מוזיאון תל אביב פותח עונה עמוסת פעילויות, וגם השנה ממתינות לקהל הנאמן של סדרות ההרצאות אותן מנחה ועורך יוסי אורן, שלוש סדרות כאלה, העוסקות בחיבורים שבין תנ"ך ואמנות, בין פילוסופיה וקולנוע ובין האמנות למה שמסביב לה.
"קיבל תורה ומסרה – על תורות, מסורות, מניפסטים, תפישות עולם והתפתחותן", מציעה 16 מפגשים של קריאות מחדשות במקרא, באמנות ובהגות. הסדרה השנייה, "עולמות מתעתעים – בין רציונליות, אקראיות ומיסטיקה", עוסקת בפילוסופיה ואמנות הקולנוע ומגישה תשעה מפגשי הרצאה וסרט, ובשלישית, "קסמו של המקדש החילוני: המוזיאון – אמנות ומה שמסביב לה", תשעה מפגשים.
"בגלל שהן מתרחשות במוזיאון, כל הסדרות סובבות סביב נושא האמנות", מספר אורן, "כיוון שאנחנו בכל אחת מהן כבר הרבה שנים, משהו כמו עשר שנים, חמש שנים, שלוש שנים וכולי, אחת המשימות זה לא לחזור על שום דבר שנדון בהן בעבר מחדש, ובכל שנה יש לכל סדרה כזאת נושא, והמרצים מתחלפים, כך שבכל הרצאה יש מרצים אחרים. הם מתחלפים כיוון שהמטרה המרכזית היא שהשומעים יקבלו נקודות מבט שונות, מזוויות שונות, על הנושא הנדון".
לקהל שמוכן להעמיק
לסדרות כאלה שנמשכות לאורך כל כך הרבה שנים יש וודאי קהל ותיק שמגיע שנה אחר שנה. איך מסתדר קהל חדש עם הרקע החסר לו משנים קודמות?
"כל הסדרות עוסקות בצורה כזו או אחרת בדיונים די מעמיקים בנושאים שהן עוסקות בהם. מה שזה אומר, באופן כללי, זה שאין לאף סדרה כזו באמת כרגע שנה א', זאת אומרת מבואות קלים, ומי שבא צריך לקפוץ למים. לא שזה קשה. אחרי מפגש אחד מתארגנים עם הקושי ועם המונחים".
הן מתאימות גם למתחילים או שצריך להיות "מיטיבי לכת" בנושאים השונים?
"הן מיועדות לקהל שמוכן להעמיק. צריך להיות מיטיבי קשב וחשיבה. זה הכל. לא לכת. אני אומר קשב וחשיבה כי אני מתאר לעצמי שמי שבא להרצאות ראשונות בסדרה שעוסקת בפילוסופיה, אמנות וקולנוע, יכול להיות שכמה מושגים יהיו חדשים לו במפגש הראשון, אבל עד המפגש השלישי או הרביעי הוא, פחות או יותר, יסתדר עם מערכת המושגים הזו, אם הארון התרבותי שלו הגיוני, סביר, נכון, מעמיק. זה לא למתחילים".
יח"צ
סדר ואקראיות
אחרי הפתיחה הזו, בוא ניכנס לסדרות עצמן
"אני אתחיל לפי הוותק. לסדרה הראשונה קוראים 'פילוסופיה, אמנות וקולנוע' והרציונל של הסדרה זה שהיא מנסה לעסוק בחלק מהבעיות של העולם שסובב אותנו ודיון בהן, ואני חושב שמי שיכול לדון בהן בצורה הכי מרתקת זה, מצד אחד, האמירות הפילוסופיות, ומצד שני, הדרך שבה האמנות מתמודדת איתן. אחרי כל הרצאה, שנמשכת כשעה, כמו רוב ההרצאות בסדרות, מוקרן סרט, והסרט הוא איור לנושא ההרצאה. כלומר ההרצאה אינה על הסרט, אלא להפך. גמרת לשמוע על נושא מסוים, עכשיו תראה סרט ולך תפעיל את התאים האפורים שלך לגלות איפה זה מתקשר.
"הנושא שלנו השנה הוא 'עולמות מתעתעים, בין רציונליות, אקראיות ומיסטיקה'. אנחנו נורא אוהבים לקבל סדר בעולמנו. אנחנו חושבים שנקבל את הסדר הזה על ידי השכל האנושי או המדע , ושזו הרציונליות. ואז אנחנו נתקלים בעובדה שתוך כדי הרציונליות והסדר החוזר, יש גם תופעות אקראיות, שבאיזה שהוא מקום מפריעות, כאילו, לסדר הזה, ואז אנחנו יצריכים לקבל את העובדה שבתוך הסדר הזה יש תופעות אקראיות.
ואם אנחנו רוצים גם לתת הסבר לתופעות האקראיות האלה, בדרך כלל אנחנו מגיעים למיסטיקה ולאמונות שונות שמסבירות שיש איזו שהיא יד, שאף על פי שאינה נוהגת על פי כלים רציונליים, היא בכל זאת מסדרת את העולם, ויש איזה שהוא סדר.
