התקליט הראשון של פיטר רוט, כמו גם שאר העשייה המוזיקלית העניפה שלו, ממצבים אותו במקום טוב באמצע הדרך, וזה בדיוק המקום שאליו הוא מכוון כרגע – מקום נגיש וקל לעיכול של פאן ושל שירים טובים.
חריצות מדהימה
בנאדם נורמלי היה מסתפק בלהיות חבר בלהקת רוק ישראלית ידועה, ואפילו מרגיש מספיק עסוק. שתי להקות? יאללה, שתיים. באמת, עסוק מעל הראש. פיטר רוט (מוניקה סקס, הזבובים), 31, מגיע לאלבום הסולו הראשון שלו ("פיטר רוט") אחרי שהספיק לנגן, לכתוב או להפיק מוזיקלית לאמנים כמו שלום חנוך, אריק איינשטיין, יזהר אשדות, ברי סחרוף, יהודית רביץ, דניאל סלומון, מאור כהן ויהלי סובול, קובי רכט ועוד רבים רבים (רבים) אחרים.
עכשיו, ממש בזמן שיוצא לו האלבום הפרטי, הוא עובד במקביל על המופע החדש שלו שהושק לאחרונה, מנגן באלבום של נורית גלרון, ומפיק מוזיקלית את האלבומים הבאים של דן תורן ואריק איינשטיין. חריצות מדהימה שיכולה אולי להיות חלק מההסבר לעובדה שרוט הוא בין הבודדים שלא מרגישים שום צורך לבכות על "המצב" ומצליחים לחיות יפה ממוזיקה בלבד.
"משתדל להיות לבבי"
- ובכל זאת, איך אתה מסביר את זה שאתה בין הבודדים שמצליחים לעשות את זה?
"נראה לי שבבסיס אני בנאדם מאוד קומוניקטיבי. זה מתחיל מבסיס של דרך ארץ, של להיות בנאדם. אני, כשקובעים איתי פגישה אני מגיע בזמן, קצת קשה לי להגיד את זה על עצמי אבל אני משתדל להיות לבבי, כשעבדתי עם אמנים תמיד באתי ממקום של כבוד, בניסיון להביא להם את התוצאה הכי טובה שאני יכול, ודברים כאלה במדינה קטנה כמו שלנו, עוברים מפה לאוזן.
"איש עסקים טוב אני לא, ואני מקווה שזה לא יישמע פלצני, אבל אני פשוט מנסה להיות בנאדם טוב. אני אוהב אנשים, ואוהב לנגן, ואם נלך כמה שנים אחורה, יש אמנים שאני מכיר שאם היו מציעים להם לפני כמה שנים לעשות תקליט עם אמן מאלה שמעקמים עליהם את הפרצוף (בלי להגיד שמות) – סביר להניח שאני לא הייתי מעקם, אלא אומר אחלה, יש לי מה ללמוד ממנו, אני אלך ואנגן, מה יכול להיות. יש לי אליו רספקט".
"טווח העשייה שלי הוא באמצע הדרך"
דרך האלבום שלו פותח רוט דלת דמיונית לעולם המוזיקלי התמים של שנות השישים והשבעים, איפה שהוא בין אריק איינשטיין לצלליות, ומגיש עשרה קטעים שכוונותיהם המוצהרות הן לספק שלוש דקות של כיף לאוזן, ולא בהכרח לפרוש בפני המאזין את נבכי נפשו של האמן.
"אף פעם לא ניסיתי להגדיר את זה לעצמי, אבל מבחינתי, זה פשוט אלבום של שירים טובים. הוא חושף בעיקר את האופטימיות והשמחת חיים שיש לי בתור בנאדם. זה לא תקליט עם היבטים פוליטיים או סיפורים אישיים שתמיד מצפים פה מסינגרסונגרייטר לחשוף. אני באמת עשיתי את התקליט בשביל אווירת פאן. לא באתי לעורר מהומה, לא באתי לכבוש את קיסריה, עשיתי אסופה של שירים שהם בעיני שירים טובים, שיכולים לעשות טוב לאנשים, בצורה הכי טובה שאני יכול, עם דגש על נגינה טובה ועל שירה טובה. פשוט ככה".
ובתשובה הזאת שלו, הוא מגיב באופן מסוים על חלק מהביקורות על האלבום, שהסאבטקסט שלהם היה "זה תקליט טוב אבל מפיטר ציפינו למשהו אחר".
"קצת נמאס לי ממוזיקה אלטרנטיבית"
- האמת שלא כל כך הבנתי למה ציפו ממך למשהו אחר. הדברים שעשית בשנים האחרונות נעשו מאוד בשם הטוב טעם, מה שנקרא.
