שיחה עם עפרה זכריה, מנכ"לית היכל אמנויות הבמה הרצליה, שהפך למרכז תרבות אזורי בשרון
היכל אמנויות הבמה הרצליה הצליח למצב את עצמו השנים האחרונות כמרכז תרבותי, במיוחד בתחום המחול, לא רק לעיר הרצליה אלא לאזור השרון בכלל, שמגיעים אליו גם מתל אביב.
"חלק ממה שמאפיין את הבחירות בהיכל זו התעוזה", אומרת מנכ"לית ההיכל עפרה זכריה. "אנחנו לא מפחדים להביא לקהל שלנו הצגות 'קשות' ולא חוששים למשל, להביא הרכבי מחול שעוסקים בהיפ-הופ, שאינם במיין סטרים או שלא שמעו עליהם בארץ. הקהל למד לתת אמון בבחירות שלנו- מה שמאפשר לנו יותר תעוזה משנה לשנה".
"האולם שלנו אידיאלי למחול"
בעונת המנויים 2014-15 מציע היכל אמנויות הבמה בהרצליה תכנית מגוונת של מופעים מכל תחומי אמנויות הבמה, שבראשם כאמור תחום המחול, שהפך לתחום הדגל של ההיכל. "אנחנו לא מוסד רפרטוארי ואין לנו יומרות בכיוון הזה, אנחנו בוחרים את ההיצע המסקרן הטוב הנכון ביותר שמתאים לנו, לאמירה של המקום שלנו, לקהל שלנו. מלקטים ובונים איזשהוא תמהיל שהוא בעיננו נכון". אומרת זכריה.
"היכל אמנויות הבמה הרצליה" (יח"צ)
מה זה מבחינתך תמהיל נכון?
"כל ההתעסקות בתחום המחול הפכה אותנו למרכז שהוא אבן שואבת לקהל רחב, גם מתל אביב. אנחנו מביאים לכאן הפקות שאין לראות אותם גם בתל אביב לכן חובבי מחול שירצו לראות את בלט מינכן, או הרכבים גדולים ומיוחדים אחרים צריכים לבוא אלינו. למרות ההיצע הרחב של תל אביב אנחנו מספיק אטרקטיביים גם לקהל התל אביבי ולקהל מהשרון, ולא רק לקהל של הרצליה, שיש לו מקום של כבוד.
"יש לנו יומרות בעניין. אנחנו לא רק מרכז לוקאלי אלא מרכז אזורי. אנחנו בוחרים בפינצטה את המופעים שמגיעים לכאן אז יש לו אמירה של מצוינות ואיכות. יש תפיסה כזו שהעבודה של היכלות תרבות נורא קלה, כי לוקחים את מה שהתיאטראות או גופי תרבות אחרים עושים, אבל זו פריווילגיה שיש בה קושי אחר. נכון להיום, אחרי 11 שנים של פעילות ביססנו את מעמדנו כמרכז תרבות שהוא לא רק לוקאלי. יש לנו 12,000 מנויים שמגיעים אלינו גם מצפון תל אביב, רמת השרון, ראשון לציון, כפר סבא, רעננה".
"בכל מה שקשור לתכנית המנויים אנחנו מקפידים לבחור את המופעים שלנו אבל יחד עם זאת חשוב לי לומר שיש כאן גם הרבה מופעים מסחריים, לילדים למשל- כל שבת יש פה הצגות מסחריות לילדים אבל חוץ מזה יש שתי סדרות של הצגות תיאטרון של המדיטק ושל תיאטרון אורנה פורת עם תוויות של איכות ויש לנו סדרה של סדרה מוזיקלית של מופעים לילדים עם ניצה שאול, תזמורת הבמה, רוני פורת, קלאסיקות שירים של הביטלס ואריק איינשטיין. אנחנו מקפידים שלצד המופעים שיש להם תווית של איכות יהיו כאן גם מופעים מסחריים לכל דורש והמון סטנד-אפ".
איך החלטתם להתמקד דווקא במחול?
"המון היכלות תרבות מתעסקים פחות או יותר באותו הדבר, אותן הצגות ומופעי ילדים. בכל מה שקשור למחול הפכנו בהחלט להיות ייחודיים. המחול הוא התחום האהוב עלי. בשנים האחרונות הצלחנו להפוך את המקום הזה למרכז מחול עכשווי שיש בו גם מופעים של להקות ישראליות ולהקות מחו"ל שבאות בדרך כלל להופיע בעיקר בהיכל ולפעמים גם במקומות נוספים.
"האולם שלנו הוא אידאלי למחול, הן מבחינת גודל הבמה והן בגלל העובדה שאין לו צדדים. יש ואקום היום בכל מה שקשור לאולמות קצת יותר גדולים המיועדים למחול. מרכז סוזן דלל מקסים אבל הוא נותן מענה להרכבים קטנים יותר והמשכן לאמניות הבמה הוא גדול מאוד. אנחנו נכנסנו לנישה של הרכבים ישראליים ובינלאומיים שמתאים להם להופיע בבמה בגודל שלנו לאולם של 700 איש אנחנו המענה הכמעט יחיד במרכז כאולם כזה. ל
"לצד הרכבים בינלאומיים גם הרבה להקות ישראליות שמחפשות לעלות כיתה מסוזן דלל, להציג באולם גדול יותר, אבל עדיין לא במשכן ולכן אנו בית אידיאלי לבת שבע, להקת המחול הקיבוצית, ורטיגו, הבלט הישראלי ורמנגאר".
