פעילויות לילדים, הצגות לילדים - ביקורת דיסקים: ריקי לי ג''ונס, פרודיג''י

שני אוספים בטעם שונה לחלוטין – ריקי לי ג`ונס באנתולוגיית מיטב משולשת ומוצדקת, ואוסף הסינגלים של הפרודיג`י שגרם אפילו לאורן בר-אל, ממש לא מעריץ מושבע שלהם, להתמכר.

ג`ונס הבוגרת וג`ונס הצעירה

את ריקי לי ג`ונס יצא לי להכיר לפני די הרבה שנים, בזכות מוכר אידיאליסט בחנות לציוד סטריאו, שהיה נלהב לשווק את המוזיקה שהוא אוהב יותר מאשר את הציוד שהיה צריך למכור, וכך זכיתי לשמוע אותה שרה דרך מגוון גדול של מגברים ורמקולים שונים. החנות, מן הסתם, נסגרה כבר מזמן, אבל הדיסק שרכשתי בזכותו של אותו מוכר, מלווה אותי עד היום.

האלבום הראשון של ריקי לי ג`ונס יצא בשנת 1979, והציג לעולם את הקול היפה, את הגינונים וההגשה הנאיבית, שמבדילים אותה משאר זמרות הפולק המצליחות של אותם ימים, ואת תערובת הסגנונות, האליטיסטית והאלגנטית, של ג`אז, סווינג, בלוז, ואפילו נגיעות של אר.אנ.בי קלאסי. כל אלה הפכו אותה לבת בית אצל הרבה מאוד אנשים, אבל גם קצת קשה לעיכול עבור הרבה אחרים – ולכן היא נשארה תמיד מרחק של נגיעה מלהיות זמרת פופולרית בקנה מידה גדול יותר.

אחרי עשרים ושש שנים, שבמהלכן המשיכה ג`ונס לעבוד ולהוציא אלבומים באופן די סדיר (האחרון מלפני כשנתיים) אבל לא הצליחה לעורר יותר מדי הדים ברמות מסחריות, מגיעה האנתולוגיה החדשה, שמתפרשת על פני שלושה דיסקים (שניים עם המיטב מכל האלבומים, ושלישי עם קטעים נדירים והקלטות חיות), ועושה סופסוף צדק עם היבול המיוחד והמגוון שלה.

ההחלטה התמוהה לסדר את השירים על פי סדר אלפאביתי, מוכיחה את עצמה בסופו של דבר כמרעננת למדי. למעשה, השירים הרי מונחים כאן באקראי, וכך מתערבבת לה ג`ונס הבוגרת של ימינו, והצרידות הקלה שמכסה את קולה, יחד עם ג`ונס הצעירה והבתולית עם הקול הצלול והיפה, וכל אלה שביניהן, וכולן שומרות על אותו קו מלודי, אותם עיבודים מוזיקליים עדינים ועשירים, ואותה תמימות כובשת.

Rickie Lee Jones, Duchess of Coolsville – an anthology, Rhino/Hed Arzi

עוקצני, מלוכלך וממכר

ומכיוון שונה לחלוטין, נחת אצלי בשבוע שעבר אוסף הסינגלים של הפרודיג`י. לטעמי היו עד היום האלבומים של הלהקה הזו קצת תובעניים מדי. כמו ילד חכם ומיוחד מאוד, שנעים ומעניין מאוד לבלות בחברתו, אך הוא דורש כמויות עצומות כל כך של תשומת לב, עד כי כבר לאחר זמן לא ארוך מדי מתחילה לחלחל העייפות, והאוזניים מבקשות ללכת ולשחק עם ילד אחר.

לכל מי שמרגיש כמוני, האוסף החדש מספק פיתרון מצוין. רצף מהודק של חמישה עשר מהקטעים המעולים ביותר של ההרכב החדשני, בעל צליל הרוק-אלקטרוני העוקצני והמלוכלך, עם באסים רועמים, סירנות מצפצפות, ואנרגיות זועמות, שהפכו את הסאונד שלהם לייחודי מאין כמוהו, ומתחתיו מתחבאות להן מנגינות שנותנות לכל העסק את הטוויסט שמשביח אותו עוד יותר.

החל ב-"Firestarter", שהוא אולי המוכר ביותר מבין כל הקטעים שלהם, דרך "Breathe", עם לופ הגיטרות האפל, "Charly", שנותן שיעור מרתק באיך-כותבים-מוזיקת-מועדונים, ועד ל"One Love" התזזיתי, לא חשתי בשום צורך או רצון להפסיק את הרצף המאלף. יש מצב להתמכרות.

The Prodigy – Their Law – The Singles 1990-2005, XL Recordings/BNE