"כולם חושבים ש'הקוסם מארץ עוץ' זו אגדת ילדים, אבל אם קצת חוקרים מוצאים שזה מחזה מאוד פוליטי", אומר ליאור וידושינסקי (47), במאי המחזמר "המסע לארץ עוץ" שיעלה בבכורה ב-14 בינואר 2019 בהיכל התרבות נס ציונה. מדובר בהפקה גדולה וייחודית של קרית התרבות נס ציונה שקיבצה על הבמה 130 זמרים, שחקנים ורקדנים - כולם תושבי העיר.

"מי שכתב את הספר 'הקוסם מארץ עוץ', ליימן פרנק באום, היה ידוע כאיש פוליטי שלא חוסך מהציבור את דעותיו. אם מסתכלים על עיתונים מאותה תקופה, יש קריקטורות שבהן הנשיא קליבלנד מופיע כמלך החיות ומאחוריו יש קופים; יש פרסומת של איגוד התעשיינים שבה מופיעים אנשי פח; יש חקלאים שמתמרדים בממשל ומובאים בקריקטורות כדחלילים; וקיימת איזו קריקטורה מ-1897 של הנשיא מקינלי בתור קוסם ולידו יש כלב שהוא 'הדוד סם'. בעצם, אם נסתכל על זה כאלגוריה, על מעמד החקלאים שמיוצג על ידי הדחליל ועל מעמד התעשיינים שמיוצג על ידי איש הפח – הם רוצים להגיע ולדבר עם הממשל. הרי מה זה איזמרגד? זה הצבע של הדולר. כדי לעשות שינוי ולהגשים את החלום האמריקאי ולהקים בית - בזמנו כולם רצו שתהיה להם נחלה משלהם - ודורותי רוצה להגיע חזרה הביתה."

"אז יש פה טריק מעניין שאותי מאוד מושך, מעבר למה שכולם יודעים - שזה סיפור על מסע וחברות וגילוי עצמי. כל זה מאוד יפה ומקסים, אבל דווקא אותי משכה הפרשנות ההיסטורית שמתחברת לשינוי והגשמת חלומות בהיבט החברתי."


מימין: חקלאי בקריקטורה מתוך המגזין PUCK משנת 1986. משמאל: איש פח בפרסומת לסבון משנת 1899. מקור: ויקיפדיה


הילד החולם

בהפקה החדשה של קריית התרבות נס ציונה למחזה הוותיק שרובנו גדלנו עליו, יציינו השנה 80 שנה להקרנת הסרט המוזיקלי "הקוסם מארץ עוץ" שעלה לראשונה ב-1939 בכיכובה של ג'ודי גרלנד כדורותי. הסרט מבוסס על ספר ילדים שנכתב על ידי באום ויצא לאור ב-1900. מאז היצירה זכתה לאינספור עיבודים בקולנוע, בתיאטרון ובטלוויזיה - ואף בסדרת אנימה יפנית ששודרה גם בישראל בערוץ הראשון.

איך בעצם מחדשים ביצירה שזכתה לכל כך הרבה עיבודים, בטח ברחבי העולם ובפרט בישראל?

"זו הייתה השאלה הראשונה ששאלתי את עצמי כשהתחלתי לביים את זה כי כבר נעשה כל כך הרבה. חיפשתי את התחקיר הזה ומצאתי את כל מה שסיפרתי לך. כמובן שלא הפכתי את זה ליצירה פוליטית. יכול להיות שעוד אעשה מחזה פוליטי למבוגרים, אבל ניסיתי פה לתת את הטאצ' שלי של המסע לשינוי.

"לכן קראתי להפקה 'המסע לארץ עוץ' ולא 'הקוסם מארץ עוץ'. העיקר של הסיפור שלנו הוא המסע והחיפוש אחר האפשרויות לשנות דברים בכוחות עצמנו. וזה די מתקשר לפרשנות הפוליטית – של התאגדות, התחברות ואמונה שיש אפשרות לעשות שינוי. במסע הזה דברים מתחילים להשתנות בעקבות פעולה של הדמויות ולא בזכות קסמים וכדומה.


