גיורא 2.
 
מוליכות-על: פיזיקה קוונטית על השולחן

מוליכות-על היא תופעה הפותחת צוהר אל העולם המוזר של הפיזיקה הקוונטית. מה מקור התופעה? ואיך יישומה עשוי להוביל לפיתוח רכבות מרחפות, מכשור רפואי מתקדם ומיקרוסקופ ייחודי, שאותו מפתחים במעבדות מכון ויצמן למדע? מרצה: ליאור אמבון. מלכי, מלכי ישראל 5.
 
האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה?

מיזוג גרעיני הוא התהליך שבו כוכבים מפיקים את האנרגיה שלהם. מדענים מנסים לחקות את התהליך הזה, כדי להפיק כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. כיצד מתנהלים הניסויים האלה? מהם הקשיים והאתגרים הניצבים בדרך, ומהם היתרונות הגלומים בשיטה זו? מרצה: גיא רוזנצוויג, עם המסאי חיים תדמון. קפה נח, אחד העם 91 (פינת החשמונאים).
 
ריקוד המלחמה של המערכת החיסונית

השאלה "האם לגייס את המילואים" מעסיקה ללא הרף את המערכת החיסונית, שהיא ארגון גדול ומורכב במיוחד, הכולל "לוחמים" מסוגים רבים ושונים, החייבים לפעול יחד בתיאום מושלם. ד"ר שחר גילה כיצד קומץ תאים חיסוניים, שמזהים פלישה של אויב זר ומצליחים לגייס את המערכת החיסונית למתקפה כוללת על הפולשים. מרצה: ד"ר גיא שחר. הנביאים, ירמיהו 54. 
 

מדע על הבר (יח"צ)

מדע על הבר (יח"צ)

המסע בעקבות החומר האפל
 
כבר 80 שנה האסטרונומים נאבקים בחידה קשה: נראה ש-80% מהיקום מורכב מחומר לא ידוע. האם מדובר בחלקיקים מסוג חדש? האם פיספסנו משהו? האם יש לתקן את חוקי הפיזיקה? מרצה: ד"ר דניאל ללוש, עם המשורר מאיר וקסלר. לניס בר, חיים ויטל 7.
 
כיצד חוש הריח מעצב את חיינו?
 
כיצד פועל חוש הריח שלנו? כיצד המוח מעבד מידע שמגיע אליו בצורת ריחות? וכיצד ריחות משפיעים על ההתנהגות? מרצה: פרופ' נועם סובל. Leo Blooms, ראול ולנברג 24 (מגדלי זיו).
 
מסע בין כוכבים – גרסת המדע

מה כל כך מיוחד בתורת הקוונטים? ממה נובעת האקראיות שבטבע? והאם "אלוהים משחק בקוביות"? האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי, עם חוקיו המוזרים? מה הקשר בין כל זה ל"חלקיקים שזורים" ולטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים קוונטיים? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"? מרצה: אפי שחמון. רוזה פארקס, דיזנגוף 265.
 
בין מוליכי-על למבודדי-על

מוליכות-העל היא אחת התופעות המפתיעות, המרהיבות והמרתקות בטבע. היא נתגלתה, במקרה כמובן, לפני יותר מ-100 שנה. בשיחה נדון בשורשיה, ונתמקד בשאלת קיומה של התופעה המנוגדת וההפוכה: מבודדי-על. מרצה: פרופ' דן שחר. פיצ'רס בר, בת עמי 3 (מתחם נוגה יפו).
 
כיצד אוסף המוח מידע על סביבתו?

בני-אדם וחיות אחרות אוספים את המידע החיוני להם מסביבתם. האיסוף נעשה באופן פעיל ותוך יחסי גומלין עם הסביבה. שימוש פעיל בחושים הוא חלק מרכזי בתהליך בניית התמונה. כיצד שולט המוח בחושים השונים? האם קיימים עקרונות משותפים לחיות שונות? וכיצד מתמודדים היום מדעני המוח עם שאלות כאלה? מרצה: דודי דויטש. שטרן 1, אברהם שטרן 1.
 
בין המוח הגברי למוח הנשי

לא פעם אומרים "יחי ההבדל הקטן" כאשר משווים את אברי גופם של גברים ונשים, אבל האם קיימים הבדלים גם באיבר החשיבה שלנו – המוח? ואם קיימים הבדלים כאלה, כיצד הם מתבטאים בהתנהגותם של יחידים ושל חברות? מרצה: ד"ר דבורי יעקבי, עם המשוררת ריקי רפופורט-פריזם. ברברה פריי, פרישמן 39.
 
