לפני ארבע שנים הגיע נתנאל עמר להופעתה של תמר אלמקייס, שהייתה אז בדרך להוצאת אלבום הבכורה שלה. ההיכרות הזו הפכה את השניים לדואו מקצועי ואישי, כשאלמקייס הפכה לתמר עמר לפני כשנתיים וחצי.

בארבע השנים הללו הספיקו השניים, ירושלמים בני 27,  להוציא את אלבום הבכורה המשותף שלהם PEACE OF MIND כתמר ונתנאל (Tamar&Netanel), להגיע עם המוזיקה שלהם מירושלים עד לואיזיאנה, להיבחר כאחד מ-200 האלבומים הטובים לשנת 2015 של המגזין האינטרנטי RECORD 1001, להינשא, לעבוד על אלבום שני שעומד לצאת בקרוב, וכעת על הפרק הופעת הבכורה של השניים לקראת הוצאת האלבום השני שלהם, בבית הקונפדרציה".
 
"המוזיקה הייתה תירוץ בשביל לצאת איתה"
 
"הייתי אחרי צבא ובדיוק התחלתי לעבוד על אלבום משלי", מספרת תמר. "גדלתי על הרבה מוזיקה אמריקאית שההורים שלי הביאו הביתה, ורציתי לכתוב באנגלית ובסגנון הזה. הוצאתי כמה סינגלים והתחלתי לקדם את האלבום בהופעות, ואחת ההופעות בירושלים התקיימה במקום של חבר טוב של נתנאל, שאמר לו, 'יש היום הופעה של מישהי שקוראים לה תמר, היא עושה מוזיקה בסגנון שאתה אוהב, בוא תראה אותה'. נתנאל בא, וראה אותי מופיעה ו.."
"חברנו לנגן ביחד אצלה בבית", ממשיך נתנאל, "ואז זה פשוט התחיל להתגלגל. בשבילי זה היה סתם תירוץ כי רציתי לצאת אתה, אז אמרתי, אני אנגן, ועל הדרך..."


תמר ונתנאל (צילום:  ירדן ליאור)

ועל הדרך מצאת גם משפחה וגם מקצוע חדש

"כן. אני עבדתי במשרד הביטחון, אבל זה תמיד היה החלום שלי, לעשות מוזיקה. אמא שלי נתנה לי גיטרה בגיל קטן ולימדה אותי, וגדלתי על הרבה פולק. מאד רציתי להתעסק במוזיקה, אבל לא ידעתי איך. לא היה לי מושג איך עושים את זה, ותמר פתחה אותי אל המקצוע הזה, הכניסה אותי אליו בכל הכוח. ואני מאד שמח שזה קרה."

"ניגנו והתחלנו לכתוב ביחד", ממשיכה תמר, "ולהופיע ביחד, וגם יצאנו ונהיינו זוג, ואותו אלבום ראשון שלי בסופו של דבר לא יצא גם כי נתנאל נכנס לחיי וגם כי עברתי באותו זמן תקופה לא קלה עם המשפחה ועם עצמי. זו הייתה תקופה מאד מבלבלת, שכשנתנאל נכנס אליה היא ממש השתפרה, אבל הרגשתי שאני צריכה לשחרר ולעזוב את כל הכתיבה שהייתה לפני, והעשייה עם נתנאל הייתה הרבה יותר טובה. היא שכללה לי את החיים ואת הכתיבה, אז באמת זנחתי את הסולו ופניתי לדואו." 

"צריך היום מוזיקה כזאת"
 
השירים של השניים מושפעים במובהק מפולק אמריקאי בהשפעת יוצרים כמו סיימון וגרפונקל, ג'ון דנבר, ג'יימס טיילור, ג'וני קאש, ויוצרי פולק עדכניים יותר כמו ג'ון מאייר. הם שרים בהרמוניות שממלאות את החדר בנעימות הדרכים ובסאונד הנאיבי, הנקי והמרגיע המאפיין את עולם הפולק אליו מתייחסים השניים.

מה מוביל את אלמקייס ועמר דווקא לפולק אמריקאי?

"אני גדלתי על המוזיקה הזו", מספר נתנאל. "אמא שלי הייתה מרדימה אותנו עם סיימון וגרפונקל, ועם ג'ון דנבר, וג'יימס טיילור, ותמר גדלה על הקרפנטרס ועל ג'וני מיטשל. הרגשנו מקום מאד חם בלב למוזיקה הזו, ואני, לפחות, הרגשתי שזה עושה לי מאד טוב לכתוב את המוזיקה הזו ולנגן אותה, ואני מרגיש שיש בה משהו מאוד נעים שמאוד צריך היום. זה מרגיש פשוט נכון."