ליאור וידושינסקי, צילום: מהאלבום הפרטי

"הילדים שמשחקים בהפקה קיבלו את הפרשנות הזאת ממני. הגישה שלהם בהתחלה הייתה, 'למה אנחנו צריכים לעשות משהו כזה ילדותי?', וזו הייתה הדרך שלי לשכנע אותם שלא כך הדבר. יש פה אמירות שמתחברים אליהם גם ילדים, גם מבוגרים וגם נוער. מעבר להיבט החברתי, וישנו גם ההיבט הפוליטי שהוא מאוד חשוב. מאותו רגע היה שקט תעשייתי וכולם נרתמו כך שנוצרה עבודה באמת יפה."

זכור לך איך התחברת בעצמך אל היצירה כילד?

"ראיתי את ההפקה לאורך השנים וכיום אני כבר לא ילד, אבל ילד בנשמתי. אני עוקב אחריה כבר שנים בכל מיני מקומות, גם בארץ וגם בעולם. כילד התחברתי אליה מההיבט של החלום, שמותר לנו לחלום וכמה דברים הם נפלאים בחלום. ככל שהתבגרתי, החלום נשאר איתי תמיד בכל מיני תחומים, אבל מה שמניע אותי בחיים האישיים שלי וביצירה שלי זה להגשים חלומות. רק לנו יש את הכוח לשנות דברים וזה בדיוק מה שחיברתי לדמויות – שהן יעשו את השינוי ולא איזשהו גורם חיצוני או קוסם. השינוי לא מגיע באמצעות קסמים, אלא בפעולות ובעשייה שלנו."


המסע לארץ עוץ, תמונת יחסי ציבור

 
"תהיו טובים ביומיום"

האמירות החברתיות של וידושינסקי לא מסתכמות רק במחזמר הזה. לדבריו, בכל הצגה שהוא מביים קיים היבט קהילתי וחברתי.

"למשל, שלושה חודשים אחרי מלחמת לבנון השנייה עשיתי קברט סאטירי שנקרא 'מלחמת כריות השנייה' כתגובה מיידית", הוא מספר. "כל מה שעלה אחרי שנה או שנתיים בוועדת וינוגרד היה כבר בהצגה שלי שלושה חודשים אחרי שהמלחמה נגמרה. אני יוצר מהבטן.

"לשמחתי, הרבה מהאנשים שפועלים בתחום התרבות בארץ הם תלמידים שלי. למשל, גלעד קמחי שהוא המנהל האמנותי של תיאטרון הקאמרי, הוא תלמיד שלי לשעבר. כשהוא למד אצלי אמרתי לו, 'אתה תהיה במאי גדול. לא שחקן, אבל במאי גדול'. הוא מאוד נעלב ממני ולא דיבר איתי במשך שנתיים לאחר מכן. דוד שאול, שעכשיו מככב בקאמרי, הוא גם תלמיד שלי, ועוד הרבה למדו אצלי. אני רואה את עצמי כמחנך לתרבות ואמנות. פעמיים בשבוע אני גם מלמד ספרות בתיכון.

"זה הכוח שלי. העניין והמנוע בעשייה הם לחנך. הרבה יותר קשה לעבוד עם נוער אבל הרבה יותר מספק."


התלבושות שעיצב גונן צורן ל"מסע לארץ עוץ", תמונות יחסי ציבור


אבל מה עורר אותך להביא את האמירה החברתית שלך לבמה?

"אנחנו בתקופה חברתית והרבה אנשים נכנסים לאדישות מתוך מחשבה שאין לנו כוח לעשות שינוי. כשיש מלחמות ופיגועים כולם כל כך מהממים. עושים מבצעים, מחלקים חבילות לחיילים, נוסעים עד לגבול ומביאים להם שוקולדים וגופיות. אבל ביומיום כשאני מאותת בכביש ורוצה לעבור נתיב ימינה, עד שאני לא נדחף אף אחד לא נחמד ומאפשר לי לעבור. אז לפני החבילות לחיילים, שהן מעשה מבורך, בואו תעשו שינוי ביומיום, במסע של החיים, בדברים של הקטנים. תהיו אנשים טובים. 'המסע לארץ עוץ' אומר, 'בואו נעשה את השינוי הקטן הזה בעצמנו, לפני שאנחנו יוצאים בהצהרות גדולות והולכים לקוסמים ומחפשים פתרון חיצוני גדול.

