לילך דקל-אבנרי צפתה בחזרה של קבוצת מחול נעה דר לקראת המופע החדש "עננים ומרק" שיעלה בבכורה במסגרת "הרמת מסך" 2005 . היא גם תפסה את נעה דר לשיחה.
ניכור וחוף ים
נועה דר היא מהכוריאוגרפיות היותר בולטות בנוף המחול הישראלי. היא נולדה וגדלה בקבוצת דגניה א` שם החלה את הכשרתה כרקדנית. היא רקדה בלהקת בת- שבע ובניו-יורק, הקימה את להקת " תמר" בירושלים, יצרה והופיעה בפסטיבלים בינלאומיים בעולם.
ב- 1993 היא הקימה את "קבוצת מחול נעה דר" שהעלתה יצירות כמו "בארץ שחורה שחורה", "40,30,20" ו"התנועה שבתמונה" ומופעי מחול לילדים כמו "החלום הוא צייר גדול" ו"משחקי ילדים" .
"עננים ומרק" היא היצירה החדשה של דר. זוהי עבודה לא קלה, המבטאת את הקושי האישי של יוצריה להתנהל בחברה מנוכרת ומאוד לא מפרגנת, קושי המדכא את חלומותיהם ועומד בניגוד לצד הוויזואלי של המופע, שמכניס את הצופה לחוויה פנטסטית של חוף ים.
"שקיעה מול רצון לעוף"
לאחרונה, אחרי חמש שנים של עבודה עם אותו הצוות, הרגישה נעה דר צורך בשינוי ופירקה את הקבוצה, קיבצה רקדנים חדשים, חלקם וותיקים יותר חלקם פחות, נכנסה לסטודיו ויצאה עם המופע החדש , וגם עם עוד כמה מופעים בשרוול.
- מה קרה ללהקה?
"היה צורך בשינוי. צורך שנבע מעומס. נכנסנו לדפוס יחסים מקובע והרגשתי שאני צריכה לחדש".
- מה את מחפשת ברקדנים שלך ?
"משהו שיעניין אותי. היכולת הטכנית חשובה אבל יותר מזה חשוב לי מה הרקדן מקרין החוצה, ועד כמה הוא יצירתי".
- בניגוד לעבודות קודמות נדמה שנתת בעבודה זו יותר חופש לרקדנים
"העבודה הזו נבנתה על סשנים של אימפרוביזציות. נכנסנו לסטודיו ובמשך חודשיים עבדנו עם דימויים הקשורים לחיבור לטבע, לאדמה, בחנו דברים כמו תחושת המשקל, פריסת הרגליים על האדמה, שקיעה מול רצון לעוף".
בשפה התנועתית, ובקצב של העבודה מצאתי חיבור לתורת הטאי-צ`י , זה מכוון ?
"אולי יותר בפילוסופיה – בריכוז פנימה, בוויתור על מה שאנחנו מחזיקים ובפתיחות לאדם שלידך".
הפער בין הפנטסטי לגשמי
- אז מה חיפשת בעבודה הזו?
"חיפשתי בעיקר ליצור חברה אידיאלית שיש בה תמיכה הדדית וקבלה הדדית, מקום לכל אחד. אבל לא הייתי שלמה עם התוצאה. הרגשתי מזויפת. לא אותנטית. חוסר אותנטיות הקשור למרחק, למצב הבלתי הרמוני שלנו עם עצמנו ועם הסביבה. לא יכולתי להביא את עצמי לנקודה האופטימית ולחוות אותה בשלמות בגלל הפער בין החלום למציאות".
- מה כן מצאת ?
"התכוונתי לעשות עבודה שתהיה כולה במקום של חלום. לא החלומות שאנחנו חולמים, אלא מהמקום של השאיפות שלנו – מה היינו רוצים להיות, לאן אנחנו רוצים ללכת, מה עוצר אותנו, מהם המעצורים שאנחנו שמים לעצמנו או ששמים לנו, מה מושך למעלה ומה למטה".
- והנה העננים והמרק
"העננים כמקום הפנטסטי, שאליו שואפים והמרק מייצג את הדברים הגשמיים".