"בהרצאה הראשונה, למשל, ידבר פרופסור משה צוקרמן על הדיאלקטיקה של הנאורות, החשיבה הרציונלית שצמחה בערך מהמהפכה הצרפתית ומה שקרה בעקבותיה. אחר כך אנחנו רואים סרט שנקרא 'הנבואה', סרט תעודה אמריקאי נפלא שבו העולם ויסודותיו מוצגים בצורה פלסטית, למוזיקה של פיליפ גלאס.
"דוגמה הפוכה היא הרצאה אחרת שנקראת 'זווית ישרה, צבעי יסוד ומופשט גיאומטרי, מונדריאן, מיסטיקן או רציונאליסט?'. האמנות של מונדריאן מאוד קווית ומשובצת ומסודרת בכתמי צבע, והשאלה מאיפה זה בא. הוא מסדר לנו את העולם, ויוצר לנו משהו אחר. אלה שתי דוגמאות קיצוניות".
פילוסופיה, אמנות וקולנוע (תמונת יח"צ)
הסירנות והתקשורת
הסדרה הבאה, על פי הוותק, היא "תנ"ך ואמנות בכפיפה אחת, קיבל תורה ומסרה..."
"תת הכותרת של הסדרה היא: מפגש בין תרבות ישראל לתרבות המערב . הרעיון הוא פשוט מאוד: רובנו, כיהודים תושבי מדינת ישראל, שואבים את מקורותינו משני שורשים. מקור אחד זה תרבות ישראל ומקור שני הוא תרבות המערב, ואנחנו אמורים, לפחות, לעשות סינתזה בין שני המקורות האלה.
"בניגוד לסדרה הראשונה, כל מפגש פה כולל שתי הרצאות. מרצה אחד מדבר על תרבות ישראל, ומרצה שני מדבר על תרבות המערב, או התרבות המודרנית יותר, והנושא המרכזי של כל מפגש מציב איזו שהיא שאלה בסיסית.
"הנושא שבחרנו בו השנה זה הנושא של תורות, מסורות, מניפסטים ותפישות עולם, ואיך הם מתגלגלים. אז למשל ההרצאה הראשונה מדברת על ספר הזוהר. איך הסוד של ספר הזוהר התגלגל והתגבש לספר הזוהר, ואחר כך איך הסוד של הספר הזה הולך ומתגלגל הלאה. כלומר עכשיו הוא כבר הופך לנקודת המוצא. ההרצאה השנייה באותו מפגש מדברת על דני קרוון ועל ציר המים ביצירה שלו, בין ציונות לאוניברסליות. איך דני קרוון לוקח את אותו ציר, מתחיל עם הציונות, והולך לאן שהולך.
"בפגישה השנייה נעסוק במיתוס ומקור. ההרצאה הראשונה באותה פגישה עוסקת בשרידי מיתוס במקרא. את זוכרת שבספר בראשית יש דבר כזה שנקרא 'הנפילים'? מאיפה הנפילים האלה – הם תוצאה של איזה שהוא מיתוס קדום יותר, שנותר גם אצלנו. ההרצאה השנייה עוסקת במשמעות בעולם שהוא חסר משמעות".
מה שקצת מתחבר לדברים שאמרת על הסדרה הראשונה קודם
"קצת מתחבר, אבל פה זה עוסק במיתוס. התפקיד של המיתוס הוא לתת לעולם משמעות. אני אתן לך דוגמה. מה שנורא מלהיב אותי בזמן האחרון זה שאני נכנס לחנויות הספרים ואנשים קונים את האודיסיאה. כשאתה קורא את האודיסיאה אתה באמת מגלה איך היא נותנת משמעות לעולם.
"הפרק החביב עליי, למשל, זה הפרק של הסיפור על הסירנות. אודיסאוס יודע שהסירנות יפתו אותו והוא מצווה על מלחיו להחריש את אוזניהם בדונג כדי לא לשמוע אותן ולקשור את אודיסיאוס כך שלא יוכל להשתחרר ולקפוץ מהספינה למשמע קולן. לאן זה שייך? לעובדה שאנחנו חיים בעולם שבו כולם הולכים לפי התקשורת והעיתונות ודעת הקהל, ולפי זה קובעים מדיניות, וכדי ליצור סדר בעולם, מה שאתה צריך זה להחריש את עצמך ולהחליט איך אתה נוהג".
נותרנו עם הסדרה השלישית
"הסדרה השלישית נקראת 'קסמו של המקדש החילוני: המוזיאון'. הסדרה התחילה מהרגע שנבנה הבניין החדש במוזיאון תל אביב, והכותרת 'קסמו של המקדש החילוני' נובעת מאיזו טענה שהתחילה להיווצר אחרי המהפכה הצרפתית, שהאוניברסיטה והספרייה שנשלטו על ידי הכנסייה, והמוזיאונים שנשלטו על ידי האצולה או הבורגנות, הפכו כולם לחילוניים.