"גם אני לא הבנתי למה. חשבו שאני אמור להיות אחד ששורף מגברים ומצית את הגיטרה בסוף ההופעה, ודווקא מי שהיה קצת בודק בעבר שלי ובדברים שעשיתי היה קולט שבסך הכל טווח העשייה שלי הוא באמצע הדרך. מיינסטרים לדעתי זו לא מילה גסה, וכשעושים את זה טוב זה תענוג אדיר, אין לזה תחליף, ואף אחד לא יכול להגיד לי שזה אחרת. יש אנשים שלהקת אבבא למשל, עשתה להם חלחלה בזמן אמיתי, אבל היום הם קולטים כמה זה עשוי טוב. וכשזה עשוי טוב זה מאוד פוגע. אני מאוד מכבד את זה, אין מה לעשות.
"כולנו יכולים לשמוע אלטרנטיב בבית אבל אי אפשר להתווכח עם כל העולם, עם רוב האנשים, כולל אותי, שמה שעושה להם את זה זה שיר של שלוש דקות שיפגע להם בנשמה. יותר מזה, אם לא יעשו מיינסטרים לא יהיו גם שוליים, ועם כל הכבוד, אנשים לא צריכים לצפות לשום דבר. רק ההורים שלי יכולים לצפות ממני. מי שהיה עוקב אחרי כל הריאיונות שעשיתי היה מבין בבירור שזה מה שאני אוהב.
"זה לא אומר שאני לא אוהב דברים שהם הכי הרדקור שיש, שרוב האנשים לא שומעים בדרך כלל. למרות שבתקופה האחרונה אני נמשך לדברים יותר הרמוניים ומתקשרים. קצת נמאס לי ממוזיקה אלטרנטיבית בשנים האחרונות. יש לי שובע מזה, ודי, פשוט די. אני אוהב את התקליט הזה, ולא משנה מה יגידו לי, אני סללתי לעצמי דרך חדשה וכיפית. חוץ מזה, הקהל מצביע בידיים והאלבום מוכר יפה מאוד, טפו טפו טפו, מעל למה שציפיתי. אתמול במופע החגיגי שעשינו לצאת התקליט שלחו אנשים הביתה, סוף העולם".
"אני נער סבנטיז"
הנטייה המובהקת של רוט לרוק אולד סקול מגיעה לשיא ב"לוקס", הקטע השישי באלבום, שממש קל לטעות ולהאמין שהוא של להקת הצלליות הזכורה לטובה, עם אותה גיטרה תמימה שקשה למצוא בשנים האחרונות.
- תספר קצת למה אתה כל כך אוהב את התקופה ההיא.
"זו התקופה שלפני המכונות, כשאנשים עוד עשו הכל עם הידיים ועם הרבה נשמה, עם אינטראקציה בין אנשים. אני בסך הכל נער סבנטיז בגדול. למרות שהייתי בן שש כששנות השבעים נגמרו, ינקתי הרבה יותר מוזיקה מילדים אחרים בני גילי שמוזיקה לא הייתה דבר כזה מהותי בחיים שלהם. אני זוכר מהילדות שלי אמנים כמו אריק איינשטיין, יגאל בשן, אריק סיני, דויד ברוזה. הייתי חשוף המון למוזיקה ישראלית כי אמא שלי פשוט קנתה הרבה מוזיקה כזאת. אני מחובר יותר לצד ההרמוני והמלודי שפרח בסבנטיז, למעט תקופת הרוק המתקדם. וזה לא אומר שאני לא אוהב את דפש מוד. להקה גדולה. גם באייטיז היו דברים גדולים, פשוט הכישורים שלי כמוזיקאי, בנגינה, בהפקה, מאפשרים לי ללכת יותר על הכיוון שבחרתי.
"הקטע האינסטרומנטלי הוא דווקא רעיון של ניצן זעירא, שהוא חבר טוב. הרגשתי שחסר עוד קצת חומר לתקליט, וניצן אמר `אתה בא קודם כל מהמקום של לנגן בגיטרה, אתה צריך קטע אינסטרומנטלי`. הפנמתי את זה, ותוך יומיים יצא הקטע הזה".
גם סבא בא
מיטב נציגי נבחרת הרוק הישראלי התייצבה לפרגן לתקליט של רוט, ובין המנגנים והמסייעים בכתיבה ניתן למצוא את ברי סחרוף, דן תורן, שלומי שבן, טל שגב, אלדד גואטה חברו למוניקה סקס, המתופף שמעון אבן צור (אביו של שחר אבן צור), והפתעה: לסלו רוט, הסבא של.
