שיחה עם אמנית הזכוכית היולי ליברמן שהתארחה במרכז הזכוכית החדש בעכו במסגרת פרויקט "אמן תושב" של פסטיבל עכו לתיאטרון אחר ועם ראש מנהל התרבות אלברט בן שלוש שהגה את הקמת המרכז בעיר
על-פי אגדה עתיקה, עכו היא ערש הזכוכית. על חוף ימה של העיר גילו הפניקים לגמרי במקרה את החומר המופלא כשבישלו לעצמם אוכל, וגוש של חומר מסתורי שהביאו עימם התערבב עם החול שעל החוף.
בשנה האחרונה הוקם בעכו מרכז חדש לאמנות הזכוכית, שינסה להחיות את תהילת העבר של האמנות העדינה הזאת בעיר.
להקמת המרכז אחראי לא אחר מאשר אלברט בן שלוש, ראש מנהל התרבות בעיריית עכו ומנכ"ל פסטיבל עכו. בסיוריו בחו"ל נחשף בן שלוש למרכזי זכוכית בעולם וביחד עם שותפתו קים גולדברג בארגון Partnership Together של הסוכנות היהודית (ארגון העוסק ביצירת קשרים בין אמנים בגליל לקהילות יהודיות בארה"ב) הגו את הרעיון להחזיר את הזכוכית למקומה המקורי.
לבן שלוש הצטרפו אמניות זכוכית מהיישוב כליל בגליל המערבי וביחד הם החלו לגבש חזון למרכז ותכניות עבודה. בן שלוש ייעד למקום מבנה בן למעלה מ-70 שנה שהיה בית חרושת למים מינרלים ולייצור בקבוקי זכוכית בעכו (במחסני העירייה הישנים), עוד מימי המנדט.
בעזרת תקציבים שגייסו מקהילות בארצות הברית שיפצו והכשירו אנשי מנהל התרבות בעכו את המקום, ואף רכשו מכונות וציוד. בינואר 2013 החל המרכז לפעול ובחודש מאי האחרון הגיע למקום מאסטר זכוכית בינלאומי, ד"ר חביב נתן מסן אנטוניו בטקסס והעביר סדנאות לאמני זכוכית במקום. גם בן שלוש עצמו, שנשאב לתחום, השתלם בקורסים באמנות הזכוכית (עבודות שיצר במקום בתמונה).
"כל מה שאני עושה הוא אחד בסוגו"
בחודשים האחרונים הגיעה למקום גם אמנית הזכוכית היולי ליברמן, במסגרת הפרויקט "אמן תושב", שהפך לחלק מסורתי מאירועי פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.
מחלקת האמנות הפלסטית של מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט, עיריית עכו והנהלת פסטיבל עכו הזמינו את ליברמן לשהות בעיר במשך שלושה חודשים ולסייע בבניית מערך לימודים בזכוכית במרכז החדש, שנקרא על שם דיימון רוז. היולי העבירה שם סדנאות ביציקת זכוכית לתושבי עכו והסביבה.
ליברמן היא בוגרת בצלאל במחלקה לקרמיקה וזכוכית, במסלול פיסול וזכוכית, ובתואר השני התמחתה בזכוכית באנגליה (וסיימה בהצטיינות). בימים כתיקונם, כשהיא לא בעכו או מסביב לעולם, אפשר לפגוש אותה בסטודיו שלה ברחוב הס בתל אביב.
אמנות הזכוכית מוכרת בארץ בעיקר באמצעות האמן דייל צ'יהולי, שהציג שתי תערוכות שמשכו קהל עצום במשך חודשים רבים – במוזיאון מגדל דוד בירושלים בשנת 2000 ועשר שנים אחר-כך, בגלריה ליטבק בתל אביב.
את העבודות של צ'יהולי מכירים רבים, אבל מעט ידוע על תחום האמנות שלכם.
"צ'יהולי הוא אמן בולט בתנועת האמנים 'זכוכית סטודיו', שהחלה בארצות הברית לפני 50 שנה, כשאנשים יצאו מהעבודה במפעלים לעבודה עצמאית בסטודיו. מדובר על מפעלים לייצור כלים שימושיים כמו המפעל לייצור צלחות של קורנינג בארה"ב והמפעל לניפוח וייצור כוסות קוסטה-בודה בשבדיה. אנשים גילו את הפוטנציאל של הזכוכית בתור אמצעי להבעה אמנותית. זה קרה במקביל גם באירופה וקצת במזרח, אבל בעיקר בארה"ב ובאירופה".
אילו טכניקות קיימות בתחום?
"יש כמה טכניקות מרכזיות לעבודה בזכוכית: ניפוח מכבשן, שזה מה שצ'יהולי עושה – עובדים עם הזכוכית במצב נוזלי בתנור כבשן, וזו גם טכניקת הניפוח של זכוכית מורנו באיטליה. יש טכניקות בזכוכית חמה: יציקות, פיוזינג (איחוי), סלמפינג (הענקת צורה תלת ממדית לאובייקט) . טכניקות של עבודה בזכוכית קרה הן למשל ויטראז', הדבקות, למינציה, צריבה, ליטוש וחריטה".
