|
|
עד האלבום הזה חקרתי, כיוצרת, בעיקר את החיוביות ביצירה שלי ובבנאדם שאני, ופה צללתי לאזורים אפורים שלא ממש הרשיתי לעצמי קודם לצלול אליהם. זה היה תהליך מאוד-מאוד חשוב בהתבגרות שלי, של לענות לעצמי על שאלות שרציתי לדעת עליהן את התשובות: האם אני אשה, ילדה, בנאדם זוגי או בנאדם שאוהב בעצם להיות לבד"
|
|
|
|
מיקה שדה, 29, מתחבטת לרגל אלבומה השני, "מה את מעדיפה",בכמה שאלות מאוד קונטרסטיות
תפאורה צלילית מינימליסטית מעטרת את קולה ומלותיה של מיקה שדה באלבום הסולו השני שלה, "מה את מעדיפה", מבליטה את האמונה הפנימית שלה כיוצרת וכזמרת.
לצד האינטימיות והבהירות המאפיינות את רוב השירים, מציגה שדה גם יכולת לעלות הילוך לכיוון תעצומות רוק, שבהן שולטים הלב והגרון שלה לא פחות.
"שמלה שחורה צמודה קצרה/ אודם ורוד וצורח/ לחיות בלילה לישון ביום/ טרנינג משובץ עם הדפס של סינדרלה/ לצחוק איתך שעות ואז לבכות// מה את מעדיפה ילדונת, מה את מעדיפה" ("מה את מעדיפה", מלים ולחן מיקה שדה)
"השיר הזה הוא בעצם האלבום מבחינתי", מספרת שדה (29), "כי האלבום הזה מרגיש לי כמו שיר אחד ארוך. זה אלבום שנכתב כבר לפני שלוש שנים, כשהייתי באמת בתקופה של חיפוש עצמי והתלבטויות ושאלות לא קטנות, ונורא התבלבלתי פתאום. זאת היתה מין מצוקה של רציתי תשובות ורציתי להבין דברים".
דברים כמו מה?
"הכי בגדול זה היה מי ומה אני, אבל אם אנחנו שמים את זה בראשי פרקים, זה האם אני בנאדם טוב או בנאדם רע".
למה הגעת דווקא לשאלה הזאת?
"אני חושבת שרציתי לחקור את עצמי. עד האלבום הזה חקרתי, כיוצרת, בעיקר את החיוביות ביצירה שלי ובבנאדם שאני, ופה צללתי לאזורים אפורים שלא ממש הרשיתי לעצמי קודם לצלול אליהם. זה היה תהליך מאוד-מאוד חשוב בהתבגרות שלי, של לענות לעצמי על שאלות שרציתי לדעת עליהן את התשובות: האם אני אשה, ילדה, בנאדם זוגי או בנאדם שאוהב בעצם להיות לבד. זה אלבום של שאלות מאוד קונטרסטיות כאלה".
מיקה שדה (צילום: גלעד ברשלו, אלה פוניזובסקי)
שהולידו גם תשובות?
"בסופו של דבר האלבום הבהיר לי שהשאלות לא הולכות להיגמר. הבנתי שהתשובה היא שיש אינסוף תשובות ואינסוף שאלות, והייתי צריכה להיות משוכנעת בזה במאה אחוז".
בקיצור, התשובה שמעידה על ההתבגרות, שהכל בחיים זה גם וגם.
"כן. וזה קשה, אבל זה גם מחזק ומעצים וגורם לך להיות הרבה יותר מכל הדברים שהיית עד שעברת את מה שאת עוברת".
"השדרן גילה לנו שכך נכתב השיר במקור"
"אבא אוהב אותך ואמא גם/ נעלי הבית מחממות, גם השכן מהבניין/ כולם אוהבים אותך ורק את לא בעניין/ הערק אוהב אותך וגם השמלה/ הברמן רוקד איתך, גם האחיינית שלך/ כולם אוהבים אותך ורק את לא בעניין" ("את לא בעניין", מלים מיקה שדה ולטם עזנר, לחן מיקה שדה)
איפה דן תורן, שהפיק איתך מוזיקלית את האלבום, נכנס לתמונה?
"היתה לי סערת רגשות שהיתה כתובה במחברות ולא ידעתי מה לעשות עם כל הסערה הזו, וחברה מאוד טובה שהיא גם מוזיקאית המליצה לי ללכת לדן. ובאמת, על הפגישה הראשונה יכולתי להבין שמצאתי את הבנאדם שיעזור לי ושיוכל לסדר לי את כל הבלגן הזה. הוא היה ממש שותף כמעט רגשי. שיתפתי אותו בכל התחושות שלי, והוא מאוד התחבר איתי וצלל איתי לתוך העולם שלי ופשוט עזר לי לבנות את השירים. לא ידעתי עד כמה אישי ועמוק אפשר ללכת עם עוד אמן שעוזר לך כל-כך".
שני קאברים יש באלבום, "ימי התום" ו"דרך המשי".
"את המלים של שניהם כתבה צרויה להב. התחלתי לעשות איתה מופע משותף שבו אני מבצעת את שיריה בדרך שלי והיא מספרת עליהם כל מיני הפתעות. בזמן שעבדנו על המופע שלנו עבדתי על האלבום שלי, והרגשתי ש'דרך המשי' ו'ימי התום' הם שירים שמאוד מתחברים לי ליצירה הספציפית הזאת, גם טקסטואלית וגם רגשית".
