מוזיקה שכולה נתינה
 
במהלך שלושה ימים יאכלסו את במת אולם קלרמונט בבית הספר למוזיקה בוכמן-מהטה שבאוניברסיטת תל אביב מאה נגנים מארצות שונות. עבור כולם המוזיקה היא תחביב רציני ומשמעותי, אך עיסוקם העיקרי הוא רפואה; אלה חברי תזמורת הרופאים העולמית, שהגיעו לישראל להשתתף בשני קונצרטים בירושלים ובתל אביב, שהכנסותיהם מיועדות לסיוע לעמותת "הצל ליבו של ילד".

העמותה הישראלית, שפועלת מבית החולים וולפסון, מסייעת בניתוחים מצילי חיים  לאלפי ילדים מכל העולם, מדריכה רופאים בארצות שונות והייתה מאז היווסדה למופת רפואי מוערך. "ברור לנו שההתקשרות עם העמותה הישראלית היא חיבור מעולה", אומר בשיחה מברלין פרופ' סטפן ויליך, מנצח תזמורת הרופאים.

בכל ימות השנה עומד ויליך בראש המכון לרפואה חברתית, אפידמיולוגיה וכלכלת בריאות באוניברסיטה שֶריטֶה בברלין - אך כמה פעמים בשנה הוא מתפנה מעיסוקיו המדעיים ומחליף, כמו כל חברי התזמורת, את החלוק הלבן בטוקסידו ותופס את מקומו על דוכן המנצחים של התזמורת "שכל חבריה הם רופאים פעילים", הוא מדגיש. 

עיון קצר באתר תזמורת הרופאים העולמית מגלה שהיא נוטלת על עצמה אתגרים לא פשוטים כלל - סימפוניות של ברוקנר, פתיחות מתוך אופרות של וגנר לצד קונצ'רטות לכלי סולו של שופן, בטהובן ואחרים הן יצירות תזמורתיות מובהקות ותובעניות ללא כל ספק. מסורת של רופאים מנגנים אינה חדשה או זרה לנו כאן בישראל. בשנות ה-30 של המאה הקודמת הגיעו לכאן לא מעט רופאים שהיו גם מוזיקאים. הם הופיעו בהרכבים קאמריים כאלה או אחרים אחרי שעות העבודה, ולעתים גם יצאו לסיורי הופעות ממש. 
 


תזמורת הרופאים העולמית, מקור: האתר הרשמי של התזמורת

"המוזיקה והרפואה נוגעות בנשמה"

פרופ' ויליך למד רפואה בגרמניה ובארה"ב, ובמקביל למד כינור ומוזיקה קאמרית. ניצוח למד בהדרכתו של סרג'ו צֶ'ליבּידָקֶה, מגדולי המנצחים של  המחצית השנייה של המאה שעברה. בלימודי ההמשך ברפואה התמחה בעיקר במחלות לב וכלי דם באוניברסיטת הרווארד בבוסטון ובמקביל השלים את השכלתו המוזיקלית בהדרכתו של הפסנתרן והמנצח ליאון פליישר.
בשנת 2007 הקים את תזמורת הרופאים העולמית, המנגנת כמעט בלעדית למען גיוס כספים למפעלים חשובים חברתית וציבורית. לכן, ככל הנראה, גם אמנים מפורסמים כמו הכנר סרגיי חצ'טריאן, הזמר יוכן קובלסקי, הפסנתרן אלכסי ליובימוב או זמרי מקהלת הנערים המזמרים של וינה מוכנים להופיע עם התזמורת ללא תמורה. 

ההכשרה המוזיקלית הביאה את ויליך לקדנציה אחת של עמידה בראש האקדמיה למוזיקה "הנס אייזלר" בברלין, מוסד נחשב בעולם המוסיקה המערבית. "זו היתה תקופה מעניינת אבל היא הסתיימה וחזרתי לרפואה," מסכם ויליך.   

במה שונה ההתארגנות של רופאים-נגנים מרופאים שהם גם ספורטאים או חובבי בישול?

"עקרונית אין הבדל. כאשר ההתכנסויות הן למטרה חשובה כל אמצעי וכל תחביב חשוב. נראה לי שעשייה של התאגדויות לפעילות ספורטיבית  שלרופאים עשויה להיות דומה לזו שלנו. אני משוכנע שבמוזיקה עצמה יש תכונות שמקרבת אותה מאוד לעניין הרפואי. למוזיקה יש נגיעה ישירה לנפש, לנשמה, ולכן הקרבה בין שני התחומים מובנת מאליה." 
 

בין דבוז'ק לשירי מימון
 
 
איך פועל הארגון שנקרא "תזמורת הרופאים העולמית"?

"הארגון עצמו נוסד בשנת ומטרתו היא אחת - להופיע למען מטרות אנושיות חשובות. בתזמורת רשומים כיום אלף רופאים והם מגיעים מ-55 ארצות. אנחנו מקיימים לכל היותר חמישה קונצרטים בשנה וכמובן שלא כל האלף משתתפים בכל הפעולות. צריך לזכור שהרופאים מממנים מכיסם הפרטי את הוצאות הטיסה והאירוח של כל פעילות, ולכן יש כאלה שמשתתפים פעמיים בשנה בקונצרט ואחרים פעם אחת. דפוס התנהגות שחוזר על עצמו בכל פעם, הוא התגייסות או הצטרפות של רופאים מוזיקאים לתזמורת מאותה ארץ שבה מתקיימת הפעילות שלנו. בישראל יצטרפו אלינו חמישה רופאים ישראליים שהם נגנים." 
 
