תחום המחול הקלאסי בארץ סובל כבר שנים רבות מהזנחה תקציבית. בעוד שרוב כספי המדינה המיועדים למחול מושקעים בכוריאוגרפים ולהקות מודרניים הזוכים להערכה רבה בארץ ובחו"ל, עמיתיהם הקלאסיים נותרים בצל ונאלצים להסתפק בשיירים.
יש קהל למחול קלאסי
להקת בלט ירושלים היא אחת מלהקות הבלט הקלאסי והניאו-קלאסי היחידות המצליחות לשרוד באקלים הישראלי הקופח. הלהקה הוקמה ב-2008 על ידי נדיה טימופייבה ומרינה נאמן על בסיס בית הספר לבלט ירושלים שייסדה ב-2004 אמה של נדיה, הפרימה בלרינה של להקת הבולשוי נינה טימופייבה.
הלהקה, המנוהלת היום אמנותית על ידי בתה של נינה, נדיה טימופייבה, נאבקת לשמר את שורשיה הקלאסיים, תוך כדי שילוב יצירות ניאו-קלאסיות ומודרניות מקוריות.
"לפני חמש שנים התחלנו במסורת של העלאת מופע שנתי בפסטיבל 'מחול לוהט' בסוזן דלל, מספרת מרינה נאמן, מנכ"לית בלט ירושלים. "במקביל יזמתי גם סדנאות כוריאוגרפים בתחום הבלט הניאו-קלאסי, כדי למלא את הוואקום הגדול שקיים בארץ. מאז חשפנו כבר מספר לא קטן של כוריאוגרפים בתחום, ועדיין אנחנו סובלים מקיפוח תקציבי ועובדים בתנאים קשים."
הבעיה היא רק בתקציבים? אולי אין מספיק קהל בארץ לבלט קלאסי וניאו-קלאסי.
"מהניסיון שלי, חמש השנים שבהן אנחנו מעלים מופעים מוכיחות שהקהל בארץ רוצה לראות מחול קלאסי וניאו-קלאסי. המדיניות בארץ לא תקינה כי לא נותנים לקלאסיסיכוי אמיתי, רוב הכסף הולך למודרני. ואני אומרת 'אין בעיה, תשקיעו במודרני, אבל תשקיעו אותם סכומים גם בקלאסי, כדי שנראה אותן תוצאות. כשמגיעות לארץ להקות קלאסיות טובות מחו"ל תפוסת האולמות מלאה, זאת אומרת שיש לזה קהל."
בהמשך למסורת המתגבשת של העלאת יצירה חדשה מדי שנה, מעלה הלהקה ביום ראשון בסוזן דלל את המופע "בלט עכשווי", הפעם במסגרת פסטיבל תל אביב דאנס.
בלט ירושלים (צילום: יחסי ציבור)
קו אמנותי פלורליסטי
השנה, לצד יצירה מאת נדיה טימופייבה, ייחשפו במסגרת הפסטיבל גם יצירותיהם של הכוריאוגרף המבטיח עודד רונן ושל שני יוצרים ישראלים המתגוררים בחו"ל: אסף בן שטרית (ארה"ב) ויסמין אבישר (אוסטריה), תלמידיה של נינה טימופייבה שהלכה לעולמה בשנה שעברה.
יש למופע קו אמנותי מובהק?
"בעיקרון אין ליצירות קו אמנותי אחיד. הן מבטאות את הקו הפלורליסטי של הלהקה - מגוונות בסגנונן ובהשקפות העולם שהן מייצגות."
מה הביא לבחירת יצירות הכוריאוגרפים המסוימים האלה?
"לפני שהפכתי למנכ"לית הלהקה כיהנתי שנים במועצת התרבות ובמדור המוזיקה של משרד התרבות. כבר אז נרתמתי לחזון ולרעיון להמשיך קשר עם היוצרים הישראליים שחיים בחו"ל, כי בעיניי הם מחויבים להמשיך לתרום למדינה שבנתה אותם. השנה החזון שלי התגשם באמצעות שיתוף הפעולה עם שני היוצרים המוכשרים אסף בן שטרית ויסמין אבישר, שניהם תלמידים לשעבר של נינה טימופייבה וממשיכי האסכולה שלה.
"היוצר הרביעי, עודד רונן, הוא רקדן מעולה וכוריאוגרף מבטיח שיצירותיו מתאפיינות במימד פילוסופי. בעבודה הנוכחית, Rainbow Gravity, שאותה יצר יחד עם ארבעה רקדנים, הוא משלב בין הניאו-קלאסיקה למודרני. היצירה שואבת השראה מספרו של עידו אנג'ל '3003', כשאת הסאונדטרק המורכב, שבנוי מיצירות של מנדלסון, לוצ'יאנו בריו וארוו פארט עודד הכין בעצמו.
