50 דקות של התמוגגות

לתשומת לב אנשי משרד התרבות ומשרד החינוך: כל ילד בישראל זכאי לחוות את הנס הבימתי "איתמר פוגש ארנב" יצירה משותפת של דויד גרוסמן, יוני רכטר והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

כל ילד בישראל זכאי להתוודעות המחכימה והמאתגרת לכלי התזמורת שמספקת היצירה הנפלאה הזו, לסיפור המפליא להבין את עולמו ואת שפתו של הילד, לעושר המוזיקלי של האופרה שכתב יוני רכטר ולחוויה התיאטרלית שיוצרים  אלי גורנשטיין (אחד יחיד ומיוחד) ועדי צז'רה בבימוי של מיכאל גורביץ'.  

והכוונה לכל ילד במערכת החינוך, שיצירה חד פעמית כזו חייבת להיכלל בסל התרבות שלה, ולא רק לילדים להורים שיכולים להרשות לעצמם את מחיר הכרטיס (150-100 ש"ח).

המילה היחידה היכולה לתאר מבחינתי את 50 הדקות שהעברנו עם "איתמר פוגש ארנב" בהיכל התרבות המחודש היא התמוגגות. אני לא זוכרת מתי נמסתי בחדווה כזו  לתוך יצירה על במה.

לא הייתי שם לבד, אלא בחברת דעתן בן שלוש, מה שהפך את החוויה למורכבת קצת יותר. היה עלי כמובן להכיל את החששות, חוסר השקט, השאלות (איפה איתמר? איפה איתמר? איפה איתמר?), התובנות ("זה רק טוּבָּה, זה לא דרקון") וגם ההנאה שבחוויה קונצרטנטית ראשונה של הפעוט. צלחנו את זה בהצלחה מרובה.

פראק, אוזני ארנב וזנבנב: אלי גורנשטיין בתפקיד בלתי נשכח

העלילה מפגישה בין איתמר הילד, שאוהב חיות אך פוחד מארנבים ("כולו מלא שיניים, אפילו בכנפיים, אפילו בזנב!) לבין ארנב הפוחד מילדים (הלו הם "אויב המין הארנבי"). ההכרות מפיגה את החששות והופכת לחברות, ואפילו למעין סיפור אהבה ילדי-ארנבי המגיע לשיאו בואלס ושמו "שיר הידידות המופלאה".

את הסיפור, שאליו נוספו שירים חדשים שכתב גרוסמן במיוחד, הלחין רכטר לכדי אופרה קטנה שכותרת המשנה שלה  "יצירה לתזמורת וארנב", מיטיבה למקד את תשומת הלב לגיבור הראשי של העלילה - הארנב, בגילומו המזהיר של אלי גורנשטיין.

הקונצרט נפתח במילות פתיחה מעט יבשושיות של המנצח אילן מוכיח, שבדומה לפתיחת "פטר והזאב" מציג את קבוצות הכלים השונות בתזמורת: כלי ההקשה, כלי הנשיפה, כלי המיתר, המקהלה ("האנסמבל הקולי חדש"), וכן כמה מן הנעימות שילוו אותנו לאורך היצירה –  התרועה של איתמר, תרועת ה"ג'ימליה ג'ים" ועוד.

אחר כך נכנס גרוסמן שזוכה לתשואות גדולות מהקהל וממלא באיפוק, בבטחה ובחן טבעי את תפקיד המספר, המנווט את העלילה בין התזמורת לשחקנים.  

למן הפתיחה ועד לכניסת השחקנים עוברות כמה דקות ארוכות שבהן התזמורת, המקהלה והמספר מקדמים את ההתרחשות והדעתן שואל שוב ושוב איפה איתמר. ואז מגיע איתמר מגולם על ידי עדי צז'רה ("אבל הוא איש מבוגר", אומרת הילדה לידינו לאמהּ) וכמה דקות מאוחר יותר מצטרף אליו אלי גורנשטיין.


עטיפת הספר איתמר פוגש ארנב, איור: אורה איל

למן הרגע הראשון שבו גורנשטיין מופיע על הבמה נדמה שהיצירה נכתבה במיוחד עבורו (ואכן כותרת המשנה של האופרה היא  "יצירה לתזמורת וארנב"). הוא מתפוצץ על הבמה בתפקיד הארנב, קול הבס העז שלו ממלא את ההיכל כשהוא שר, משחק, רוקד ומקסים את כולנו בתלבושת בלתי נשכחת המשלבת פראק מנצחים, משקפיים צהובים, ישבן מלאכותי, אוזני ארנב וזנבנב.  

בבן השלוש מעוררת דמותו של גורנשטיין חששות, לוקח לו זמן להתרגל לנוכחות הגדולה שלו, אבל כמה חיבוקים ושידולים וזה עובר. בתום כל קטע שירה הקהל מוחא כפיים בגל של התלהבות ושמחה שגם הפעוט נסחף אליו בקלות. אין ספק שילדים גדולים יותר (היצירה מיועדת לבני 4 ומעלה) ייהנו עוד יותר, ובני משפחה בוגרים יותר על אחת וכמה וכמה.

בתום הקונצרט חוזרים השחקנים לבמה ולתשואות הקהל מעניקים עוד הדרן משירי האופרה למצהלות הילדים וההורים. עלמה בת 5 רוקדת במעבר לידינו והיא לא היחידה. ההיכל כולו מלא באנרגיות של שמחה ועליצות. וככה זה מסתיים ואנחנו יוצאים החוצה מחויכים עד לאוזניים.

***

כמה הערות לסיום. משני צדי הבמה מצויים מסכים המקרינים  בהגדלה את המתרחש על הבמה לטובת היושבים בשורות האחוריות. לא תמיד המצלמה עוקבת אחר ההתרחשות המרכזית על הבמה (למשל בעת הצגת הכלים) וחבל. כמו כן לא חולקה תכנייה וגם על כך יש להצר. הערה אחרונה לגבי מחיצות העץ שהותקנו בהיכל החדש. ילד אינו מסוגל לשבת ולראות את המתרחש על הבמה מאחורי המחיצה. אלמלא צופים שהבחינו במצוקה שלנו והתנדבו מיוזמתם להתחלף אתנו בשורה חווית הצפייה היתה נפגמת. נדמה לי שלא נמכרו כרטיסים לשורות אלו והבעיה היתה מנת חלקם של מקבלי הזמנות החינם - ואם כך דיינו.

איתמר פוגש ארנב, צילום: עודד אנטמן

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק