סרטו העלילתי הראשון של רענן אלכסנדרוביץ`, "מסעות ג`יימס בארץ הקודש", הוא קומדיית חמימה על נושא כאוב. לאלכסנדרוביץ`, שסרטיו התיעודיים "מרטין" ו"הטיול הפנימי" זכו להערכה רבה, דרכים מעודנות לבחון את הישראליות בצמתים הכי טעונים שלה – ביחסה לשואה ("מרטין"), ביחסה לכיבוש ("הטיול הפנימי") ובסרט הנוכחי – ביחסה לעובדים הזרים.
סיפוריהם של העובדים הזרים מבליחים מדי פעם למרכז התודעה הציבורית, ונעלמים מייד. את מה שהחברה הישראלית מנסה להדחיק, מאתרים בזריזות חיישניהם של יוצרים ישראלים ערניים. ואם בתיאטרון אפשר למנות כבר שני ניסיונות לטפל בבעיה ("זרים" של יהושע סובול בהבימה, ו"מגזר השתקנים" של רוני פלדמן בתיאטרון גבעתיים) הרי אלכנסדרוביץ` מביא אותה לראשונה אל המסך הגדול.
גיבור הסרט, ג`יימס (השחקן הדרום אפריקאי סיאבונגה מלונגיסי שיבה רב הכשרון ) הצעיר נבחר על ידי בני כפרו שבאפריקה לצאת למסע עלייה לרגל לירושלים שבארץ הקודש. ג`יימס מגיע לארץ, נחשד כעובד זר ומושלך מייד לכלא. למזלו, הוא מוצא חן בעיני קבלן עובדים זרים בשם שימי (סלים דאו בליהוק מבריק), שמשחרר אותו מן הכלא והופך אותו לעוד אחד מתושביה הדוממים של התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב.
ארץ הקודש של שנות האלפיים היא כור היתוך לתאוות מצלצלים. הכוח החזק ביותר הוא כוח הכסף וגם ג`יימס מתגלגל לתוך תרבות הג`ונגל של ההוויה המקומית שבה רק החזק שורד ואם לא תרוויח על חשבון מישהו אחר – תצא פראייר. כדי לספק את בולמוס הצריכה שמעוררים בו (ובנו) כוחות השוק נדרש ג`יימס לשכלל את שיטת "הכסף הקל". לנגד עיננו המשתאות יהפוך ג`יימס מנער זך ותמים הדבק בכתבי הקודש לתחמן ישראלי מצוי שחייו סובבים סביב קומבינות ורווחים קלים.
ג`יימס התם דווקא מביא עמו מבית אלטרנטיבה קוסמת הרבה יותר מהג`ונגל הישראלי – ערכים דתיים, יושר, חיי קהילה ותרבות ייחודית (כל מה שהלך לאיבוד בחברה הישראלית). ואולם הצעיר נשאב אל מעגל הקסמים הקפיליסטי וזונח את המניעים הרוחניים שהביאו אותו לישראל. העלייה לירושלים נדחית שוב ושוב לטובת עוד קצת ספונג`ה, עוד קצת כסף, עוד כמה מוצרי צריכה.
"מסעות ג`יימס" מגולל את סיפורו דרך עיניו של הזר ואולם אלכסנדרוביץ` לא מצליח להימלט מכל המהמורות של ייצוג זרים בקולנוע . דמותו של ג`יימס היא אמנם כלי קיבול מושלם למטמורפוזה שהוא עובר ל"ישראלי המכוער" אך זהו ממד העומק היחיד שלה. הדמות איננה צוברת די נפח כדי שתהיה לה זכות קיום בפני עצמה. זו הסיבה שלג`יימס אין שם משפחה, אין לאום ומאותה הסיבה ממש, אם תרצו, אין לו גם חיי אהבה..
דמותו של ג`יימס מעומתת עם דמותו של סאלח, אביו הנרגן של שימי (אריה אליאס שגונב לכולם את הסרט, וזכה בפרס וולג`ין על תפקידו). שימי שולח את ג`יימס לסייע לזקן, ובין השניים נוצרת מערכת יחסים מיוחדת. לכאורה - דבר אינו משותף לקשיש הזעוף ולצעיר הזר. בפועל – סאלח ישמש כחונכו של ג`יימס בישראל. דמותו של סאלח מאירה את שני הצדדים של הישראליות – את הצורך האגואיסטי להסתדר בכל מחיר, גם על חשבונם של אחרים, ואת מה שמסתתר עמוק מתחת - הכמיהה הנואשת (והנכזבת) להשתייכות ולמשפחתיות. לא בכדי סאלח ניחן בעומק החסר לג`יימס שכן הסרט עוסק בסופו של דבר בישראלי ובמקומי ולא בזר.
פס הקול שכתב אהוד בנאי מחמם את הלב וכך גם ציוריה המקסימים של מאיה זר, הפותחים את הסרט וחותמים אותו. שני אלו מאירים את תמונת העולם הנוגה של הסרט, המנווטת על ידי הבמאי ברגישות אסתטית, בחום ובהומור. קומדיה מקסימה עם אמירה נוקבת, שאינה נכנעת לפסימיות.
מועדי הקרנות
08/01/2004
:תאריך יצירה
|