"גם היצירה של אסף, 'בית', מתאפיינת בסאונדטרק מרשים שמתבסס על מיקס של יצירות מאת מלחין הבארוק הנרי פרסל עם עבודה של תוכנת המחשב The Movement's Voice שיצר אסף. יש ביצירה הזו משהו דרמטי, אפילו טרגי, שנשען על מאבקו של אסף במחלת הלוקמיה ממנה החלים לאחרונה. כשדיברתי איתו על העבודה הוא אמר שלהקת בלט ירושלים ובית הספר לבלט ירושלים הם בשבילו בית, וזה לא מקרי שהוא מעלה אותה במסגרת הזו.
"יצירה נוספת היא "ארכיאופטריקס" (ציפור קדמונית), מאת ובביצוע הכוריאוגרפית יסמין אבישר שחיה פועלת בווינה, על-פי מוזיקה מאת אוליבר פטר גראבר."
ג'ורג'יו מדיאה בסדנת כוריאוגרפים 2015 (יח"צ)
טימופייבה, הלורד ביירון וצ'ייקובסקי
ועדיין לא דיברנו על "מנפרד" של נדיה טימופייבה. יצירה לא פשוטה.
"היצירה של נדיה מתבססת על הפואמה הדרמטית 'מנפרד' שנכתבה על ידי הלורד ביירון, ועל היצירה המוזיקלית 'סימפוניית מנפרד' מאת צ'ייקובסקי שהתבססה עליה.
"ביירון כינה את היצירה 'דרמה מטאפיזית', מפני שיש בה אלמנטים על-טבעיים, כמקובל בסיפורי הרוחות של התקופה. אבל מדובר בסיפור מורכב ופילוסופי שבמרכזו גיבור ההורס את כל מי שהוא אוהב. הוא יוצא לחפש את עשתורת, נשמה שבכוחה למחול על פשעיו ולשחררו ממשא האשמה הרובץ עליו.
"נדיה ממשיכה פה את הקו שהתחילה לפני שנתיים עם כוריאוגרפיה ליצירה מאת דנטה אליגיירי. גם ב'מנפרד' היא משתמשת רק בחלק מן הדמויות ביצירה. לצד מנפרד ועשתורת, מופיעים גם הצייד צפיר-האלפים, פיית האלפים, ארימנס ונמזיס.
"העניין הזה של קומפוזיציות על פי סיפור עלילתי מן הספרות הקלאסית הוא לא מקובל בארץ, ונדיה לקחה פה סיכון. מצד אחד היצירה שומרת על מסורת הבולשוי של בניית כוריאוגרפיה הנשענת על יצירות מופת מן הספרות העולמית, ומצד שני שפת התנועה של נדיה משקפת זווית חדשה, ישראלית, על הניאו-קלאסיקה בת זמננו.
"מעניין לציין שהניסיון הראשון ליצור כוריאוגרפיה על פי 'מנפרד' של ביירון למוזיקה של צ'ייקובסקי היה של הכוריאוגרף רודולף נורייב, שקיבל את הרעיון מן הצ'לן והמנצח מסטיסלב רוסטרופוביץ בסוף שנות השבעים.
איך העבודה של נדיה מתייחסת ליצירה של צ'ייקובסקי?
"היצירה של צ'ייקובסקי אורכת כשעה, ונדיה קיצרה אותה בחצי, אבל השאירה את צלילי העוגב כמו במקור בסוף היצירה שלה. למרות שמדובר בסימפוניה טראגית, צ'ייקובסקי מסיים אותה במאז'ור, ונדיה שמרה על הנימה האופטימית הזו. כך היא מעניקה לצופים את החופש לקבל את היצירה כפי שהם מבינים אותה."
קיבלתם כבר תגובות מבחוץ על המופע?
"בשנתיים האחרונות אנחנו שומרים על קשר אמיץ עם הכוריאוגרף והבמאי ג'ורג'יו מדיא שביים הפקות רבות באירופה, ורקד בין השאר אצל מוריס בז'אר, מרס קנינגהם ונורייב. הסדנה שהוא העביר אצלנו חיברה אותו מאוד ללהקה וגם לארץ, והוא עושה עבודה מצוינת בפייסבוק מתוך אהדה לישראל, למרות שאין לו שורשים יהודיים.
"ג'ורג'יו היה הראשון שראה את הפרזנטציות, ועזר לכוריאוגרפים בניתוח היצירות. העובדה שהוא אהב את היצירות והעניק לנו גיבוי נתנה לנו את האישור שאנחנו על המסלול הנכון."
מרינה נאמן (צילום: יחסי ציבור)
"בלט עכשווי", מופע בהשתתפות רקדני להקת "בלט ירושלים" ורקדנים אורחים. עיצוב תלבושות ליצירות של עודד רונן ואסף בן שטרית: מאור צבר, עיצוב תלבושות ליצירתה של נדיה טימופייבה: וינה פולונסקי. עיצוב תאורה: שי יהודאי.
המופע יעלה ביום ראשון, ה-30 באוגוסט 2015 בשעה 21:00, מרכז סוזן דלל תל אביב. מחירי כרטיס: 110-90 ₪. להזמנת כרטיסים: 03-5105656.