ואיך את עובדת?
"אני מכינה יציקות. אני לא עובדת עם זכוכית בזמן שהיא חמה, אלא מכינה מודל מחימר או משעווה ומכינה תבנית חד-פעמית מסוג של גבס ומקוורץ. התבנית עוברת שריפה בחום של 850 מעלות ומתפרקת, ולכן כל מה שאני עושה הוא אחד בסוגו".
דימויים מפרויקט "מקלעת עיר" של היולי ליברמן, צילומים: היולי ליברמן
איך את מתעדכנת בחידושים בתחום?
"אני משתלמת במרכזים בעולם. יש את מרכז פילצ'וק בסיאטל, שצ'יהולי הוא אחד המקימים שלו ואנשים באים לשם מכל העולם. זה מקום שכל מי שעובד בו, מהמזכירות, אנשי המטבח ועד להנהלה – כולם אמני זכוכית. מרכז נוסף של זכוכית נמצא בקורנינג, בצפון מדינת ניו-יורק, בגבול קנדה, במקום שבו היה מפעל הצלחות שפשט את הרגל. היום יש שם סטודיו ומוזיאון גדול".
את צ'יהולי פגשת?
"כן, הוא איש מקסים. פגשתי אותו בשנה שעברה בפילצ'וק".
להחזיר את הזכוכית למקומה המקורי
ובחזרה לאגן הים התיכון. בעכו נמצאו כבשני זכוכית לייצור כלים וחפצים יומיומיים כבר מן התקופה הפניקית. גם בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית היתה עכו מרכז לייצור זכוכית. החול המצוי בשפך נעמן, מדרום לעיר, עשיר במיוחד במינרלים ושימש חומר גלם איכותי ליצירה. עם הפיכתה של עכו לנמל בימי הרומים, החלה תעשיית הזכוכית בעיר לשגשג.
מאז קצת התעמעמה הילת הזכוכית של עכו העתיקה, אך המקום שנבחר להקמת המרכז החדש שימש בעבר מפעל של בקבוקי מים מזכוכית.
המרכז הטרי בעכו יכול להביא לתחייה מחודשת של התחום בארץ?
"למעשה, המקום היחיד בישראל שבו לומדים היום בצורה מקצועית ואקדמית זה בצלאל, וזה תחום שדורש המון פסיליטיז. בעכו יש שלושה תנורים, ויש גם התחלה של סדנה של עבודה קרה בזכוכית.
"המרכז מנסה לענות על צורך שכרגע אין לו מענה בארץ. הוא נועד גם לאנשים מפה וגם לאמנים מחו"ל, וגם לחשוף את הסוג הזה של אמנות שהוא די מתחדש בארץ, למרות שהוא נעלם בשנים האחרונות".
למורשת הזכוכית המקומית משתייכים גם מפעלי זכוכית חברון. "אלו מפעלים פלסטיניים שבשעתו היו פעילים יותר והיום נשאר מהם אחד או שניים", מספרת ליברמן. "לזכוכית חברון יש צבעים מובהקים: כחול וירוק ושקוף, וממנה יוצרו כדורי זכוכית וכלים שנעשים בטכניקת ניפוח".
וחזרה לעכו. "לקח שנתיים וחצי עד שהקימו את המקום והתחילו להריץ אותו ביולי 2013", אומרת ליברמן. "החזון הוא מקום שבו יוכלו לעבוד אמנים, תיירים והקהילה עצמה. השאיפה היא שיצטרפו עוד טכניקות כמו פיוזינג, ניפוח ועבודה במבער (ליצירת חרוזים וחיות קטנות), וגם מקווים לפתוח במקום מוזיאון או גלריה. המוטו הוא להחזיר את הזכוכית למקומה המקורי. עכו היא גם עיר מעורבת, ויש לזה משמעות. אני לא יודעת איך זה יתפתח, תלוי בהיענות של התושבים. אני מאמינה שלאט-לאט זה יתפוס תאוצה, יתפרסם יותר".
איזה קהל הגיע לסדנאות?
"הסדנאות היו פתוחות לקהל הרחב, אבל הגיעו אנשים מבוגרים יחסית, שיש להם נגיעה זו או אחרת לאמנות וגם אנשים שעבדו בתחום הזכוכית בטכניקות של ויטראז' או פיוזינג".
סדנת יציקות זכוכית במרכז לאמנות הזכוכית עכו, משמאל: עבודות זכוכית שיצר אלברט בן שלוש, צילומים: היולי ליברמן
"שומעים זכוכית ואומרים לי, זה עיצוב, זה לא אמנות"
בין ה-22 בספטמבר ל-22 באוקטובר 2013, ובכלל זה במהלך ימי פסטיבל עכו, תציג ליברמן במוזיאון אוצרות החומה את הפרויקט שלה "מקלעת עיר", שנוצר מתוך חוויית השהות בעכו וההקשרים ההיסטוריים של העיר.