"אנחנו מתכננים גם פרויקט עתידי בעברית", אומרת תמר, "כי זה באמת משהו שמעניין אותנו לגמרי, כמו עוד ז'אנרים שאנחנו רוצים להתעסק איתם, אבל באמת יש קהל לדברים האלה בארץ, ואני חושבת שהרבה פעמים ראינו שהמוזיקה אצלנו לפעמים הרבה יותר חזקה מהטקסט. אנשים באים להקשיב למוזיקה, ואפילו לא אכפת להם שזה באנגלית. יש בקהל שלנו הרבה אנשים ששומעים אהוד בנאי ואריק איינשטיין, אבל הם נהנים מהמוזיקה שלנו כמו שהיא."

"מצחיק שאנשים ניגשים אלינו לפעמים אחרי הופעה", מספר נתנאל, "ואומרים שהם לא כל כך הבינו על מה שרנו, אבל הם מאוד נהנים מהמוזיקה. אז כנראה שיש משהו בפולק האמריקאי שהוא מאוד נעים."

"באופן כללי בפולק", מסכמת תמר. "זו מוזיקה שהיא מאוד בגובה העיניים ומאוד נעימה."

"גם תמר וגם אני מנגנים בגיטרה", אומר נתנאל, "שנינו שרים, וכל הקטע שלנו מאז שהקמנו את הדואו זה באמת לשיר בהרמוניות ולעשות גם קאברים לפולק בטוויסט של צמד, הרמוניות של גבר ואשה, וגם המוזיקה המקורית שלנו נעה ממש סביב זה. מבחינת הכתיבה הכל ביחד. כל השירים וכל הלחנים וכל האווירה והכתיבה, הכל בתהליך משותף. בגלל שאנחנו נשואים אנחנו באמת כל הזמן עושים את זה וחיים את זה ביחד, אז יש הרבה זמן לעבוד ביחד.

"גם ההפקה המוזיקלית משותפת. באלבום הראשון עבדנו שנינו עם נתנאל שבין, ולפני חצי שנה הוא עבר ללוס אנג'לס, ואנחנו מאוד שמחים ומאחלים לו בהצלחה, הוא בן להורים שעלו מחו"ל והוא גדל על פולק אמריקאי ממש. באלבום הזה אנחנו מפיקים בעצמנו ומקליטים הרבה מהדברים באלבום בבית, בעזרתו של שרון לוי, הגיטריסט שלנו, שבאמת מבין בתחום.

"על יחסי הציבור והבוקינג אחראית תמר, שעושה את עבודתה נאמנה. היא גם הייתה בגלי צה"ל, אז היא יודעת איך עובדים, ואני אחראי על ענייני הכספים, השוטף פלוס שישים ותשעים וכל העניינים האלה."

והיום אתם מתפרנסים כבר ממוזיקה?

"כן", אומרת תמר. "זכינו להתפרנס מזה. חוץ מהמוזיקה המקורית אנחנו גם עושים אירועים פרטיים שבהם אנחנו משלבים את המוזיקה שלנו. לפעמים בחתונות אנשים רוצים שנשיר להם שירים שלנו בחופה או בקבלת הפנים, ומשמח אותנו שלפעמים אנחנו נכנסים לרגעים הכי חשובים של החיים שלהם. זכינו."

די מדהים שכשאתם עושים הכל בעצמכם, אינהאוס, אתם מצליחים להגיע עם המוזיקה שלכם מירושלים ועד לואיזיאנה

"פלאי הטכנולוגיה", צוחק נתנאל. "לגמרי. אחרי שהעלינו את האלבום שלנו להפצה באינטרנט פנה אלינו כומר מלואיזיאנה ואמר שהוא מאוד אוהב את המוזיקה שלנו, ורצה לדעת אם זה בסדר להשתמש בסינגל הראשון שלנו, OH LORD, כחלק מפתיחת טקס המיסה. אמרנו לו, בשמחה, תיהנה."

"בשבילנו זה היה די, לא רוצה להגיד שוק", מוסיפה תמר, "אבל 'או לורד' זה באמת שיחה עם הבורא שכתבנו, ומאוד ריגש אותנו שגם לא יהודים התחברו לזה, וזה באמת מאוד כיף כאמן לגלות שדברים שלך הם אוניברסליים ומדברים לעוד אנשים. זה היה נורא כיף."

"בכלל, כל העניין של ההפצה באינטרנט באמת נותן המון סיפורים מעניינים", ממשיך נתנאל. "לראות שאנשים מיפן מורידים את האלבום, או לקבל הודעות ממישהו בעירק שאומר שהוא אוהב את המוזיקה שלנו ושולח PEACE FROM IRAQ, זה כיף."


תמר ונתנאל (צילום:  ירדן ליאור)

זה באמת כל כך פשוט? שמים שיר ברשת ולא עושים כלום ופתאום מתחילים לשים לב אליכם בעולם?

"תראי, עשינו עבודת פרומושן גדולה", אומרת תמר, "גם בארץ וגם בחו"ל. שלחנו לכל מיני בלוגים בחו"ל את המוזיקה שלנו, קצת כתבו עלינו שם, והיוטיוב הוא באמת לא צפוי. הרבה פעמים הגענו לאנשים ביוטיוב דרך זה שעשינו קאברים. ככה התחלנו. היינו מעלים קאברים, מצלמים את עצמנו מנגנים וככה זה התנגן בעולם, ואז אנשים מצאו, דרך הקאברים, גם את המוזיקה המקורית שלנו.