העתיד הגדול של העולם הקוונטי הזעיר

כולם נהנים מתוצאותיה, ורבים שמעו עליה, אבל מהי היא בעצם תורת הקוונטים? איך אפשר להבינה באמצעות התבוננות בחוף הים, בגלים ובשוברי הגלים בתל-אביב? כיצד הומצאה התורה הזאת? ואיך היא מתבטאת בעולם האלקטרוניקה הזעירה ובתחום הננו-פיזיקה? מרצה: פרופ' יובל אורג. Cheers, חיים ויטל 13.
 
Time out Tel-Aviv – על הזמן

האם אפשר להסכים על כמות הזמן שחלפה מאז ועד עכשיו? כיצד מודדים זמן? מדוע לזמן יש כיוון? מה הקשר בין תורת הקוונטים למושג הזמן? וכיצד פועלים שעונים אטומיים, השעונים המדויקים בתבל? מרצה: ד"ר רועי עוזרי, עם המשוררת רחל חלפי. פרנדס אנדרגראונד, אבן גבירול 30 (מרתף מסחרי, לונדון מיניסטור).
 
כוכבים מתפוצצים, בני-אדם ואבק כוכבים

מתי נוצרו הכוכבים? מדוע וכיצד הם מתפוצצים? סופר-נובות – כוכבים מתפוצצים – משחררות לרחבי הגלקסיה חומרים שונים שמהם נוצרים כוכבים חדשים, וכן כוכבי לכת, צמחים, בעלי חיים ובני אדם. מדעני מכון ויצמן גילו סוג חדש של סופר-נובה, התורם ליצירת יסודות כמו סידן וטיטניום. מרצה: פרופ' אבישי גל-ים, עם המשוררת יהודית מוסל-אליעזרוב. פרנדס קמפוס, בן יהודה 59.
 
שתישאר צעיר לנצח: מדוע תאים סרטניים אינם מתים?

תאי הגוף הבריאים עוברים תהליך של הזדקנות, המתקדם במקביל לחלוקות התא, אך תאים סרטניים אינם מזדקנים באופן דומה, ולמעשה יכולים לחיות לנצח. מה מקנה להם את התכונה הזאת? כיצד אפשר להשתמש במנגנונים הסרטניים כדי ליצור אדם שאינו בן תמותה – כמעט? מרצה: כפיר אומנסקי. ג'קסון, חיים ויטל 4.
 
גבולות המזעור, ננו-פיזיקה ותורת הקוונטים

מזעורם של רכיבים אלקטרוניים (עד לתחום הננו-מטרים) משנה את חיינו. אבל ככל שהמזעור מתקדם, עולה ונשאלת השאלה: מהו גבול המזעור? מצד אחד, ההתנהגות הקוונטית של הרכיבים הממוזערים מקשה על פעולה תקינה. מצד אחר, התנהגות זו פותחת אפשרויות חדשות שאינן אפשריות ברכיבים הקיימים היום. מרצה: פרופ' מוטי הייבלום. פאטיו בר, הירקון 114 (פינת מאפו).
 
האם אפשר לחזות חילופי אופנה באמצעות נוסחאות?

שיטות מתקדמות בפיזיקה משמשות לחיזוי התנהגות משותפת של חלקיקים, בין אם אלה מיליארדי מולקולות המרכיבות טיפת מים, או מיליארדי כוכבים המרכיבים גלקסיה. האם אפשר להשתמש בשיטות אלה כדי לתאר את התנהגותם של בני אדם, ולחזות תופעות כמו פקקי תנועה, קריסות של שוק ההון וחילופי אופנה? מרצה: אור כהן. בית העיר, ביאליק 27.
 
מעצבי העצבים – האם וכיצד נייצר מוח ביולוגי מלאכותי

כדי להבין איזה מין מחשב הוא המוח, מגדלים מדעני מכון ויצמן תאי עצב בתרבית, ובוחנים עד כמה הם "חכמים". תאי העצב יוצרים ערוצים של מידע שיתופי, וכך נבנים שערים לוגיים בסיסיים. אבל בתהליך זה מאבדים תאי העצב את היכולת לבצע חישוב מתוחכם. מדוע זה קורה? מרצה: פרופ' אלישע מוזס. טראפיק, בן יהודה 188.
 
ללכת בעקבות האף

האם אנחנו יכולים להריח פחד, עצב או דומיננטיות? האם אנו יכולים לעקוב אחר נתיב ריח כפי שבעלי חיים מנווטים? עד כמה חוש הריח שלנו רגיש? כיצד עובד חוש הריח? מה חלקו, או תפקידו במציאת בן/בת זוג, ובמערכות יחסים חברתיות? מרצה: ד"ר לביא סקונדו. צינה, דיזנגוף 116.
 