"אני רואה את זה בקרב הנוער ואצל מבוגרים. בני נוער הם אנשים שעוד שנתיים-שלוש יהפכו לחיילים ואז לאזרחים מן השורה ושם חשוב השינוי."


                                 המסע לארץ עוץ, תמונת יחסי ציבור


המסע מהמשחק לבימוי

וידושינסקי, בוגר תואר ראשון במשחק ותואר שני באוניברסיטת תל אביב במסלול כתיבה, בימוי ודרמטורגיה, מצהיר כי תמיד התחבר לפן של ניווט ההצגה מאשר לעבודת השחקן על הבמה.

"עשיתי תואר ראשון במשחק ותואר שני בבימוי כי התיאוריה שלי היא שאדם לא יכול לביים עד שלא התנסה במשחק. כשלמדתי משחק במשך ארבע שנים באוניברסיטה, חלק מהחובות היו גם להשתתף בהצגות סטודנטים ותמיד ביקשתי, לצד המשחק, גם לעבוד בצד השני. בזמנו חנוך לוין ועדנה שביט היו בחיים. העלינו קברט חנוך לוין וביקשתי שיתנו לי לעשות את התנועה, הכוריאוגרפיה, של הקברט.

"את שעות הטיסה שלי צברתי כשחקן, ואני לא אוהב לשחק. שחקן הוא כלי שרת בידי המחזה, בידי הכותב, בידי הבמאי. מעטים השחקנים שמביאים שינוי במשחק שלהם, באמירה. אני מחנך את התלמידים שלי להיום שחקנים חושבים, בעלי אמירה. לכן היה לי חשוב ללמוד משחק ואז לעבור נתיב לבימוי, כדי לראות איך הדברים מתנהלים מהצד הזה ומהצד השני. אני לומד הרבה פעמים גם משחקנים, כמו איתי טיראן, שעשה אף הוא את הדרך ממשחק לבימוי".

את האמירה האישית ב'מסע לארץ עוץ', מביאים לצד וידושינסקי גם אמנים נוספים.

"פיני שפיגלר הלחין מוזיקה מדהימה ברוח הדברים", וידושינסקי משבח. "אנחנו מנהלים שיחה, דיאלוג, והוא מקשיב, מביא סקיצות וקולע בול לדברים שאני מבקש. מי שמעצב את הבמה והתלבושות, גונן צורן, למד אצלי בלהקות נוער והוא עשה עבודה נפלאה שמביאה גם בתלבושות אמירה אחרת. יש פה משולש נפלא וכיף לראות איך הם מביאים את הפן שלהם והסיי שלהם."


                                         אלכס פיאלקו, צילום: אולפני חובב


"התוצאה נמדדת בתהליך"

כאמור, בהפקה המושקעת לוקחים חלק לא פחות מ-130 משתתפים אשר כולם תושבי נס ציונה. מנכ"ל קרית התרבות נס ציונה אלכס פיאלקו הביע עניין רב ברעיון ההפקה הגרנדיוזית עוד מראשיתו: "משתתפי המחזמר ידגימו על הבמה את היכולות המדהימות שלהם ושל הצוות המופלא של הקריה. אני מזמין את הציבור להיות שותפים למסע התרבותי המופלא של הדור הצעיר".

"לשמחתי, שתי ההצגות מפוצצות, כולל ביציע, וזה לא מובן מאליו", מתגאה וידושינסקי. "אבל התוצאה שנמדדת על הבמה היא בתהליך. יש ילדים יותר מוכשרים ויש ילדים פחות מוכשרים, אבל זה לא מעסיק אותי. מה שמעניין אותי זה מה שהם חוו. אם יש ילדה שבקושי פתחה את הפה בתחילת השנה ועכשיו היא עולה על הבמה ואומרת חמישה-שישה משפטים, בשבילי זה גם הישג של שינוי.

"קריית התרבות נס ציונה נותנת את מקסימום התקציב שהיא יכולה, אבל הכסף הוא לא המוטו פה אלא התהליך. ההצגה תהיה מהממת, אני רואה את זה בחזרות ובטוח בכך לגמרי. אבל גם התהליך מהמם."

הבכורה למחזמר תתקיים ב-14 בינואר 2019 בשעות 17:00, 20:00 בהיכל התרבות נס ציונה. מחיר: 40 ש"ח לכרטיס. להזמנת כרטיסים: 077-7296653