לרדת ממגדל השן
 
מאז ומעולם רצתה השירה לדבר ולתקשר עם האנשים, הרבה יותר מאשר להתבודד במגדל שן ולהביט מלמעלה באליטיזם. כך שעם כל הכבוד לקיטורים על היעלמותה של השירה מחיינו, מבט נוסף יגלה אותה חיה ובועטת דרך אמני הספוקן וורד, אנשי המילה המובהקים, שמעבר לכתיבה שמים את הדגש על הפרפורמנס של השיר, מה שהופך אותו רלוונטי ובעל תוקף חזק מתמיד.

את הדברים האלה בדיוק מבינים, כנראה, אנשי בית ביאליק, שמפקידים את חלקו המרכזי של הערב המציין 84 שנים לפטירתו של המשורר הלאומי בידי "פואטרי סלאם ישראל", שאזרחו את אחת התופעות האמנותיות הבולטות בעולם, והביאו לארץ את הפורמט שהמציא מארק סמית' בשנת 1984, ובו "מטיחים" משוררים במהלך הערב קטעי ספוקן וורד בקהל, במטרה לקבל ממנו פידבק מיידי ואת הציון הגבוה ביותר על הכתיבה והביצוע.  

החיבור המבריק בין המשורר הלאומי לבין השירה בצורתה העממית והמיידית ביותר, יביא ב-4 ביולי את אריק אבר, נעמה לופו ורואי רביצקי אל במת בית ביאליק, שם יתנו, כאמור, את המופע המרכזי בערב, שייפתח בבית העלמין טרומפלדור, וימשיך לשנת 2018 ולהתערבבות העדכנית ביותר במילותיו של ביאליק. את אבר, לופו ורביצקי ילווה המוזיקאי יובל בילגוראי, ואת הערב תנחה קרן קוך. 
 



חיים נחמן ביאליק, איור: חיים גליקסברג


לא ז'אנר, פורמט
 
"ספוקן וורד זה ז'אנר שבו אנשים מבצעים את השירה שהם כותבים, "ו'פואטרי סלאם' זה פורמט של ערב שהוא תחרות ידידותית בין אמני ספוקן וורד", מסביר אבר - אחד משלושת המייסדים של "פואטרי סלאם ישראל" והמנהל האמנותי שלו - את ההבדל בין שני המושגים. "בגלל הפופולריות הגדולה של ערבי הפואטרי סלאם, לא רק פה אלא בכל רחבי העולם, יש איזשהו בלבול בין המושגים, אבל פואטרי סלאם זה לא ז'אנר, אלא פורמט."

מה ההבדל בין ספוקן וורד לבין ערב הקראת שירה, למשל?

"בספוקן לא מקריאים אלא זוכרים בעל פה, בדרך כלל, ורוב הטקסטים נכתבים מראש מתוך מחשבה על הביצוע הבימתי, ולא במחשבה שמישהו יקרא את הטקסטים האלה, למרות שחלק מהטקסטים יכולים לעבור יפה גם על דף. חלק מהם, עדיין, תלויי ביצוע. וכמו שכשכותבים יש מחשבה על החרוז או על מטאפורה מסוימת, אז כשמבצעים חושבים על קצב, על הקשבה של הקהל, על מוזיקליות מסוימת, על הטון, אז אפשר לומר שיש איזו שהיא הלחנה, במירכאות, של השיר."

ערבי ספוקן ופואטרי סלאם הם משהו מאוד סקסי ליד מושגים כמו ערב הקראת שירה. גם התכנים קשורים לסקסיות הזו של הז'אנר?

"בדרך כלל כשאתה אומר 'ערב שירה' אתה מדמיין אנשים מבוגרים מקריאים שירה מדפים, בלי יכולות פרפורמטיביות. כשאנשים חושבים על ספוקן הם מדמיינים את זה מאוד צעיר, כי בארץ זה מאוד צעיר, וזו סצנה שגדלה יחד אתנו. הם יודעים שהם הולכים לקבל, במירכאות, שואו מסוים, והדברים האלה מוסיפים לזה איזו משיכה וסקס אפיל, כמו שהגדרת את זה." 

הכניסיני בביט בוקס
 
איפה ביאליק מתחבר לכל זה?

"הערב הזה הוא הזמנה של בית ביאליק וגם בשנה שעברה עשינו מופע כזה. זה ערב שנקרא 'סלאם ג'אם', שזה ספוקן ביחד עם מוזיקאי שמאלתר תוך כדי השירים ויוצר מוזיקה שמתאימה את עצמה למילים של המשורר. כל אחד מהמשתתפים בערב הזה, אני, רואי, נעמה ויובל המוזיקאי, מתבקש להתייחס בהופעה שלו או לביאליק עצמו או לשירים שלו. אני, למשל, הולך לעשות קאבר של 'הכניסיני תחת כנפך', השיר הכי לא מוכר של ביאליק... כל אחד מאתנו ינסה להביא משהו מיוחד מהנגיעה שלו למשורר הלאומי."
 
איפה, באמת, הנגיעה של ביאליק בך?

"אני מאוד התפלאתי לפגוש עוד פעם את הטקסט הזה של 'הכניסיני', לפני כמה שנים, הרבה אחרי שלימדו אותו בבית ספר. אני לא יודע אם זה בגלל שאני ילד רוסי, אז זה לא כל כך דיבר אלי, אבל כשקראתי את זה לפני כמה שנים, פתאום ראיתי שוואו, יש שם כל כך הרבה בלוז על החיים בתוך השיר הזה. אמרתי שאני חייב להוציא את זה החוצה, כי אני בטוח שאם אני במצב הזה, אז בטח יש עוד הרבה אנשים שהשיר הזה נמצא אצלם בתודעה, אבל לא באמת חדר אליהם, ושווה שהוא יחדור. אז בעזרת הכישורים שלי אני מנסה להרים את המילים האלה מהדף ולמסור אותן שוב."