מה מדען עושה כשהוא קם בבוקר?

כיצד אנשים, מחקרים ותגליות חותרים להבנת הבסיס המולקולרי של מערכות החיים, ומהם היישומים הבאים בעקבות כך בתחומי מדעי החיים והרפואה. מרצה: ד"ר יערית אדמוביץ. ג'קסון, דיזנגוף 268.
 
בין רובוטים לבני אדם

מהי סקרנות? האם עיקרון מתימטי פשוט יכול להסביר התנהגות סקרנית של בעלי חיים, ילדים ואנשים בוגרים? האם אפשר ליצור באמצעות עקרונות אלה רובוטים סקרנים שיהיו דומים, מבחינה זו, לאנשים? מרצה: ד"ר גורן גורדון. מיין בזאר, סמטה 3350, שוק הפשפשים, יפו.
 
על אלקטרוניקה מולקולרית וכבלי באנג'י

האם אפשר לייצר רכיבים אלקטרוניים ומכונות המבוססים על מולקולות או אטומים בודדים? כיצד מבנה המולקולות משפיע על זרם חשמל העובר דרכן, ומה הן התכונות הקוונטיות של מערכות אלו? מהם החידושים שמציע בתחום זה המדע החדש, הקרוי "ספינטרוניקה"? מרצה: ד"ר אורן טל. זאייצ'יק, נחלת בנימין 45.
 
הגנטיקה של החרדה: לחץ נפשי, השמנה והתנהגות חברתית

הקשר בין חשיפה למצבי לחץ לבין התנהגות חרדתית ושינויים באכילה ברור ומוכר לרבים, אבל המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשר הזה אינם ידועים. מדעני מכון ויצמן חוקרים את הגנים המאפשרים לגוף להתמודד עם מצבי לחץ, ואת השיבושים בפעילותם – הגורמים לתופעות כמו דיכאון, אנורקסיה ותסמונת פוסט-טראומתית. מרצה: פרופ' אלון חן. Jessica Restro Bar, רציף הרברט סמואל 86.
 
מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו מבפנים

מדעני מכון ויצמן למדע בנו ננו-מחשב הבנוי מאבני הבניין של גוף האדם: DNA וחלבונים. המחשב, שהוכתר כזעיר בעולם ונרשם בספר השיאים של גינס, תוכנת לזהות תהליכים סרטניים. החזון הוא שמיליוני מחשבים כאלה ישוטטו בתאי גופנו, יזהו מאפיינים של מחלות ויבלמו אותן בעוד מועד. מרצה: ד"ר תום רן. רובי, ירמיהו 7.
 
המסלול הירוק: מדעי הצמח והמלחמה בסרטן

מדעני מכון ויצמן מצאו כי רכיבים צמחיים יכולים לפגוע בגידולים סרטניים. המדענים משגרים "גרסאות" של כלורופיל אל הגידול הסרטני, ומאירים אותו באור תת-אדום באמצעות סיב אופטי. כתוצאה מכך, קורס הגידול הסרטני. השיטה מצויה כיום בשלב האחרון של נסיונות קליניים על סרטן הערמונית, והוחל בבחינתה בגידולים אחרים. מרצה: פרופ' אביגדור שרץ. גילדה, אחד העם 64.
 
נקמתה של גאיה: על פיזיקה של עננים ופריחות באוקיאנוס

מה הקשר בין המיקרוביולוגיה הנסתרת של האוקיאנוסים לבין מופע העננים, ואיך אלה משנים את המערכת האקלימית? מה הקשר בין נגיפים, פריחות של אצות מיקרוסקופיות, הריח של הים, עננים ומאזני קרינה עולמיים? מה אנחנו יודעים, ומה אנחנו עוד לא יודעים – אבל עובדים על זה. מרצים: פרופ' אילן קורן וד"ר אסף ורדי. בוגרשוב 26.
 
סליחה, מה השעה?
 
כל תא בגופנו מכיל שעון ביולוגי פנימי המאפשר לו לדעת מה השעה. מדוע הגוף זקוק למנגנון זה? כיצד שעונים אלה מבקרים את התנודות היומיות בחילוף חומרים, עייפות ורגישות לכאב? מה קורה לגוף במקרים קיצונים של יעפת (ג'ט-לג) ועבודה במשמרות? מה הקשר בין השעון הביולוגי לסרטן, סוכרת והזדקנות? מרצה: טל שמיע. Collins, מזא"ה 49.
 
