מוזיקה - "מתחת לשמים" - דויד ברוזה חוזר למצדה (פ. גורדון)

דויד ברוזה, רגע לפני המופע המסורתי שלו במצדה (והשנה חידוש: המופע ממש בפסגת המצדה), מצוי בשלבי גיבוש של חומר חדש, מסכם שלבים בקריירה ומפרגן בחום ליוצרים צעירים.

"עושה חשבון רק לקהל"

יש לא מעט אמנים שמסתובבים באותו אזור מוזיקלי לאורך כל הקריירה שלהם. דיויד ברוזה הוא מהאמנים שתהליך החיפוש שלהם נמשך לאורך זמן ועובר בתחנות מוזיקליות רבות ושונות.

בשביל חלק מהקהל הוא מסמל את הישראליות היונתן גפנית, מימיו ב"שיחות סלון" ("היונה הלבנה כבר זקנה", "יהיה טוב") ו"הכבש הששה עשר" (ברקים ורעמים). בשבילי הוא בעיקר ברוזה המחוספס יחסית של "קלף", עם "דניאלה" היפהפה, (ששייך אצלי למחלקת השירים שמחזירים אותי מהצליל הראשון לתקופה מאוד ספציפית ובוסרית בחיים שלי) והאסתטיקן המצוין של "האישה שאיתי".

יש כאלה שרואים אותו בעיקר כאחד ממובילי גל החזרה לשורשים ולמוזיקה העממית, ויש כמובן את אלה שבשבילם הוא יהיה לנצח ברוזה של שיר הפגנות השמאל האולטימטיבי, "יהיה טוב". מופע הזריחה הקרוב שלו במצדה (במסגרת פסטיבל התמר), המוקדש בעיקר לאלבום "המיטב (לעכשיו)" שיצא לפני קצת יותר משנה, מאפשר לו לנסות ולשקשק את כל המרכיבים האלה לחומר אחד.

"המיטב הוא בעצם קובץ של עשרים וחמש שנות הקלטה בארץ, שמתחיל ב`יהיה טוב` בגרסת נואיבה, וגם מסיים את עצמו ב`יהיה טוב`, בלונדון, עם הפילהרמוניה של לונדון", מספר ברוזה. "כשאתה יוצא עם אלבום של חומר חדש אתה מתמסר בהופעות בעיקר לחומר החדש, כי אתה רוצה מן הסתם לדחוף אותו כמה שיותר. תקליט כמו `המיטב` נותן לי אפשרות לגעת בכל מיני תקופות בלי לעשות חשבון לאיזה תקליט מכר הכי הרבה, או איזה שיר הכי הצליח אצל הקהל. ואז אני יכול להתייחס לשירים כמו `סיגליות`, `שיר אהבה בדואי`, `גלוית שנה טובה משוש המתאבדת` (מתוך קלף), ולערבב הכל. אני גם לבד עם הגיטרה על הבמה, אז זה מאוד אינטנסיבי, מאוד יצרי, ועושה חשבון רק לקהל".

בין תל-אביב, מדריד וניו יורק

מאמצע שנות השמונים מבסס ברוזה את הקריירה הבינלאומית שלו ומוציא לסירוגין אלבומים בעברית, אנגלית וספרדית. בארה"ב הוא הוציא עד היום ארבעה אלבומים באנגלית, בעוד חודשיים יוציא בארץ את "פארקינג קומפלטו", האלבום הספרדי השלישי שלו, שיצא לפני שנה בספרד ולפני חצי שנה בארגנטינה, ובימים אלה הוא עובד על האלבום הישראלי הבא שלו.

"אני מופיע בספרד כבר שש שנים רצוף, אז כבר יש לי שם קהל. אתמול למשל הגעתי ממדריד. יש לי הופעות מסוגים שונים, עם הרכבים שונים. במדריד, למשל, עם נגני פלמנקו, בארה"ב עם נגני רוק וג`אז, בארץ כבר שנה לבד עם הגיטרה, וגם המופע שאני עושה עם מיומנה, שזה משהו אחר. כבר למעלה מעשרים שנה אני בין תל- אביב, מדריד וניו יורק, בקו קבוע ורצוף, כשתל-אביב זה הבית.

"נדדתי הרבה שנים עם הגיטרה, הייתי לאורכה ולרוחבה של ארה"ב, בתוך תוכה, נחשפתי לכל סוגי המוזיקה והתרבות והשירה (במובן פואטרי), ונהייתי חלק מזה. אחר כך ביליתי כמה שנים טובות בספרד על אותו בסיס של לחשוף את עצמי, תוך כדי זה כתבתי, יצרתי אלבומים, יצרתי שפה חדשה לעצמי, ועכשיו אני בארץ, עובד על האלבום הישראלי הבא".

מעבד את השלב הבא

- עברת באמת הרבה פאזות מוזיקליות בדרך שלך. אתה כבר מרגיש מה השלב הבא בהתפתחות שלך?

