ביקורת הופעה – קורין אלאל בתמונע
חמושה במצבור להיטיה הגדולים ובארבעה נגנים מצוינים, הגיעה בשבוע שעבר קורין אלאל אל תיאטרון תמונע בתל אביב, וביצעה בדייקנות ובמקצוענות, וללא סדר מוגדר, להיט אחר להיט מכל תקופות הקריירה המגוונת שלה.
אמנם היא נעה ימינה ושמאלה על הבמה כמו הליקופטר, וגם קולה הסדוק מרחף לצדי הלחנים ולא תמיד פוגע, אבל האנושיות והכנות שנובעות ממנה עושות את שלהן. הלחנים הכובשים והמרתקים שאלאל כותבת לעצמה ולאחרים, ונוכחותה המרשימה והאנרגטית הקנו לה כבר מזמן מקום של כבוד בין הזמרות היוצרות המצליחות והמוערכות ביותר בשוק המוזיקה בארץ.
כל זה כמובן לא קרה פתאום. רק כחמש עשרה שנים לאחר שהתחילה את דרכה המקצועית בלהקת פיקוד דרום, הצליחה לשלב את אמנותה הקשיחה עם הפקה מוזיקלית קומוניקטיבית יותר, וחזות מעט פחות אגרסיבית. השינוי התרחש בסיועה האדיב של יהודית רביץ, שהפיקה עבורה את התקליט עמוס הלהיטים – "אנטארקטיקה". האלבום הפך להצלחה היסטרית, אומנותית ומסחרית, ולהיטי הענק הרבים שבו מזוהים איתה עד היום, אולי יותר מכל.
בתחילת שנות התשעים נסחפה גם אלאל בגל החזרה לשורשים ששטף את הארץ, והוציאה את התקליט "שפת אמי" שהיה מבוסס על מופע מצליח, והכיל חידושים לקלאסיקות צרפתיות של אדית פיאף ועוד. היה יפה לשמוע את הרוך שבצבץ, אולי בפעם הראשונה, מתוך הזמרת הקשוחה כששרה את השירים שעליהם גדלה.
באלבומה האחרון של אלאל – "תנינענק", העיזה בפעם הראשונה לשיר בגלוי שירי אהבה לנשים. יציאתה המתוקשרת מהארון באה במקביל להוצאת תקליט ויצרה תחושה ממוסחרת מדי, וייתכן שזו הסיבה לתשומת הלב המעטה שקיבל התקליט האמיץ הזה מהקהל שלה.
אולי בגלל שהמופע מגיע בתקופה של בין אלבומים, פטורה אלאל מהלחץ שמלווה בדרך כלל קידום של אלבום חדש, ועל כן היא נראית נינוחה ורגועה. בין השירים היא חולקת עם הקהל סיפורים אישיים מחייה הפרטיים, מה שמגביר את תחושת האינטימית שגם כך קיימת במקומות קטנים מעין זה.
החיבור עם הנגנים היה מהוקצע ומתוזמן כמו שעון שוויצרי, וגוון הצליל שמר על טהרת הרוק עם גיטרות ותופים, ושימש כמצע מוצלח ביותר גם לשירים שבהפקתם המקורית נעשה שימוש באלקטרוניקה. שירת הקהל האיתנה שנשמעה לכל אורך הביצוע האקוסטי לשיר "ימי הפרח והאהבה", הממחישה את הפער שקיים לפעמים בין השירים שמתנגנים ברדיו, לבין הלהיטים הפופולאריים באמת.
הפתעת הערב הגיעה מחלקה האחורי של הבמה, שם ישבה המתופפת – אלונה דניאל, המוכרת אולי יותר כזמרת שפרצה בשנת 1991 עם תקליט מצליח, ושני להיטים גדולים - "על גגות תל אביב", ו-"שרה". דניאל, שהוציאה תקליט נוסף אך לא המשיכה לפתח את הקריירה שלה כזמרת, זכתה בהופעה בכמה רגעי חסד, כשהחליפה תפקידים עם אלאל ועברה לקדמת הבמה לשיר את להיטיה. לצד דניאל, ליוו את אלאל גם הגיטריסטים אופיר גל ואלי סורני, והבסיסט יוסי חממי.
אמנם לא היו במופע שיאים גדולים, אך בוודאי גם לא נפילות. לאחר כל כך הרבה שנים של יצירה, יכולה היום אלאל להרגיש מספיק בטוחה בעצמה כדי לתת שואו מרשים ועשיר גם בתקופות רגועות יותר בקריירה שלה, ותוך כדי זה, לגרום לאוזניים להזדקף, בציפייה דרוכה לאלבומה הבא.
אורן בר-אל
02/09/2003
:תאריך יצירה
|