"להקת בית האופרה של מינכן" (יח"צ)
"אנחנו מחפשים הרכבים שלא היו בארץ"
יש סיכון לא קטן בהבאת מופעים מחו"ל
"ההחלטה להפוך את סדרת המחול לסדרה בינלאומית - שלושה מתוך ששת מופעי המחול של העונה הם בינלאומיים - זו החלטה שיש לה מחיר. להביא היום להקה מחו"ל זה מן הסתם יקר ביותר: לדאוג להרכב של 20-18 רקדנים, להטיס, לשכן ולשלם להם שכר יפה. זו החלטה שהמשמעות שלה היא לסבסד את מופעי המחול. אבל אנחנו מאמינים שאנחנו נותנים פה מענה תרבותי לקהל שלנו. יש באזור הזה כמות מאוד גדולה של חובבי מחול וסטודיואים למחול. יש לנו שלוש סדרות של מחול ו-1,600 מנויי מחול – זה המון.
"בחרנו להשקיע ולהתמקד ולהתייחד בתחום הזה, וכבר עכשיו בונים את עונת 2015-16 ואנחנו דואגים לחפש הרכבים שלא היו בארץ ולחשוף את הקהל שלנו למופעים שאין סיכוי שהיו נתקלים בהם אם אנחנו לא נביא אותם. לדוגמה, לפני כמה שנים הבאנו את להקת המחול של יסמין ורדימון, אמנית ישראלית שפועלת בלונדון שמאוד רצתה להגיע לארץ ולא קיבלה הזדמנות אף פעם. היא הביאה אתה מחול אחר, ז'אנר מאוד ייחודי ואנחנו חשפנו אותה בפני הקהל שלנו.
"על זה אנחנו עובדים כל הזמן, לתת לקהל שלנו לראות הרכבים שלא היו בארץ. ואנחנו יודעים שחלקם יחזרו אלינו. כי הם נדלקו עלינו על הקהל שלנו, שהוא חם מאוד".
את יכולה לאפיין את המופעים שאת מביאה מחו"ל?
"אני אוהבת להביא לכאן תכניות שנותנות מגוון ברמה הכוריאוגרפית, מגוון של כוריאוגרפים במופע אחד. יחד עם זאת הבאנו את בלט בוריס אייפמן עם תכנית של אנה קרנינה, הבאנו גם להקות שנתנו תכנית אחת של כוריאוגרף אחד אבל כשיש בערב אחד תפריט מגוון של כוריאוגרפים, חלק מודרניים, חלק קלאסיים, זה הופך את זה למעניין גם לקהל".
ומה לגבי טעם אישי?
"אני באה מתחום של מוזיקה, אופרה, תיאטרון. כל נושא המחול הוא לגמרי נרכש אצלי. אני לא באה מתפיסה מסוימת של מחול אלא כאוהבת מחול, אני באה למופעים ופתוחה מאוד לכל מיני סוגים של מחול. אני חושבת שזה מה שמייחד היום את המחול הוא שהוא פתוח לנגיעה בהרבה תחומים וסגנונות. יש השקה של מחול עם תיאטרון, סרטים, אנימציה, מוזיקה. נכון להיום סצינת המחול העולמית מתעסקת במגוון גדול של תחומים וזה מה שהופך אותה ליותר ויותר פופולרית העובדה שאין היצמדות לאיזשהוא ז'אנר או סגנון. מעזים הכל ומתעסקים בהכל.
אז לצד בוריס אייפמן הבאנו את AGWA מברזיל שמשלבים היפ הופ וזו לא בחירה מובנת מאליה לקהל, אבל הקהל הפך למאוד נאמן לבחירות שלנו".
AGWA, צילום: יח"צ
"ככל שהתפריט רחב יותר התרבות הופכת לנגישה יותר"
מאיפה הגעת להיכל?
"נראה לי שכל חיי הייתי פה אבל לא, בספטמבר אהיה כאן שמונה שנים. הגעתי להיכל בסוף השנה השלישית לקיומו, מהמשכן לאמנויות הבמה של האופרה הישראלית, שם עבדתי 15 שנה. לפני כן עבדתי קצת בפסטיבל ישראל, בהבימה בקאמרי, אבל הכשרתי התרבותית והמקצועית היתה באופרה הישראלית – קופה, מחלקת מכירות ואחר כך שיווק, מחלקת חינוך וסיימתי כמנהלת פרסום שיווק ומכירות.
"התאמנו מאוד אחד לשני, אני להיכל וההיכל לי, כי באתי עם הכשרה רחבה בשטח של מכירות ושיווק ופרסום. במשכן למדתי להכיר את תחומי המחול, המוזיקה קלאסית, הג'אז, רק בתיאטרון לא עסקו במשכן. ההיכל עצמו היה בחיתוליו, בשנה שלישית בלבד לקיומו, והוא היה צריך איזו תנופה. התאמנו אחד לשני".
