מוזיקה - על קצה הפותחן עם זהר שטראוס

לקראת מופע שביים עם 12 סיפורים אישיים של תלמידים בבית הספר גודמן, שטראוס מסביר מהי העבודה האמיתית של שחקן

עד עכשיו הם לרוב למדו ושיחקו במחזות שעלילותיהם הומצאו בידי אחרים, סיפורים שיכולים לתאום את קורות החיים, ההתמודדויות והרגשות של רבים. אך כעת תלמידי שנה ג' בבית הספר גודמן בנגב מעלים מופע חדש ששולף רגעים אותנטיים ואישיים מחייהם ומציג אותם על הבמה.

השחקן הממציאן והשחקן היצרן

"קצה הפותחן", זהו שמו של המופע החדש בו מככבים תלמידי גודמן שיעלה בבית הספר ביום שישי הקרוב, 19 במאי 2017. כבר מכותרת המופע עולה תחושה שהוא עתיד לחשוף תכנים המסתתרים מתחת למעטה מסוים ושטרם נחשפנו אליהם על הבמה. ההצגה עצמה מוגדרת כ"רכבת הרים סוחפת ומטלטלת" ואמורה לספק לצופים זווית ראייה חדשה על העולם.

"זה מופע שכולו חדשנות", מפרט השחקן זהר שטראוס שמביים את "קצה הפותחן". "זה מקבץ עבודות אישיות שבו הקהל מקבל הצצה לעולמם האישי והפרטי של התלמידים. מבחינתי זה מצטרף למהלך המרכזי בחיים שלי, שהוא לעבוד מתוך יצירתיות. שחקן יכול להיות מאוד תלוי באחרים ועשוי להגיע לשלבים מאוד עמוקים של פסיביות. יש קלישאה שאומרת ששחקן צריך לנסות לבד. כשסיימתי ללמוד ביורם לוינשטיין ב-2002, התחלתי לעשות שיעור כזה שנועד לנסוך ולהפוך את הסיסמה 'לעשות לבד' לפרקטית. בעיניי, השחקן צריך להיות שתי דמויות: האחת היא דמות הממציאן, האדם המגלה, שחושב בצורה קריאטיבית ויודע לפנטז, אחד שאין לו חוקים ויכול לחשוב לכל הכיוונים. הדמות השנייה היא היצרן, כך שהמוצר יהפוך לפרקטי."

על קצה הפותחן יחצ.jpg

מתוך "קצה הפותחן" (צילום: יח"צ)

בשחקן פסיבי הכוונה לכך שהשחקן מקבל את החומרים ולא יוצר אותם בעצמו?

"הכוונה גם לזה וגם לכך שהוא לא עושה לבד. יש לשחקנים רבים תחושה שהם מריונטה, בובת חוטים שמפעם לפעם מרימים אותה וגורמים לה לממש את עצמה, אבל כשאף אחד לא מרים אותה אז היא שוכבת מוטלת שם. הדבר הזה הולך מאוד חזק נגד האופי שלי והאישיות שלי. באמנות יש אלמנט של אמת ושל יופי, אלמנט של תוכן ואלמנט של ביצוע. החיבור של תוכן וביצוע באדם אחד הוא קשה ובגלל זה הרבה אנשים מרגישים שהם לא יצירתיים."

ומה אם לא ציטוט של פיקאסו כדי להבהיר את התפישה האמנותית של שטראוס. "בדבר הבמאי שלי ציינתי אמרה של פיקאסו, שלפיה כל האנשים נולדים אמנים אבל השאלה מי מצליח לשמור על כך כשהוא גדל", אומר שטראוס. "בתחילת החיים, אנחנו צובעים הכל בצבעים בהירים, עם החלומות והדמיונות שלנו. אבל כשאנחנו גדלים ונכנסים לתוך מערכות החינוך, פתאום אותה קופסת צבעים מוחלפת בספרי אלגברה משעממים, מחברות, עפרונות וסרגלים. מלמדים אותנו שלחלום זה מושג ששייך לעולם של ילדים קטנים ושעכשיו אנחנו צריכים להתחיל לחשוב, להכיר את החוקים ולעבוד לפי הכללים. כך אנחנו מתחילים גם להגדיר את עצמנו לפי הישגים ולפי מבחנים. ממרום גילי אני יכול לומר שהמצליחנים הגדולים, בכל תחום, הם דווקא אלה שחושבים אחרת ויצירתי, שלא מהססים לשבור את הכללים, לעקם את הגבולות ולהתעמת מול כל האמיתות."

על קצה הפותחן 2 יחצ.jpg

מתוך "קצה הפותחן" (צילום: יח"צ)

דרישה לחיים האמיתיים

ב"קצה הפותחן" ישנם 12 קטעים, קולאז' של סיפורים אישיים, שעוסקים בשאלות שנוגעות בחיים של כל אחד מאיתנו, כמו מימוש עצמי, אהבה ומשפחה. "זו עבודה שארכה שנה וחצי", מספר שטראוס. "היא התחילה מגרעין של רעיון שפיתחנו יחד בשיטות חשיבה יצירתיות. אני גם מרצה על יצירתיות ועל חשיבה חדשנית לאנשי עסקים ומביא דברים מהעולם הזה."

ומה המשקל של היצירתיות במקרה הזה, במופע שמבטיח לקהל "לצחוק עד כאב ולהתרגש עד דמעות"? הולכים על המוקצן ביותר?