"יש גם עמוד בפייסבוק שנקרא the jewish standard שמשתף כל מיני אמנים מישראל, זה מין מגזין פרו ישראלי, והוא שיתף דווקא קאבר שלנו, ממש בתחילת הדרך, וזה הביא אלינו איזשהו תורם מאוד ידוע מהקהילה היהודית בבוסטון שהחליט שהוא רוצה שננגן לו ביום הנישואין שלו ויהי מה, והוא פשוט הטיס אותנו לבוסטון והופענו שם. זה באמת פתח המון דברים וזו הייתה חוויה מדהימה. אתה באמת רואה איך המוזיקה שלך מגיעה למקומות כל כך לא צפויים. יש המון סיפורים. היה עוד אחד שרצה שנשלח לו את הקאבר שלנו ל- HERE COMES THE SUN ללוויה של אמא שלו. בקשות כאלה גורמות לך להגיד, וואו, איפה נגעתי לבנאדם."
 
חוויה שאין לה תחליף
 
ומשיא העולם אפשר לראות הופעות שלכם גם ברחוב

"בימים שאין לנו הופעות, או למשל בחול המועד שכזה, יש לנו את המקום הקבוע שלנו, שזה שדרות ממילא בירושלים. אנחנו הולכים ופותחים את הקייס של הגיטרה, ומנגנים לתיירים. יש הרבה צליינים שבאים, יש גם הרבה אסייתים שמאוד אוהבים פולק אמריקאי, וגם המון חרדים מחו"ל וגם מהארץ שכשאני שרה הם פשוט עוצרים ומקשיבים לנו, וגם ערבים מהעיר העתיקה שבאים פתאום ומקשיבים ומוחאים כפיים. החוויה של הרחוב והניסיון שזה מביא לך זו באמת חוויה שכאמן אין לה תחליף. זה הביא לנו את הדברים הכי מרגשים. זה מביא אנשים וחוויות מאוד לא צפויות, וזה מפגש מאוד ייחודי עם הקהל."

"אנחנו תמיד אומרים שלהיות מוזיקאי זה הרבה יותר כיף מלהיות שכיר במשהו שאתה לא אוהב", אומר נתנאל. "מבחינתנו גם לנגן בממילא זה תענוג גדול בהשוואה לעולם השכירים של היום שאני חוויתי. אז זה תענוג גדול, אנחנו נהנים מזה מאוד. באמת תודה."


תמר ונתנאל (צילום:  ירדן ליאור)

ומכאן להופעה הקרובה בבית הקונפדרציה

"זה מופע הרכב", מספרת תמר. "הרבה שנים הופענו, נתנאל ואני, כדואו, ובשנה האחרונה נוסף לנו להרכב אור חסון בקונטרבס, ושרון לוי בגיטרות, חשמלית ואקוסטית, שנינו בגיטרות ומנדולינות, ואני גם בכינור. במופע הקרוב יהיו גם שירים מהאלבום החדש שנציג בבכורה, בפעם הראשונה, וגם קאברים חדשים שלקחנו באמת מהבוידעם האמריקאי ועשינו להם ביצועים מרעננים וחדשים. יש, למשל, שיר, שנקרא the bright sunny south שמתאר את המסע של חייל קונפדרציה אמריקאי במלחמת האזרחים. זה ממש שיר פולק ישן נושן, אז עשינו לו ביצוע בלו גראסי מקפיץ ומרענן. זה נורא נחמד לשיר את זה, וכיף לגלות שירים כאלה."

"אנחנו מאוד מתרגשים להגיע לבית הקונפדרציה", משלים נתנאל. "זה מקום מאוד מיוחד וראוי ואנחנו שמחים להופיע שם."

כששומעים אתכם לאורך השיחה כמעט ולא צריך לשאול כלום על קונפליקטים שמתגלים ביניכם בזמן העבודה. אתם מאוד מתואמים

"במקרה שלנו זה באמת בא לנו באופן טבעי", אומרת תמר. "יש בינינו הבנה והרמוניה שהרבה צמדים, לא רק זוגות – שבזה בכלל באמת זכינו – אלא זוגות מקצועיים, קשה להם לזכות בזה. הרבה פעמים יש ויכוחים, זה מקצוע של אגו, ובשבילי לעשות את זה בלי נתנאל זה לעשות את זה בלי חצי ממני. אני באמת מרגישה שאנחנו משוכללים ביחד. אני מרגישה שנתנאל פשוט משדרג את הכתיבה שלי. יש לי כתיבה, יש לי יצירה, יש לי את תמר, אבל נתנאל מושך משם עוד חוטים שאני לא יודעת על קיומם."

המופע יתקיים ביום חמישי, 20 באפריל 2017 בשעה 20:30 בבית הקונפדרציה בירושלים. להזמנת כרטיסים: 02-6245206