אז איך משווקים תרבות?
"זה לא קל. תרבות במדינה שלנו עדיין נתפסת כמוצר של מותרות. אנשים מתפנים לתרבות אחרי הכל, אחרי שהם יודעים שיש להם כסף להוציא עבור מנוי, ושיש להם מספיק זמן וכוח וחשק וכייף לדברים אחרים.
"כל עוד זה נתפס כמוצר של מותרות אתה מתייחס אליו בשיווק כמשהו של מותרות ואחת הדרכים היא להגדיל את כמות המוצרים. אם ההיכל התעסק לפני שהגעתי בעיקר בתיאטרון וסטנד-אפ, היום אנחנו מציעים תפריט תרבותי מאוד מגוון הרבה מאוד מחול, תיאטרון, מוזיקה קלאסית קלה, מופעים לכל המשפחה, תכניות עיון למיניהן, מורשת יהודית ועוד. ברגע שאת מציעה תפריט רחב יותר את הופכת את התרבות לנגישה יותר, כי כל אחד מוצא את מה שמתאים לו ומעניין אותו. ההיכל נותן מענה למגוון גדול של טעמים, לילדים, למבוגרים, לצעירים.
"ברמה הבסיסית לומדים כל יום מחדש לדעת מה נכון ברמה של שיווק. כשהתחלתי לעבוד כל המדיה הדיגיטלית היתה צעיר הרבה יותר לא התעסקנו באינטרנט, לא היה פייסבוק וטוויטר. התמקדנו בפרינט, בהוצאת חוברות והרכבת תכניות מגוונות. היום אנחנו מתעסקים הרבה מאוד באינטרנט ובכיוונים אחרים. אבל מעל הכל, עם כל הכבוד לשיווק, הסוד של העניין זה להציע תכנית שתהיה מגוונת, אחרת, מפתיעה, מסקרנת. אנחנו קודם כל צריכים לדאוג לתכנים וזה נושא שעומד מול עינינו כל הזמן".
"בלט ביאריץ " (יח"צ)
נבחרת משפחתית
המחויבות לקהל המנויים לא מגבילה את הבחירות שלכם?
"מה שקרה עם ההיכל בשנים האחרונות קיבל סוג של תנופה בזכות הרבה עבודה קשה ובחירות מעניינות ואחרות שלנו בתחום התרבות. ההתעסקות שלנו במחול אבל לא רק. הפכנו למרכז תרבות חשוב, תוסס, עכשווי וכמות המנויים שלנו עלתה בשנים האחרונות לשמחתי.
"כל שנה כשאנו בונים את התכנית אנחנו לא קופאים על השמרים אלא מגיבים, גם ברמה השיווקית, למגמות ולבקשות בשוק. יש פה צוות נפלא שעובד המון שנים החל מקופאים ואנשים טכניים ועד למכירות ושיווק. צוות שהוא כמו נבחרת משפחתית שנשארת להרבה שנים.
"אין ספק שכל נושא תרבות המנויים נמצא בשנים האחרונות בבעיה. השנה למשל הקטנו את מספר ההצגות למנויי התיאטרון לשישה מופעים. הבנו שזה נוח יותר כלכלית לקהלים שלנו. איחדנו את הסדרה הווקאלית עם סדרת האופרה של תזמורת נתניההקאמרית הקיבוצית ויצרנו סדרה גדולה יותר שעוסקת באופרות ומיסות גדולות.
"גם תחום העיון הפך בשנים האחרונות ליותר ויותר מפותח ומגוון. אנחנו מציעים סדרות על הערים מרתקות בעולם, על הניגון היהודי, מארחים זו השנה השלישית סדרה שהיא מגזין חודשי על ענייני שלום וביטחון, סדרה של פרופ' יורם יובל, סדרה על בודהיזם. אנחנו עובדים עם הקתדרה, עם קשרי תרבות, גופים שמתעסקים בתוכן ואוהבים את הקהל שלנו והאולם שלנו ובוחרים אתם את הסדרות הכי מגוונות שניתן. אני בטוחה שזה יוכיח את עצמו".
כמרכז תרבות שמנוהל על ידי אישה ורוב הצוות שלו מורכב מנשים, יש לזה משמעות?
"בניגוד לתחומים אחרים, נשים משולבות חזק בכל מה שקשור לניהול מוסדות תרבות. חוץ משלושה אנשים טכניים כולנו נשים. אני חד הורית ויש לי ילדה בת חמש' המזכירה שלי בהריון, מנהלת השיווק חזרה מחופשת לידה, קופאית בחופשת לידה. כשמקום מנוהל על ידי נשים נשים יכולות לצמוח בו ולהרגיש בו יותר נוח. ככה זה עובד. סביבה נשית תומכת ומכילה הרבה יותר עבור נשים ומאפשרת להן".
פרטים נוספים ולרכישת מנויים וכרטיסים להיכל אמנויות הבמה הרצליה בטל': 1700-70-29-29, ובאתר ההיכל .