"כותרת המשנה של המופע היא שהמציאות עולה על כל ריאליטי. כיום, בעולם הריאליטי הטלוויזיוני, הדרישה היא למשחק שהוא מאוד אמיתי לחומרים שהם מאוד אמיתיים. הסגנון של ערב עם יצירות אישיות מחומרים אישיים הולך עם הטרנד הזה, של הקהל שרוצה לראות את החיים האמיתיים ולא הצגה מרוחקת מלאה בקונספציות אמנותיות.

"אמנות זה אמת פלוס יופי, במובן הרחב של המילה, ומחפשים את הדרך לתת לזה ביטוי אמנותי ראוי. הקהל יזדהה עם התכנים במופע מכיוון שהסיפורים הם כאלה שכולנו עוברים דרכם. כמעט כמו חוויית מציצנות, הקהל בתיאטרון רוצה להאמין. לדעתי, התיאטרון באופן כללי חייב להשתנות לכיוון הזה. הקהל כבר לא תמים כך שאת שמה למישהו כתר על הראש וכולם מאמינים שהוא מלך. זה לא עובד ככה יותר.

"היום צריך להביא את המורכבות האנושית. אני מלמד משחק דרך יצירות אישיות כי אני מאמין שהמורכבות מגיעה מהחומרים האישיים שלך. מורכבות זאת אומרת שאין לך רצון אחד אלא זו מערכת שיקולים רחבה. והחוויה של לשחק את הדברים האלה היא נותנת השראה ומובילה גם לתפקידים אחרים. גם רומיאו חייב להיות מורכב כמו שאני מורכב. אני מאוד מאמין בריבוי נתונים, לעבוד גם על הסתרה ועל מניפולציה. להראות את האנושיות של האדם, גם בתכונות שיכולות להיחשב שליליות ולהביא את הפן האנושי שבהן."

על קצה הפותחן 4 יחצ.jpg

שטראוס (מימין) עם תלמידי גודמן המככבים ב"קצה הפותחן" (צילום: יח"צ)

"יש השתוקקות לחומרים מקוריים"

התלמידים שמשחקים ב"קצה הפותחן" שעושים את צעדיהם הראשונים בחיים המקצועיים, בעולם המשחק. על השאלה מה ימליץ עבורם בשלב הזה של הקריירה, פותח שטראוס את התשובה בשתי מילים: "פשוט לעשות."

"לא לחכות שיגיעו אליך", הוא מוסיף. "זה נכון שצריך לקדם את הקריירה גם במישורים האלה, אבל בסופו של דבר, אמן בישראל חייב לראות איך הוא מייצר לעצמו את העשייה."

ובישראל הפלטפורמות מאפשרות את העשייה הזאת?

"ישראל היא מהגרועות שבמדינות הנורמליות בהשקעה בתרבות, ושרת התרבות יכולה לקחת את זה לתשומת לבה. אבל בכל הבמות הכי גדולות בישראל, אצל כל המנהלים האמנותיים הכי בכירים, יש גם השתוקקות וצורך לחומרים מקוריים. מעבר לכך, מי שמצליח להיות כותב הופך לאדם אמיד בגלל שיש צורך בתוכן מקורי בכל הרמות. את הרעיון עצמו כל אחד יכול להביא, זה משפט שאני הולך איתו הרבה שנים."

שטראוס, יליד באר שבע, חוזר בגודמן לבסיס האם, המגרש הביתי. העשייה שעליה הוא מדבר מקבלת ביטוי ממשי בחייו. בימים אלה, למשל, הוא משחק בהצגה החדשה "בימינו לא יוצאים לדו קרב" של תיאטרון באר-שבע, הוא משתתף בסדרה טלוויזיונית חדשה בשם "גילויים" ובדיוק לאחרונה שב ארצה מצילומי סרט הוליוודי שהתקיימו במשך חודשיים וחצי באיטליה, לצד השחקנים רוני מארה וחואקין פיניקס.
"עכשיו אני חוזר לבייסיק. לעבוד על הצד השני של החיים", הוא אומר.

ואיך נראה הפער שבין ההפקה ההוליוודית לבין הנחיתה בישראל?

"על זה אני יכול לומר שככל שהמקום שאתה עובד בו יותר צנוע היכולת לבוא לידי ביטוי גדלה. המציאות של יוצרים משתנה. כשהייתי בפסטיבל קאן חזרתי משם ביום שישי ובשבת בבוקר מצאתי את עצמי מחכה באיזה חור קטן, כמו גומחה, ליד שירותים, בדרך לשתי הצגות בוקר של ילדים. עדיין לא עבר לי הריח של האפטר שייב מקאן וכבר אני מופיע בפני ילדים כשההורים חושבים על הג'חנון של שבת. במציאות כזאת צריך לדעת להיות ווינר בשני המצבים."

זהר שטראוס מעיין קאופמן.jpg

זהר שטראוס (צילום: מעיין קאופמן)

ההצגה "קצה הפותחן" של תלמידי בית הספר למשחק גודמן תתקיים ב-19 וב-26 במאי 2017, בשעה 20:30 במתחם בית הספר גודמן. מחיר ברכישה מוקדמת דרך האתר: 39 ש"ח. לקונים בקופה: 45 ש"ח. טלפון להזמנת כרטיסים: 08-646940