אנשים ואבק כוכבים – על מוצא היסודות ביקום
 
כל בני האדם, בעלי החיים, הצמחים, העולם שלנו, כדור הארץ, ולמעשה, כל היקום, מורכבים מיסודות: מהקל ביותר, מימן, ועד הכבד ביותר, אורניום. איפה וכיצד נוצרו יסודות אלה? איך זה מתקשר ל"מחזור החיים" של הכוכבים? וכיצד מצליח האדם ליצור יסודות כבדים מאורניום? מרצה: פרופ' מיכאל הס. גאולה, גאולה 51.
 
בעקבות ה-GPS הפנימי: כיצד תאי העצב מוצאים דרכם אל היעד?

מיליוני תאי עצב מחברים את המוח לאיברי הגוף, ברשת מורכבת שמאפשרת העברת מידע מהמוח לאיברים ובחזרה. כיצד מצליחים תאי העצב לנווט בתוך הגוף ולמצוא את דרכם אל היעד בתוך מבוך סבוך בהרבה מרחובות תל אביב? מרצה: ורד שחם. ריץ' רץ', דיזנגוף 192.
 
נוגדן כבקשתך – מחשבים והמערכת החיסונית

המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים הבולמים חיידקים ונגיפים. בדרך כלל היא נמנעת מיצירת נוגדנים שתוקפים את רקמות הגוף עצמו, אבל מה קורה כשהגוף נאלץ להילחם בתאים עצמיים, כמו תאי סרטן? במקרים אלה, מחשבי-על עשויים לסייע בעיצוב נוגדנים מלאכותיים. מה התקוות והאתגרים שטמונים בשיטה חדשה זו? מרצים: ד"ר אסף אלון ועדי גולדנצוייג. שישקו, הר סיני 2, מאחורי בית-הכנסת הגדול.
 
מראה מראה שעל הקיר

כאשר אנו יוצרים במשותף, בקבוצה, מתקבלת לעתים תחושה נפלאה של יצירה הרמונית. האם אפשר לחקור תופעה זו ואף לכמת אותה? איפה אנשים נפגשים ביצירה המשותפת שלהם? בעזרת הפשטה של "משחק המראה", שבו שני שחקנים עוקבים זה אחר תנועתו של האחר, בוחנים מדעני מכון ויצמן את תחושת ה"ביחד". מרצה: יובל הרט. Cheers, אלנבי 56.

שאלות קטנות וגדולות
 
"הבעיה עם שיעורי המדעים היא שנותנים לנו תשובות לא מעניינות לשאלות שאף פעם לא שאלנו". משפט זה, שאמר תלמיד בית-ספר, מעלה שאלות: כיצד ללמד את עקרונות החקר, החשיבה הביקורתית והידע המדעי באופן שיעורר עניין וסקרנות? מהי שאלת חקר טובה? ומדוע שאלה טובה חשובה לא פחות ממציאת התשובה? מרצה: תום ביאליק, עם המשורר והמדען צבי עצמון. אוטו, רוטשילד 45.
 
סימני אזהרה גנטיים

מעשנים מסוימים חולים בסרטן ריאות, ואחרים לא. האם זה רק עניין של מזל? או שאנשים נבדלים זה מזה גם ביכולתם להתמודד עם נזקי העישון? מדעני מכון ויצמן למדע מאתרים סמנים ביולוגיים שמעידים על מידת הסיכון לחלות בסרטן ריאות. איתור מוקדם של בעלי רמת סיכון גבוהה עשוי להגדיל את סיכוייהם להימנע מהמחלה, או להחלים ממנה. מרצה: ד"ר תמר פז-אליצור. הר סיני, הר סיני 2 (מאחורי בית-הכנסת הגדול).
 
הנדסה גנטית בחקלאות – מפזרים את מסך הערפל

מדוע להנדס צמחי מאכל? האם מזון "מהונדס" עלול לסכן את בריאותנו? האם חקלאות של צמחים "מהונדסים" מסכנת את הסביבה? האם קיימות אלטרנטיבות להנדסה הגנטית?
מרצה: שי פליישון. אגנס, אבן גבירול 129.

כשהריח בורח: מקומו של חוש הריח בחיי היומיום 

מהי חשיבותו של חוש הריח? האם אפשר לחיות ללא חוש זה? כיצד אנו מושפעים מריחות, גם אם איננו מריחים אותם? האם אפשר לשנות את חוש הריח? מרצה: ד"ר שגית שושן. אדוארד, הכרמל 12.

                        מדע על הבר 2012

הפרויקט ייערך ביום רביעי, 24 באפריל, בשעה 20:30, ברחבי תל אביב. מומלץ להזמין מקומות מראש (בברים, עצמם, ראו בפירוט במועדי מופעים)