"אני כבר נמצא בשלב הבא. אני כבר שם הרבה זמן, איזה שנתיים. ב`זה הכל או כלום` (2002) הייתה לי הרגשה שסגרתי את כל המעגלים שחיפשתי".

- ומה מצאת?

"אוהו, כל כך הרבה חומר. עכשיו אני מתחיל לעבד את הדברים שמצאתי, לפענח את זה, להשתמש בכל מה שגיליתי ולמדתי בשנים האלה, ולעבד את זה לתוך המוזיקה שלי. קשה להסביר את זה במילים, זה קצת כמו לנסות להסביר במילים טעם של אוכל".

הופעה בפסגת השמים

מופעי הזריחה במצדה מזוהים עם ברוזה, שעושה אותם אחת לשנה מאז 93`, כמעט כמו שקיסריה מזוהה עם שלמה ארצי. אבל השנה גם הוא יעבור חוויה חדשה, לאור השכלולים המתוכננים.

"בדרך כלל ההופעה היא בצד המערבי, כשהמצדה משרתת אותנו בתור תפאורה, והקהל צופה לעבר המצדה וים המלח. הפעם אנחנו למעלה. אנחנו המצדה. אתה אפילו לא על הקרקע, זה ממש על פסגת המצדה. לפני שבועיים הייתי שם כשחנכו את בית הכנסת. זה בית כנסת ששירת את הקנאים, ומאז נפילת מצדה לא היה שם ארון קודש, אז לפני שבועיים העלו את לשם ספר תורה וקבעו מזוזה, ובאתי להיות חלק מזה. זה נמשך עד הזריחה כמו שיהיה המופע, וראיתי שם את המשטח שבו נרים את ההופעה, וזה ממש להיות בפסגת השמים, זה טריפ. ההגעה היא ברכבל, אי אפשר לעלות ברגל, אז הם הולכים להפעיל את הרכבל כל הלילה בשביל להביא לשם את האנשים".

- יש הכנות מיוחדות למופע כזה?

"זה לא משהו שאני יכול להגיד שאני מתכונן אליו רגשית או נפשית, אני בא לזה כמו לכל הופעה. אבל ברגע שאני יוצא מהאוטו למדבר הזה, האוויר עושה לי את מה שזה עושה לקהל. משרה תחושה שהטבע הוא גדול, ואתה מתמסר אליו, והמוזיקה מקבלת גם היא נופך ונפח אחר. החלל מתמלא. מבחינתי, זה שאני מקבל את הפסגה של המצדה, מספיק לי. זה הדבר הכי ייצרי והכי נפלא שיצא לי להיות חלק ממנו, ואני מתכנן לעשות את זה עוד הרבה שנים - אבל כל הופעה היא בשבילי ההופעה האחרונה".

"יש פה גרעין מטורף של כשרונות"

- גיטריסט ברמה שלך צריך עוד להתאמן הרבה?

"כן, המון. כמה שעות ביום, רק בשביל לא לאבד את הגמישות. בגלל זה אני מעדיף להופיע כל יום כי אז אני לא צריך להתאמן, הופעה זה כמו אימון".

- פסטיבל התמר מתהדר בשילוב בין אמנים ותיקים לחדשים, וזה תירוץ טוב לשאול אותך על החיבור שלך למוזיקה של היום. אתה שייך לפסימיים שלא רואים עתיד או לאופטימיים?

"אני סופר אופטימי. אני כל הזמן שומע דברים שקורים, וזה רק נהיה יותר טוב. תראי למשל מה עידן רייכל עושה למוזיקה הישראלית, תראי איזה כיף הוא יוצר. זה חדש. אפרת גוש, זה אנשים שהם חופשיים, פרי ספיריט. או תסתכלי חמש שנים אחורה ותראי איזה דברים מוקי הביא, וסאבלימינל. זה פנטסטי. ש פה המון נשמה.

"גם כוכב נולד זה נהדר. זה נותן ביטוי חדש לחומרים שקיימים כבר שנים, ופתאום חברה צעירים וחדשים חושפים את עצמם דרך השירים של פעם, שלנו, וזה נותן לשירים ביטוי חדש. אתה גם קולט איזה כשרונות אדירים יש פה. זה כמו מיומנה, שהחבר`ה האלה מצליחים לרתק קהל בכל העולם, וזה כולה ממדינה שהיא באמת בעייתית וקטנה וביקורתית נורא, שיורדת על עצמה כל הזמן כאילו אנחנו לא שוים כלום, ויש פה גרעין מטורף של כשרונות".

דויד ברוזה יופע ביום חמישי, ה- 20 באוקטובר, ב- 04:00 לפנות בוקר במצדה במסגרת "פסטיבל התמר" לפרטים נוספים
להופעות נוספות של ברוזה בחודש הקרוב.
עוד על פסטיבל התמר