בישראל תנגנו שתי יצירות קלאסיות מוכרות: סימפוניה של דבוז'ק ו"רפסודיה בכחול" של גרשווין. איך אתם בוחרים יצירות לארץ או לעיר היעד?

"תזמורת הרופאים העולמית היא תזמורת קלאסית מובהקת. כמובן שישנם גם רופאים שההתמחות המוזיקלית שלהם היא ג'אז ולעתים גם הם באים לידי ביטוי. כל תכנית נקבעת לאחר דיונים עם המפיקים המקומיים - בפולין ניגנו  יצירות של שופן כמובן, זה היה קונצ'רטו לפסנתר עם סולן פולני ויצירה של פדרבסקי, שבדומה לנו היה גם מוזיקאי שעיסוקו העיקרי היה אחר - הוא שימש כראש הממשלה ושר החוץ של פולין.

בהופעות בישראל, לפי בקשת המפיקים, ננגן רק שתי יצירות לקונצרט. יש איזון בין היצירה של דבוז'ק שהיא קלאסית מובהקת והרפסודיה של גרשווין שבה תנגן הפסנתרנית אמלי בר, שממילא הולכת לכיוון הג'אז וזה ניכר ביצירות שלה. המחצית השנייה של התכנית בירושלים ובתל אביב תכלול הופעות של הזמרים הישראלים – שירי מימון, אסתר ראדא ואברהם טל, ואנחנו ננגן עיבודים שהוכנו במיוחד למופעים האלה ויצירות של אמלי בר, שהיא גם מלחינה." 
 

מימין: אברהם טל, אסתר רדא ואמלי בר. צילומים: שלומי פינטו, רן בירן ויחסי ציבור

שירי מימון, צילום: אורית פניני


"אנחנו אף פעם לא מוותרים"
 
תזמורת אורחות מתאמנות בדרך כלל באולם הבית שלהן ואז יוצאות למסע  הופעות. לכם אין בית.

"אנחנו עושים חזרות בארץ שבה אנחנו מופיעים. חשוב לי לציין שהמסורת של התזמורת היא שהנגנים כולם באים מוכנים, לכן חזרה ראשונה לקראת כל קונצרט איננה החזרה שבה הנגן פותח את התווים לפניו לראשונה. הוא קרא, התאמן וניגן את תווי היצירות, שאנחנו שולחים לנגנים זמן רב מראש. המשמעות היא אחת: כולנו צריכים להכין היטב את התפקידים השונים. כשמתכנסים לחזרות שלושה או ארבעה ימים לפני המופע מקיימים חזרות לכל התזמורת וגם חזרות לקבוצות הכלים השונות (כלי קשת, כלי נשיפה מעץ, כלי נשיפה ממתכת). לא מוותרים. אנחנו חובבים אבל מאד מקצועיים."

אני מניח שבכל מופע יש את האלמנט הלא צפוי.

"נכון. בתזמורת כמו זו, שכל הופעה שלה ממוקדת מטרה - לסייע למעשה אנושי חשוב מסוג זה או אחר - המפגש עם מי שעתידים ליהנות מן ההכנסות של הקונצרטים הופכים כל קונצרט לחוויה מיוחדת. עם זאת החוויה הכי לא צפויה הייתה כשהופענו בדרום אפריקה, באמצע שומקום, לטובת בית חולים שהקים רופא הולנדי במרחק של כמה עשרות קילומטרים מיוהנסבורג. זה היה קונצרט בחוץ, אורגנו כסאות וקהל זרם והגיע. באמצע הסימפוניה ה'בלתי  גמורה' של שוברט, אנשים קמו והתחילו לרקוד. הם רגילים לרקוד לצלילי מוזיקה  וזה בהחלט היה בלתי צפוי וחידוש מרענן לכולנו.

"קונצרט מרגש אחר קיימנו בוושינגטון הבירה ב-11 בספטמבר 2011,  באירוע לציון עשור לאסון התאומים בניו יורק. בחרנו לאותו מעמד את הסימפוניה השנייה של מאהלר, 'התחיה'. בקהל ישבו קרובי משפחה של ההרוגים, ונוכחותם העניקה לתחייה משמעות עמוקה יותר. קונצרט נוסף עשינו למען אגודה בגרמניה ששמה 'גשרי לב' ומטרתה דומה ל"הצל ליבו של ילד" בישראל. לכן אני משוכנע שהקונצרטים בירושלים ובתל אביב יהיו אירועים מרגשים." 

פרופ' סטפן ויליך ותזמורת הרופאים העולמית, מקור: האתר הרשמי של התזמורת

המופע יתקיים ב-6 בפברואר 2019 ב-20:00 בתיאטרון ירושלים וב-7 בפברואר ב-20:00 בהיכל התרבות בתל אביב.

להזמנת כרטיסים