הטקס האלטרנטיבי בתיאטרון תמונע בודק דרך זיכרון השואה שאלות הרלוונטיות לחיינו היום. שיחה עם (אבי) גיבסון בראל
לפני 16 שנים החל להתקיים - לצד טקסי הזיכרון הקבועים בהם התרגלנו להקריא את אותם שירים, באותן אינטונציות ומאותה נקודת מבט - טקס אלטרנטיבי, אותו ייסדו במאי התיאטרון והמנהל האמנותי (אבי) גיבסון בראל והסופרת שהרה בלאו, המציע דרכים אחרות להתמודדות עם זיכרון השואה.
התגובות, באופן טבעי, נחלקו בהתחלה לכאן ולכאן, אבל נדמה שעם הזמן מבינים יותר ויותר אנשים כי הדרך להעניק חיים לנושא ההולך ומתרחק עם השנים החולפות, היא להוציא אותו מהשימור הכמעט מוזיאוני, ולהעניק לו תוקף רלבנטי ומחודש דרך זוויות מבט אישיות ועכשוויות של הדוברים.
צורך חברתי
גם השנה ייערך בתיאטרון תמונע הטקס האלטרנטיבי בניהולו האמנותי של גיבסון. שרית סבו שותפה לעריכה ולניהול האמנותי של הערב, בו ישתתפו פרופ' יוסף גרודזינסקי, ליאון רוזנברג, יהודה נוריאל, איל שגיא ביזאוי, אוהד חמו, דני שטג, שרה פון שוורצה, נתי אורנן, אמנון פישר, סמדר יערון, חיים צינוביץ', שרית וינו אלעד שגם תנחה את הערב, וגיבסון עצמו.
"במהותו לא בא הטקס להחליף את הטקסים הממלכתיים, אלא לייצג אלטרנטיבה לאותם טקסים", מספר גיבסון, " ולכן, אגב, הוא מתחיל מיד כשמסתיים הטקס ביד ושם. כשיזמנו את זה, שהרה בלאו ואנוכי, זה היה מתוך איזשהו צורך לא מודע, ורעיון. בשנה הראשונה עשינו את זה במועדון לוגוס המיתולוגי, אליו נכנסו מאתיים איש, ובחוץ עמדו עוד מאתיים שלא הצליחו להיכנס, ואז הבנו שזה צורך חברתי, מעבר לרעיון פרטי שלנו.
"המחשבה הייתה לתת ביטוי לקומה השנייה של הזיכרון ולטראומה, או לפוסט טראומה של הדור השני או השלישי. הדור השני חווה את טראומת ההורים, והדור השלישי החליט שהוא צריך לטפל בטראומה ולדבר אותה, לתת לה ביטוי. כשנותנים ביטוי לטראומה, בדרך כלל צריך רגע כדי להתבונן גם על ההשלכות שלה, אז הטקס לא בא לדבר על ברלין 1945, הוא מדבר על ישראל 2015, ומספר עלינו, ולכן הוא אלטרנטיבה לטקסים הממלכתיים, שמשמרים את הזיכרון בצורה הקונסרבטיבית והמקובלת. יש נוסחה מאוד ברורה לטקס ממלכתי, וטיבו של טקס שמשחזר את עצמו, שהוא יכול להגיע לאיזה שכפול שגובל בניוון".
אלו תגובות קיבלתם בשנים הראשונות לקיומו של הטקס?
"אני יכול להגיד לך שבשנה הראשונה והשנייה והשלישית המשטרה רצתה לסגור את הטקס. כשהתחלנו עם זה, זה לא היה כמו היום שיש המון טקסים אלטרנטיביים ברחבי הארץ, ותופעות אלטרנטיביות - שהטקס שלנו פרץ את הדרך לכך, ועד היום מתקשרים אליי אנשים ומתייעצים איתי לגבי הפורמט ומה נכון לעשות ומה לא .
"אז הרי היה אסור לפתוח בתי עינוגים, וכך מוגדרים מועדונים כמו לוגוס ואחר כך בארבי ואז תיאטרון תמונע, שבו אנחנו מקיימים את הטקס עד היום. בכוונה בחרנו מקומות כאלה שהם לא פורמליים ומעונבים, כדי לחדד את האלטרנטיבה.
"היום, כמו כל תופעה אלטרנטיבית שזורמת אל המרכז, מגיעים מאות בני אדם. התחלנו את זה מתוך צורך מסוים. באותם ימים בהם התחלנו הייתה האוזן השלישית פופולרית מאוד, וביום השואה מה שהיית עושה זה לוקח סרט ב'אוזן' ומנסה להעביר את היום. המחשבה שלנו הייתה לקדם את היום הזה לכדי דיון, לכדי דיאלוג, לכדי שיח. כמובן שמבחינתי, באופן אישי, המקום שבו אתה יכול לשרוט את ההיסטוריה ולהשפיע דרך אירוע מחולל על החברה שבה אתה חי, היא דבר חשוב מאוד".
