המופע של נעה דר על פי שירי לאה גולדברג רענן ורלוונטי מתמיד לעולם הרגשות והדמיון של ילדים
זהו מופע בן עשר, לידתו ב-2004, כמעט נצח במושגי הצגות ילדים, ועם זאת התחושה היא של רעננות ורלוונטיות שלא פגה לעולם הרגשות והדמיון של הילדים.
לא מעט הצגות ילדים יוצרות נרטיב השוזר בדיעבד שירים של יוצרים אהובים (עוזי חיטמן, אהוד מנור) לתוך עלילה חדשה. במופע התיאטרון-מחול הוותיק של נעה דר על פי שירי לאה גולדברג העניינים מורכבים יותר.
נקודת המוצא של "החלום הוא צייר גדול" הוא שירה של גולדברג "אני לבדי בבית", שמתוכו נלקח סיפור המסגרת של המופע כולו. גיבור השיר, הילד גד, נשאר לבדו בבית כשקולות מן החוץ, זכרונות ומאווים לובשים צורה בדמיונו ומארחים לו לחברה בזמן שאמו נעדרת מן הבית.
סיפור המסגרת הזה מעגן היטב את קטעי המחול של המופע, כי הסיטואציה בהירה ומובנת לכל ילד. הילד גד בגילומה של השחקנית לירון ויגדור מדבר ומספר את סיפורו במילותיה של לאה גולדברג ובדברי קישור כך שרצף הסיפור נשמר לגמרי.
"החלום הוא צייר גדול", צילום: תמר לם
מסע דימויים מרתק
התפרצויות המחול של ארבעת הרקדנים אל תוך "הלבד של גד" סוחפות את המופע לרגעיו המהנים ביותר, ונותנות ביטוי מוחשי על הבמה לקישורים אסוציאטיביים, להלך מחשבה משוחרר של דמיון שתכליתו היא לא רק אילוסטרטיבית ולכן פותחת אפשרויות הרבה לקשר בין מילותיה של גולדברג לתנועה על הבמה.
השיר היחיד שמבוצע במנגינה המוכרת הוא "הסבתא של אפרים". שירים מוכרים אחרים זוכים למנגינות מקוריות של ישראל ברייט ובביצועו, לעתים עם וולפה. לכאורה יש פה אתגר מסוים לקהל (ילדים והורים) שמזהים מייד את המילים אך פחות נסחפים עם המנגינה, אבל מה שלא עובד כל כך בקליפ היוטיוב (המצורף) עובד להפליא במופע החי, בזכות היצירתיות והשילוב המגובש של המחול, הבימוי והמוזיקה וההמצאות היפהפיות של התלבושות והתפאורה (מינימלית אך מדויקת).
רגעים נפלאים שאי אפשר שלא לציין הם "הילד הרע" שזכה לפרשנות פשוטה אך מבריקה, "מדוע הילד צחק בחלום" שהפך למעין משט בדמיון ו"כובע הקסמים" שהפך בהשראת השיר לסירה השטה בין ארצות כשכל ארץ מיוצגת על ידי קטע מחול אחר (יפני, ספרדי, הודי, המערב פרוע ועוד). בחלק הזה המעורבות של הילדים מגיעה לשיאה כשהם מנסים לנחש באיזה מחול מדובר.
בת השמונה, בן השש וחצי ובן הארבע וחצי נענו בעקביות ובשמחה למסע הדימויים המרתק של נעה דר, כמו גם שאר הקהל הצעיר שהתנהג למופת, פשוט כי היה לו מעניין. זהו מופע שמציג לילדים את האפשרויות הקסומות של אמנות המחול (המודרני). לא רק החלום הוא צייר גדול, גם המחול הוא צייר גדול. לא כדאי לפספס, זה ללא ספק אחד המופעים הטובים ביותר שראינו.
והערה לרגל המצב. אלו לא ימים של שגרה. אתמול ניצלנו את הפסקת האש לצאת מהבית. בימים אלו אמנים ומוסדות תרבות רבים מספור נרתמים לטובת תושבי הדרום ומציעים להם כרטיסים בהנחות ניכרות או בחינם. זה לא אומר שמצבם הכלכלי מאפשר זאת בקלות, להפך, מצבם קשה מתמיד. מופעים רבים מתבטלים ונדחים. לצאת להתאוורר עם הילדים בזמנים כאלה זה לא מותרות, אלא אפשרות להמשיך את הקיום היצירתי של היוצרים ושלנו פה. גם בימים כתיקונם הוא תלוי על בלימה, על אחת כמה וכמה בימי מלחמה.
"החלום הוא צייר גדול". כוריאוגרפיה ובימוי: נעה דר. מוזיקה מקורית: ישראל ברייט. עריכה ותמליל: חגית רכבי. רקדנים: תמר בר ניב, אלון קרניאל, מור ורדימון, אפרת לוי. שחקנית: לירון ויגדור. תלבושות: סבטלנה ברגר. תפאורה: אבי שכווי. תאורה: מישה צרנבסקי ואינה מלכין. אביזרים: ולריה גלוזמן.
***
"החלום הוא צייר גדול" תעלה בתאריכים הבאים: שבת, 20 בספטמבר 2014, 11:30 מרכז סוזן דלל תל אביב; יום שני (חנוכה), 22 בדצמבר ב-11:30 וב-17:30 במרכז סוזן דלל בתל אביב.