"יחד עם זאת, אנחנו רואים שלכל שלושת המוסדות האלה יש עדיין היכלות, מוסדות גדולים ומרשימים, ויש להם כוהנים גדולים, מי שקובע לנו, בכל זאת, מה בכל אחד מהתחומים חשוב ולא חשוב, מה יאה ומה לא יאה לעשות, וזה הרעיון שסביב הסדרה.
"השנה אנחנו עוסקים במה שנקרא 'אמנות ומה שמסביב לה', אבל הייתי מגדיר את זה במילים יותר פשוטות: המרכיבים החוץ-אמנותיים של האמנות. בדרך כלל כשאנחנו עוסקים באמנות אנחנו לוקחים יצירה ומנתחים אותה וכולי, אבל אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהמון דברים משפיעים על העובדה שיצירות מסוימות הפכו קנוניות ויצירות אחרות לא.
אנחנו שואלים אם הטעם של הציבור משפיע על יצירות האמנות או שהוא מעל העניין, האם אמנות צריכה להיות זהה לטוהר, תום, שלמות וכולי, ואיך אנחנו מסתדרים עם אמן כמו קאראווג'ו, שמצד אחד היה חוליגן, ומצד שני מצליח ליצור את היצירות הטובות ביותר בעולם.
"אנחנו דנים על אוצר?ת חדשה במוזיאונים, פעם היו תולים תמונות רק לפי הסדר הכרונולוגי, היום כל אוצר יש לו מסרים והוא מכניס אותם פנימה, אנחנו שואלים מה הקשר בין אמנות, הון ושלטון, ואנחנו מסיימים בשאלה האם הביאנלות לאמנות שצצו תחת כל עץ רענן הן פריחה או מגפה. האם הן תורמות לאמנות או שזה משהו שנדבק. זאת הסיבה שההרצאות בסדרה הזו נמשכות שעה וחצי, בגלל שהן משופעות בהדגמות ושקופיות וכו', ולכן הרצאה כזו צריכה הרבה יותר זמן".
הקולנוע גילה לאנשים את העולם
אני שומעת את הלהט והסקרנות והרעננות שיש בך כלפי הנושאים האלה שאתה עוסק בהם שנים רבות ומסוקרנת מאיפה אתה מגיע אליהם שהם עדיין כל כך מגרים אותך
"באופן היסטורי הקמתי את סינמטק חיפה ואת פסטיבל הסרטים בחיפה וכל השנים אני עוסק, במקביל, בקולנוע. אחד הדברים היפים שקרו כל השנים סביב הקולנוע זה שהוא גילה לאנשים את העולם, לא רק את הקולנוע.
"כשפתחנו סינמטקים בשנות השבעים האנשים שהלכו אליהם גילו את העולם התרבותי שסובב אותם, מה זה אנגליה, צרפת, איטליה, מה זו התרבות שלהן. את זה אתה לא יכול לראות בלי קונטקסטים היסטוריים, חברתיים וכולי. קולנוע אינו קיים אלא בקונטקסטים כאלה. אפילו המערבון האמריקאי נמצא בקונטקסט רחב הרבה יותר.
"משם הלכתי והתפתחתי והרחבתי והתעניינתי, וכבר בהרצאות שהבאתי לסינמטק חיפה בשנות השבעים יכולת למצוא את הסימנים הראשונים לדברים שהלכו והתפתחו בתוך העניין הזה. וכיוון שלהיות מנהל סינמטק זה, בכל זאת, להיות אוצר של תכניות, אז אני ממשיך לאצור תכניות".
לאורך כל השיחה הזאת נדמה לי שאנחנו חיים במדינה אחרת מזו שאני מכירה
"זה נכון. לא נעים לי להגיד לך, ביני לבין עצמי אני קורא לסדרות האלה 'סדרות אנטי-רייטינגיות', ועצם העובדה שהן עושות, כרגע, משהו קרוב לאלף מנויים במוזיאון תל אביב, גאוותי הגדולה היא על זה שיש אלף איש שמוכנים להתמודד עם עולם אחר, ושזה עובד. זה היה יכול באותה מידה לא לעבוד והיו יכולים להגיד לי שאני צריך לרדת למכנים משותפים נמוכים יותר כדי למשוך קהל, אבל זה עובד, וזה מה שיפה פה".
"עולמות מתעתעים" תחל ב
-31 באוקטובר 2014 ב-9:30, מחיר הסדרה
: 590 ₪, לחברי המוזיאון וסטודנטים 500 ₪, "תנ"ך ואמנות בכפיפה אחת" תחל ב-14 בנובמבר ב-10:30, מחיר הסדרה: 520 ₪, לחברי המוזיאון ולסטודנטים 440 ₪, "אמנות ומה שמסביב לה" תחל ב-18 בנובמבר ב-19:00, מחיר הסדרה: 500 ₪, לחברי המוזיאון ולסטודנטים 420 ₪, מוזיאון תל-אביב. להזמנות מנויים: 03-6077020.