טקס יום השואה בתמונע (יח"צ)
שתיקת ישראל נוכח המתרחש בסוריה
כמה מילים על המשתתפים בטקס הקרוב
"מדובר בשורה של דוברים שנותנים סקירה רחבה, ומפה של ישראל 2015. שרית וינו אלעד מנחה וגם דוברת שתתעסק בדיכאון שלאחר הבחירות.פרופסור יוסף גרודזינסקי מהמרכז לשפה, לוגיקה וקוגניציה ומרכז ספרא לחקר המוח, יטפל בתופעת העקורים ואיך הציונות ניצלה את העקורים לשם האינטרסים שלה.
ליאון רוזנברג ידבר על יום השואה כחלק מרצף חגי ישראל, כפי שלימדו אותנו להתייחס לזה ולהכיל את זה, יהודה נוריאל ידבר על ההתקרנפות והצנזורה החברתית. איל שגיא ביזאוי, עיתונאי וחוקר תרבות ערבית, ידבר על החובה להשוות ולקרב את השואה וללמוד ממנה את עצמנו, מתוך העיקרון שהוא תופס את עצמו תמיד כגזען כדי לתפוס מה לא בסדר.
אוהד חמו, כתב ערוץ 2 לענייני פלסטינים, ידבר על הג'נוסייד בסוריה, ויש לו מחשבות על שתיקת ישראל לנוכח מה שמתרחש בסוריה, נתי אורנן ("גוטל בוטל") ידבר על התופעה של נהירת הישראלים לברלין".
אני חייבת לעצור אותך עם השאלה על הייצוג של צדדים נוספים במפה הישראלית החברתית במהלך הערב
"לאורך השנים השתתפו בטקס אנשים מכל צדי המפה הישראלית. אם זה אמילי עמרוסי, או קובי אריאלי. גם השנה יהיה דני שטג שידבר על השאלה 'יהודי שונא יהודי?', במובן של החברה שמעודדת את גיוס החרדים אבל לא מאפשרת להם לקיים את הייעוד שלהם וללמוד תורה, שזה לא פחות ראוי, או חשוב. שרה פון שוורצה תדבר על חווית צילום הפרק בסדרה 'זגורי אימפריה', מדוע בבר לא עמד בצפירת יום השואה".
כשהחוויה שלה מורכבת במיוחד
"נכון, בתור בת לגרמנים, כל הדיאלוג הזה הוא גם משהו שייכנס לתוך השיח שלה. חיים צינוביץ' ישיר את 'התליין', סמדר יערון משתפת במחשבות של ניצולת שואה בדמותה המיתולוגית 'זלמה' מתוך ההצגה 'אנתולוגיה'".
אבי גיבסון בראל, צילום: רונן פדידה
ללמוד דרך השואה על החיים שלנו
בכל השיח הזה, של בני הדור השני והשלישי, איפה אתה ממוקם באופן אישי?
"אני לא ממוקם שם, וזה בדיוק העניין. אני חושב, ולא רק אני, שהשואה היא אירוע מחולל של המאה העשרים. זה לא אירוע שאנחנו צריכים לנכס אותו לעצמנו בלעדית. זה אירוע אוניברסלי, שיש לו השפעות תרבותיות בישראל, עד עצם היום הזה הוא נמצא בשיח במהלך כל השנה, ולכן אנחנו מדברים עליו, והסיפור הוא לקחת את הזיכרון למה שהוא היום, ברמה האישית, או החברתית.
"בשנת 2004 אמר עוזי וייל שמאז השואה הזמן הולך אחורה. זוהי אמירה פילוסופית, כמובן, אבל יש מאחוריה את העיקרון שאנחנו הופכים את הדבר למשהו גדול מהחיים, ולכן אנחנו משאירים את זה בגדר זיכרון שלא צריך לגעת בו. אני טוען שצריך לגעת בנושא ולקחת אותו למה שקורה היום. לא להישאר בעבר. זה משהו שצריך ללמד אותנו על החיים שלנו, ולכן אנחנו צריכים ללמוד ולהסתכל דרכו על מה שקורה היום".
הטקס ייערך ביום רביעי, 15 באפריל 2015, ב-22:00, בתיאטרון תמונע. הכניסה חינם. לפרטים: 03-5629462.
גם השנה יתורגם הטקס סימולטנית על ידי לי דן לשפת הסימנים.