- איפה בדיוק נמצאת הפנטזיה?
"בפער. בפער בין המקום שהיינו רוצים להיות למקום שבו אנו נמצאים. ברווח הזה יש הרבה מתח אבל גם אופטימיות ומניע להמשיך. העבודה מגדירה יותר את מה שחסר לנו, בשביל להגיע לשם, ואולי מכאן אפשר להתחיל לנסות למלא את הפער".
"ואם לא לחיות את החלום, אז לפחות לחיות את הנוסטלגיה", אומרת דר כשהיא נשאלת על קטע הסיום הנוסטלגי ברוחו, במקצב הרומבה.
"כולנו רוצים את אותם דברים"
את "עננים ומרק" ראיתי ב-"ראן" - חזרה "עירומה", המתקיימת בדרך כלל בחדר החזרות, עדיין ללא עיצוב החלל התלבושות והתאורה. החיסרון העקירי בצפייה כזו הוא כמובן בכך שהתמונה הויזואלית המתקבלת עדיין איננה שלמה.
- אני מסוקרנת לאיזה כיוון לקחת את החלל והתלבושות, האם הם יחזקו את הריאליזם או את הפנטזיה?
"הכל מתרחש על חוף ים. הרקדנים בבגדי חוף וברקע השקיעה. העבודה מתחילה ממצב של דמדומים. הרקדנים נחים על כיסאות החוף וכשהם קמים הם משאירים את הצללית שלהם שם, מה שקיים בתוכם ומה שהם מטביעים על הכיסא".
- ולמה הצל שלהם זהה ?
"מתוך האינדיבידואל המאוד ברור יש האחדה, כי בסופו של דבר כולנו רוצים את אותם הדברים".
- למשיכה הזו לקבוצה, ליצירת חברה אלטרנטיבית ולשאלות של האחד מול הרבים יש קשר לילדותך, להיותך בת קיבוץ?
"עזבתי את הקיבוץ בגיל 16, ואמנם עניינים חברתיים מעסיקים אותי, אבל אני לא בטוחה שזה משם. זה הרבה מתוך מה שאני חווה בסביבה שלי, באופן אישי ומהזווית שאני מתבוננת בחברה הישראלית. זה גם קשור לגודל הקבוצה. שמונה רקדנים, על השוני הגדול ביניהם - זה חברה".
הנדל, פסטיבל עכו
- מה היית רוצה שהצופים שלך יעברו ?
"חוויה. שהעבודה תעיר אצלם תחושות ותעורר אותם לשאלות. אין כאן מסר. יש כאן הצעה לשותפות למשהו שמתחולל על הבמה. הייתי רוצה שזה יהדהד אצלם, שייגע בהם, שיעביר אותם משהו רגשי".
- יש כבר תכניות הלאה ?
"בינואר אני מתחילה לעבוד על עבודה מוזמנת עם התזמורת הקאמרית הקיבוצית על מוזיקה של הנדל
ובקיץ נעבוד על פרויקט לפסטיבל עכו, בשיתוף פעולה עם אמנית פלסטית".
- מה היית מאחלת לעצמך?
"האמת שטוב לי עם מה שאני עושה. אולי מקום משלי. שלא אהיה תלויה באף אחד. אני עוזבת את חולון בסוף השנה ועדיין לא מצאתי מקום ואולי גם תקציב גדול יותר שאוכל לאפשר לאנשים להתפנות לעבודה ולא לרוץ מדבר לדבר בשביל להתפרנס. מגיע להם. כן. הייתי רוצה שהקבוצה תוכל לעבוד יותר בנינוחות בכדי לאפשר לה לגדול ולהיות עצמאית יותר".
"עננים ומרק" תעלה בבכורה ביום שישי, ה- 18 בנובמבר, ב- 22:00 במרכז סוזן דלל בתל-אביב במסגרת "הרמת מסך". מופע נוסף באותו המקום בשבת, ה- 19 בנובמבר ב- 21:00. לפרטים נוספים
מופעי דצמבר
13 בכורות ב"הרמת מסך"
15/11/2005
:תאריך יצירה
|