"יש לי משפחה מאד תומכת ופתוחה. אבא שלי עד היום מלמד גיטרה, הוא לימד גם אותי, אמא שלי תמיד שמעה וקנתה המון תקליטים והבית תמיד היה מלא מוזיקה, וסבא שלי התעסק ומתעסק עד היום במוזיקה קלאסית. הוא בן 83, מוזיקאי פעיל שכרגע מנצח על תזמורת פילהרמונית ברומניה. כשרציתי עיבוד לשיר `היא אוהבת` היה לי ברור שהוא הולך לעשות אותו. זה סטייל שלא שומעים כבר, הסגנון הזה של העיבודים, והוא עשה את זה בצורה מרשימה ומעוררת כבוד בעיני. הוא מעבד בחסד עליון".
- ובאופן מפתיע דווקא שמות כמו יהלי סובול ומאור כהן שאיתם אתה בעבודה הכי צפופה לא מופיעים באלבום.
"יהלי ומאור נמצאים באלבום ברוח שלהם, ביג טיים. אני עובד עם יהלי עשר שנים וזה קצת כמו בתוך מערכת נישואין. צריך לאוורר מדי פעם. הייתה לי החלטה ברורה שאני הולך לעשות את האלבום טקסטואלית עם דן תורן (חברו לזבובים). אנחנו אוהבים לצחוק ביחד, יש לנו כימיה טובה, יש כמה שירים באלבום שכתבנו יחד, לעומת יהלי למשל שאוהב לכתוב לבד, ועושה את זה הכי טוב בעולם, אבל לא הייתי יכול להתערב.
"זה גם שתי אסכולות שנות של כתיבה, דן ויהלי. שניהם כותבים גדולים בעיני, כל אחד בתחומו. אני התחברתי לחלק הקליל יותר. רציתי אלבום נגיש, שקל לעכל אותו".
דגש על שירה נקייה ועל דיקציה
- והמעבר פעם ראשונה לעמדת הפרונטמן? השירה? זאת הייתה איזו משוכה, משהו שפחדת ממנו קצת?
"נראה לי שזאת משוכה בגלל שזה דבר ראשוני בשבילי. אני מתייחס לדבר שנקרא שירה ביראת כבוד. אני חושב שזה הכלי הכי חשוב בשיר. מי ששומע את האלבום יכול לשמוע שיש דגש רציני ביותר על שירה נקייה, על דיקציה, אפשר להבין כל מילה, זה נורא חשוב לי.
"הגרעין של הרעיון הוא פשוט להתפתח, לאתגר את עצמי, זה היה העניין בלשיר. לחוות סוג של חוויה שלא חוויתי בשום מסגרת עד עכשיו, ואני חושב שיש לי את היכולת לעשות את זה".
בימים אלה החל רוט להופיע עם שירי האלבום החדש, כשלצידו על הבמה יובל שפריר בתופים, יונתן גת על הבס, עידו אגמון בגיטרה חשמלית ואלון פרימן בקלידים.
- מה קורה עם מוניקה סקס? לא התפרקתם, נכון?
"כרגע אין שומדבר למעט ההופעה בניצנים ועוד הופעה בחודש הבא. כשיגיע הזמן, מה שנקרא. אבל להתפרק, בשביל מה? אין למה להתפרק, את זה כבר הבנו. פשוט נותנים חופש".
קפה ותקליט עם אריק איינשטיין
ואי אפשר בלי שאלה על האלבום החדש של אריק איינשטיין, שעבורו גם הלחין רוט חמישה קטעים.
- זה הגשמת חלום לבני הדור שלנו, לא?
"לגמרי. בקטנה אני אספר שזה פשוט קורה אצלי בבית, וכמו שאריק אומר, אנחנו שותים קפה, וכל מה שיוצא מסביב זה בונוס".
- אתה מממש המון חלקים של עצמך כמוזיקאי. איפה המרכז מבחינתך?
"בגלל שהעניין של השירה הוא הכי חדש, כמובן שכרגע זה מה שהכי מרגש אותי, אבל לפני שבוע ניגנתי בס באלבום של נורית גלרון, והיה פשוט כיף לנגן עם חבורת נגנים בעמדה של בסיסט. כל האפיקים האלה, כל עוד הם מתעסקים במוזיקה ובשירים – זה עושה אותי מאושר".
האתר של פיטר רוט
האתר של מוניקה סקס
13/07/2005
:תאריך יצירה
|