האוזן שמכירה את "בוא נעבור בדרך המשי" מופתעת פתאום לגלות שאת מתחילה את השיר ב"בוא תיכנס בי דרך המשי".
"כשאני עושה קאבר אני אוהבת באמת להתחבר למקום האישי שלי ולקחת אותו הכי קרוב אלי שאפשר. 'בוא תיכנס בי דרך המשי' זה בעצם הטקסט המקורי של השיר, וזה היה, מן הסתם, קצת בוטה מדי בזמנו יחסית לכל מה שקורה. יום אחד היינו, צרויה ואני, בתוכנית רדיו, והשדרן פתאום גילה לנו שכך נכתב השיר במקור".
מה זה "גילה לכן"? הרי להב כתבה את השיר.
"צרויה שכחה מזה לגמרי. ברגע שגילינו את זה הסתכלנו זו על זו ואמרנו, 'או.קיי, ככה השיר צריך להיות וככה נבצע אותו', ומאז אנחנו עושות אותו ככה בהופעות".
"
חושבים שאתה מגיע להישגים כי יש לך פרוטקציות
"
אי
-
אפשר כנראה שלא להזכיר את העניין המשפחתי שלך
,
כבתו של זמר האופרה גבי שדה
,
וברקע הדודה השחקנית סנדרה שדה
.
איך המשפחתולוגיה הזו מסייעת או מפריעה למקום המוזיקלי הפרטי שלך
?
"מבחינת יצירתיות ותמיכה בבית האמנותי שאני גדלה בו, הבית המורחב, כולם מתחברים לתוך אמנות, והביקורת תמיד קיימת, ותמיד בונה ומחזקת, כך שבתוך הבית עצמו אני מרגישה מאוד גאה במשפחה שלי ומרגישה שהם עוזרים לי מאוד להשתפר ולהיות הכי טובה בעולם כל הזמן.
"אני חושבת שכלפי חוץ יש עם זה איזו בעיה. הרבה פעמים חושבים שאתה מגיע להישגים כי יש לך פרוטקציות, למרות שלאחרונה זה כבר פחות קורה, כי אני באמת נאבקת שיהיה ברור שאני עושה את הדברים בכוחות עצמי. היום זה נהיה יותר רגוע, אבל פעם זה היה יותר קשה".
אפשר לחשוב שבתוך משפחה מוזיקלית ובימתית ילד דווקא ירצה לבחור לעצמו טריטוריה שונה כדי ליצור לעצמו זירה שהוא השליט היחיד בה.
"אני חושבת שאפילו לא היתה לי כל-כך האפשרות לבחור מה אני הולכת לעשות. מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה היה כל-כך ברור מה אני הולכת לעשות. מבחינת העולם, ואני מאמינה שגם המשפחה, היה לי כבר תפקיד עוד לפני שהבנתי שיש לי אותו. זה היה מאוד טבעי".
בהשקת האלבום השני שלך יצרת חיבור עם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות נפש ונפגעות תקיפה מינית
.
אני כמעט מפחדת לשאול
...
"אני חושבת שהדבר שלי מאוד חשוב הוא להתחבר. אני מאוד מחוברת לנשים ואני רוצה לחזק אותן ושיידעו שיש עוד נשים שמודעות ורגישות לזה. הרגשתי שהאלבום מתעסק באיזושהי העצמה נשית. זה ממש מרגיש לי אלבום לנשים, כך שהרגשנו שיש פה מכנה משותף שמאפשר לתרום, לעודד, לעזור.
"את הכנסות מופע ההשקה תרמנו למרכזי הסיוע לנפגעות נפש ונפגעות תקיפה מינית, בכל הזדמנות שיכולתי, ברדיו, בעיתון, הזכרתי את מספר הטלפון 1202 כדי להעלות את המודעות אליהם, צירפתי גם את אמא שלי ותרמנו בגדים לאירוע שהם עשו, ובעיקר אמרתי להם שמתי שאני יכולה ובכל דבר שנוכל לעזור ולהעלות את המודעות לאנשים האלה שעוברים עליהם דברים לא פשוטים בכלל, הם יודעים שאני תמיד נרתמת למה שהם צריכים, ולהפך".
את שדה עתירת הפרויקטים תוכלו לראות על במות שונות, במופע שהוזכר למעלה עם צרויה להב, במופע הילדים "אינדי ילד" ובמופע "אבי סינגולדה וחברים". את המופע שבעקבות אלבומה החדש תקיים עם הרכב הכולל את דן מאייר בתופים, מעיין מילוא בטרומבון, אוראל תמוז בגיטרה והיא עצמה בפסנתר.
"בקרוב", היא מוסיפה, "יתחיל ליין של הופעות ביתיות. הופעות פסנתר אינטימיות אקוסטיות בבתים של אנשים".
כאלה שיש להם פסנתר...
"מן הסתם".
המופע בעקבות אלבומה החדש יתקיים ביום חמישי, 20 בפברואר 2014, ב-21.00, בתיאטרון יפו. עם דן מאייר בתופים, מעיין מילוא בטרומבון, אוראל תמוז בגיטרה ושדה בפסנתר. לפרטים: 03-5185563.
26/01/2014
:תאריך יצירה
|