אחד הדימויים המרכזיים בתערוכה הוא סוסון הים, שהוא אחד מסמליה של עכו. דימויים אחרים הם הים, החומה, עץ הדקל והצבעוניות הייחודית של עכו. הפרויקט יוצג במסגרת התערוכה "גוונים שבירים", שתכלול גם עבודות של תלמידים של ליברמן בסדנת היציקות.
איך את התחברת לזכוכית?
"זה חומר קסום בעיני. נחשפתי אליו לראשונה בבצלאל, בתערוכה של אמן שבדי בשם ברטיל וליין (Bertil Vallien) במוזיאון ארץ-ישראל. בתור ילדה למדתי ציור וקרמיקה, ולזכוכית נחשפתי יותר מאוחר ונשביתי בקסמה – באפשרות לעבוד עם תאורה ובטקסטורה שאפשר להוציא ממנה הרבה דברים שאני לאו דווקא לגמרי אוהבת. דווקא מהזכוכית השקופה היפהפייה אני מנסה להוציא טקסטורות חומריות אחרות".
מה מניע אותך לעבודה, רעיון או חקירה בחומר?
"יש לי עבודות שהן יותר קונספטואליות ויש עבודות שהן מחקר חומרי וחיפוש אחרי צורה מתאימה לדבר שאני רוצה להביע. עבודת הגמר שלי באנגליה היתה יציקה של לוח אם של מחשב בזכוכית. ההעברה של האובייקט הזה לזכוכית יצרה משהו אחר, כמו תכנית נוף אורבנית או משהו עתיק, והמשחק בין משהו מודרני שנוצק בחומר די עתיק לוקח את זה למקום אחר".
עבודה של היולי ליברמן First Hypertext 2005 (תמונה באדיבות האמנית)
קשה להימנע מלשאול על השם שלך.
"זה שם שהורי בחרו, אני הבת הבכורה. היולי זה ראשוני, בראשיתי, מקורי".
בדיעבד זה קשור לעיסוק שלך בזכוכית.
"יש שם משהו. הזכוכית היא חומר שבא במצב מאוד גולמי, אבל זה נכון לכל חומר. אני מרגישה את זה יותר בזכוכית".
והמבטא הבריטי?
"נולדתי פה, אבל עברתי כמה שנים באנגליה בתור ילדה, יותר מאוחר הייתי בחילופי סטודנטים בלונדון וגם בזמן התואר השני".
עבודה של היולי ליברמן, Embracelet 2007 (תמונה באדיבות האמנית)
אפשר להתפרנס מהתחום הזה בארץ?
"לא קל להתפרנס, ובארץ עוד יותר קשה, כי התחום הזה נופל בין עיצוב ואמנות. כשאני פונה לגלריות, שומעים זכוכית ואומרים לי, זה עיצוב, זה לא אמנות. אבל לאט לאט אני מצליחה לראות שינוי במגמה הזו - יותר אנשים מהתחום מצליחים להמשיך ולעסוק בזה, וכן חללי תצוגה נפתחים להצגה של זכוכית כאמצעי ביטוי פיסולי ולא רק עיצובי. למשל תערוכת היחיד שלי 'מהות', שהצגתי בבית האמנים בתל אביב ב-2012. בחו"ל השוק כמובן יותר רחב ויש יותר הכרה בתחום הזה".
בינתיים שוקד אלברט בן שלוש על המשך הפיתוח של המרכז החדש ומגייס תקציבים להבאה של כבשנים נוספים ומכשירים לניפוח זכוכית, כדי לקיים במקום באופן שוטף סדנאות אמן בויטראז', בניפוח זכוכית, פיוזינג ויציקות. כנראה שעכו בדרך להפוך בקרוב לא רק למרכז לתיאטרון אחר אלא גם לבירת הזכוכית הארצית.
פסטיבל עכו ה-34 יתקיים בתאריכים 24-21 בספטמבר 2013 בעכו העתיקה. לפרטים ולכרטיסים בטל': 04-8384777.
"מוזיאון אוצרות בחומה", רח' ויצמן 2, עכו העתיקה, מול מרכז המבקרים ואולמות האבירים. פתוח כל ימות השבוע, בשעות 10:00–17:00. לפרטים: 04-9911004.
מרכז אמנות הזכוכית בעכו, רח' מוטה גור פינת דושינסקי, במתחם מחסני העירייה. לפרטים: 04-9956188, פקס: 04-9552540.
היולי - אמנות וזכוכית, רח' הס 1 (פינת אלנבי 33), תל אביב. טל': 0545-924689.
*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק ופרגנו בלייק