בחודש יוני יעלה תיאטרון החאן את ההצגה "כנרת כנרת", מחזה מאת נתן אלתרמן, בעריכתה של שחר פנקס ובבימויה של שיר גולדברג. את ההצגה תלווה מוזיקה של דניאל סלומון.
 
זו ההפקה השלישית שמעלה תיאטרון החאן ובה משתפות פעולה גולדברג ופנקס, לאחר שבשנת 2013 עלתה ההצגה "האדרת" ובשנת 2012 עלתה ההצגה "תהילה" במסגרת פסטיבל "לילות עגנון". שתיהן זכו להצלחה גדולה בקרב הקהל ולשבחי הביקורות.
 
"כנרת כנרת" הוא המחזה הראשון של אחד מגדולי השירה העברית, והפעם הראשונה שהוא מוצג מאז עלה לראשונה על בימת התיאטרון בישראל בראשית שנות השישים (בתיאטרון הקאמרי). הבכורה החגיגית תתקיים בתיאטרון החאן ביום שני 8 ביוני, במסגרת פסטיבל ישראל.
 
תקציר העלילה
 
השנה היא  1912, חבורת צעירים מתיישבת באזור הכנרת כדי לבנות עולם חדש וטוב יותר. קשיים כלכליים, חבר ראשון שנהרג, טרקטור יחיד, מקולקל, ומשפט שנערך לאחד החברים על התנהלות כספית לא ישרה. ברקע בוכה התינוק הראשון של הקיבוץ.
 
מחזהו הראשון של אחד מגדולי השירה העברית, המשלב משולש אהבים עם סיפור על ערכים ורוח חלוצית בוערת ועל ימים אחרים ובני אדם שהסתפקו במועט והאמינו כי בכוחם ליצור חברה חדשה.
 
תפאורה: אדם קלר, תלבושות: עפרה קונפינו, תאורה: רוני כהן. משתתפים: נטלי אליעזרוב, אדי אלתרמן, גיא גורביץ', יואב היימן, אריאל וולף, אודליה מורה-מטלון, כרמית מסילתי-קפלן, יהויכין פרידלנדר, ניר רון, איתי שור, ארז שפריר.

 
כנרת כנרת צילום: רוני טוביאס גדעון
 
מתוך הביוגרפיה של דן לאור על נתן אלתרמן:
 
באחד הימים זימן אליו אלתרמן את האנשים הקרובים אליו - את אשתו רחל, את צילה בינדר, את תרצה בתו ואת בעלה הטרי, השחקן עודד קוטלר. כשהתכנסו כולם בבית שבשדרות נורדאו ביקש אותם לסור לחדר העבודה שלו, מקום שלאיש לא היתה בו דריסת רגל. "בואו תכנסו, בואו תכנסו" – אמר אלתרמן בהתרגשות, שהיה בה אף שמץ של מבוכה. בחדר חיכתה לכולם הפתעה: הוא הוציא ממגרתו כתב יד של יצירה חדשה - המחזה כנרת כנרת - וביקש רשות לקרוא אותו בפניהם. אמנם היו בחדר שתי שחקניות ועוד שחקן אחד, אך אלתרמן בחר לקרוא את המחזה בעצמו, כשהוא ממלא לבדו את כל התפקידים.

ואף שהיה כבד פה, הקריאה הפעם היתה שוטפת, קלילה, כשהוא מדלג ללא מאמץ רב בין הקטעים שנכתבו פרוזה לבין החלקים הפיוטיים, שהיו רוב הטקסט. ככלל, שרתה על המחזה רוח טובה, והיו בו לא מעט רגעים מעוררי צחוק. כשפונה מרדכי (שהוא בן דמותו של בן יהודה) אל אחד מחברי הקבוצה, יהודה שמו, בדרישה לקבל ממנו את הכסף, אומר לו יהודה: "אנחנו אוהבים אותך, מרדכי, אנחנו/ קשורים בך וצריכים אותך, אבל/ את מקומך בינינו לא תקנה בכסף./ אתה יודע מה אתה עושה?. אתה מציע לנו שוחד!"  ואלתרמן שנהנה כל כך מן האיפכא מסתברא של הסיפור, לא הפסיק לצחקק.

אך היו במחזה גם רגעים של קדרות ועצב, הקשורים בנפילתו של חבר הקבוצה ליובה (בן דמותו של משה ברסקי). כשבאים הוריו של ליובה לארץ, אחרי שבנם איננו עוד בין החיים, שואלת האם את חברי הקבוצה: "אבל מה היו דבריו האחרונים? מה הוא אמר?" משיב לה יהודה: "הוא אמר- אמא". וכשהאם שואלת שוב: "הוא... אמר עוד משהו?" ויהודה משיב: "הוא אמר- אמא. אמא שלי." אלתרמן הפסיק פתאום את הקריאה ופרץ בבכי. 
 
("אלתרמן" – ביוגרפיה מאת דן לאור, הוצאת עם עובד, ספריית אופקים, 2014.)
 
ההצגה "כנרת כנרת" תעלה ב-8 ביוני 2015 במסגרת פסטיבל ישראל.