איך? אתה שר, מדבר, חצי חצי?

"חצי חצי. אני עושה לעצמי ביט בוקס ואז אומר את זה, ממש על קצב של בלוז כזה, וזה ממש יושב על זה יפה. אני עושה את 'הכניסיני' כמעט בכל הופעה שלי. כרגע אני מופיע עם לופר, כמו של נטע ברזילי בדיוק. אני כבר שלוש שנים מופיע איתו ועכשיו היא עשתה אותו מפורסם. כולם אומרים, אה, זה כמו של נטע..."

"עשיתי הופעות רחוב כמה שנים", הוא מספר, "זה התחיל ממופעי אש. היה לי ואן, הסתובבתי עם הוואן שלי, הופעתי ברחוב, ואספתי כסף להמשך המופע שלי. לאט לאט התחלתי להתמקצע בג'אגלינג וליצנות, למדתי בבית ספר לקרקס, ואז במקום של קרקס בבלגיה. אחר כך הסתובבתי הרבה זמן באירופה והייתי חלק מהעולם של הקרקס גם בארץ."

"הספוקן תמיד היה שם, פשוט לא היה איפה להופיע, עד שהקמנו את 'פואטרי סלאם ישראל', אני, אלן פותרס ופדרו גראס, הידועים כעמית אולמן ונילי קופלר, ב-2011, בתיאטרון האינקובטור, שעד היום תומך בפרויקט הזה, שאני מנהל אותו אמנותית. מאז הספוקן התחיל לקחת חלק יותר ויותר משמעותי מחיי, והקרקס פחות ופחות, עד שהקרקס נעלם כמעט לגמרי. יש לי עדיין הרבה חברים, ואני עוד קשור לעולם הזה, אבל את ההפקה האחרונה שלי עשיתי לפני שלוש שנים. זה היה מופע שביימתי בזאפה, מופע ממש מדליק, שלא צלח את הקהל הישראלי... ועכשיו בא לי לשלב שוב, באיזשהו מקום, בין הספוקן לקרקס."

אריק אבר, צילום: GAYA'S PHOTOS


קודם כל זו המילה
 
בימים אלה עומד אבר להוציא אלבום שבו משתתפים אורחים כמו רונה קינן, אביב גדג' והמוזיקאית קמילה, אבל בכל האזורים שבהם הוא נוגע, המילה, מבחינתו, היא הדבר המרכזי.
"קודם כל המילה, ואחרי הכל המילה", הוא אומר. "זה באמת המקום שאני מרגיש הכי נכון כשאני נמצא בו וכשאני יוצר בו. כל השאר זה בונוסים. מאוד משמעותיים בחיים שלי, אבל ברגע שאני מצליח לכתוב, שם אני מרגיש בשיא שלי, באלמנט שלי."

ועכשיו אתה עומד גם להוציא אלבום ראשון

"עכשיו אני בעיצומו של קמפיין הדסטארט לאלבום שלי, וגם זה תהליך מעניין. עשרה שירים שאני עובד עליהם כבר שנתיים וחצי עם המפיק של האלבום, המוזיקאי נועם הלפר. כתבתי את הטקסטים כבר לפני, ואת רוב הדברים הלחנתי, אבל קצת קשה להפריד. היה איזשהו לחן, אבל נועם הוא מוזיקאי. אני לא מוזיקאי. אני לא יכול להגיד שאני מוזיקאי. נועם פשוט לקח ועטף את זה בעטיפה הכי מדויקת שיכולתי לדמיין.

"עבדנו שנתיים וחצי בצורה מאוד אינטנסיבית באולפן וממש פיסלנו כל שיר בעשרות סשנים עד שהוא יצא בדיוק כפי ששנינו מרגישים שהוא ראוי לצאת. זו הייתה לפעמים עבודת פרך, אבל הוא טיפל ברצונות ובגחמות שלי בכפפות של משי. עכשיו אני מקים להקה, בשביל לעשות את מופע ההשקה של האלבום, שיהיה כנראה ב-28 באוגוסט עם להקה, עם מלא אורחים, ונראה לי שאני גם אוסיף לשם קרקס. זה נראה לי מתאים."

מה לדעתך היה ביאליק אומר על החיבור של הספוקן עם היצירה שלו?

"אני מרגיש שביאליק גם היה יכול להיות משורר בספוקן וורד. אני חושב שאת 'הכניסיני' הוא היה יכול לבצע מדהים. כל הערב הזה בעצם מנגיש את הטקסטים הכל כך מושרשים שלו..."

לאומיים, כביכול

"כביכול. זה העניין." 

אריק אבר, צילום מסך מתוך הקליפ "מי אני מה?"  



 
האירוע יתקיים ב-4 ביולי 2018, יתחיל בהתכנסות בבית העלמין טרומפלדור ב-18:45 וימשיך באירוע המרכזי בבית ביאליק ב-20:00. הכניסה חופשית. רישום הגעה מראש, בטלפון: 03-5254530, 03-5253403 בימים א'-ה', בשעות 16:00-9:00. מספר המקומות מוגבל. לאתר בית ביאליק