בני אפרים, מנכ"ל היכל התרבות בעיר, על יום האישה 2019 שימלא את נתניה בקולות נשיים מרתקים
יום האישה הבינלאומי
עד לאחרונה תפסתי גם אני את יום האישה כחלק מאיזו סדרה ורודה ומתקתקה שמתויקת יחד עם יום האהבה ויום האם (כן, די כבר עם יום המשפחה הזה, זה יום האם), ואפילו הסתייגתי קצת מההתייחסות לנשים כאל מיעוט שדורש הבלטה. אבל יום האישה, מסתבר, החל את דרכו ממקום מאוד לא ורוד, לפני 110 שנים, כשצוין לראשונה ב-28 בפברואר 1909 בארה"ב, לזכר שביתת איגוד הפועלות שהתקיימה שנה לפני כן.
בשנים שבאו לאחר מכן היה זה יום של הפגנות ומאבקים של נשים על זכויות שהיום כמעט בלתי נתפס בעינינו שנשים היו צריכות להילחם עליהן, כמו זכות ההצבעה או הזכות לכהן במשרה ציבורית, שתרם לא מעט, כנראה, לעובדה שהאלף השלישי אכן הולך והופך לאלף הנשי. ועכשיו כשאני יודעת את זה, איכשהו הרבה יותר נוח לי עם הנתיב העכשווי של חגיגת הקול הנשי בתרבות.
אז אם בחגיגות אנחנו עוסקות, היכל התרבות העירוני נתניה, יחד עם עיריית נתניה - שהיא בעצמה חגיגה נשית לא קטנה - הצליחו לבנות סטליסט מרשים באמת של נשים חכמות, חזקות ומרתקות ולמלא את העיר בקולות נשיים שונים, מאתגרים ומגוונים, מלוסי אהריש ועד תמי מונטג, מעדי קיסר ועד יוכי ברנדס, מיעל לבנטל ועד ליא קניג, למשך שבוע שלם, בין ה-4 ועד ה-12 במרץ.
לוסי אהריש, צילום: רונן פדידה
"לצד כל גבר יש אישה"
"'לצד כל גבר יש אישה', אומר בני אפרים, מנכ"ל עמותת היכל התרבות נתניה, "ובמקרה שלי יש אישה, יש אמא, ויש ראש עיר מדהימות, יוזמות ומשפיעות. האג'נדה של ראש העירייה היא לתת כאן במה לעשייה נשית בכל התחומים, והשנה אנחנו מציינים את היום הזה, שהוחלט עליו באומות העולם, ביתר שאת, עם שבוע מלא של אירועים שבאמת נותנים במה, בעיקר בתחום התרבות.
"אנחנו מדברים על לוסי אהריש, עיתונאית מדהימה, בועטת, חד משמעית, עם אמירה משלה. על יוכי ברנדס, סופרת, משוררת, שנחשבת לאחת הסופרות הטובות שיש בארץ וליא קניג שנקרין את הסרט שלה והיא תעביר הרצאה מרתקת באולם התיאטרון. הסטנדאפיסטית יעל לבנטל תופיע כאן, באולם, מורן אייזנשטיין תעביר הרצאה מרתקת על הגשמה עצמית ועל השינויים שעברה בחיים, ועדי קיסר עם ערב של ערס פואטיקה.
יעל לבנטל, צילום: ענבל מרמרי
"אנחנו נותנים את הבמה לתיאטרון העירוני שלנו, תיאטרון קהילתי שהעלה לאחרונה את ההצגה 'מקווה' של הדר גלרון, שתגיע להצגה החגיגית הזו. מדובר בשחקניות תושבות נתניה שמשחקות מדהים, ואת זה אני אומר כמי שמנהל את התרבות בנתניה ושומע את תגובות המנויים שמכירים היטב גם את 'הבימה', 'הקאמרי' וכולי, ואומרים שההצגה והמשחק שווים ברמתם להצגות התיאטראות הרפרטואריים.
"אנחנו נותנים במה ליוצרות מקומיות כמו זמרת האופרה הדר איצקוביץ' ופרופ' אביבית לוי שבאה מעולם המחשבים אבל גם מעולם השירה, בערב 'בת קול' שהוא מופע מוזיקלי בעקבות שיריהן של משוררות ישראליות ידועות. אנחנו עושים סיור ומפגש מרתק עם נשות הקהילה החרדית קריית צאנז שחיה בנתניה, שם ניפגש עם נשים מהקהילה בסיור מודרך על עולם הנשים בסקטור החרדי. חיברנו דברים שקיימים בשיח הציבורי, וניסינו להביא את הדברים ממש לפתחם של האנשים."
מקווה, תיאטרון נתניה, תמונת יחסי ציבור
"נתניה הפכה לעיר פורצת דרך"
לצד אלה מוזמן הקהל גם ליהנות מההרצאות ומפגשים עם נשים המביאות קולות אקדמיים, פמיניסטיים, אימוניים ואישיים, כמו ד"ר יאלי השש, הרקדנית, הזמרת והמוזיקאית טניה וינוקור, תמי מונטג, בתה של אסתי ויינשטיין ז"ל, הסופרת אסתר דגן קניאל עם המוזיקאית רחלי וולשטיין, הפסיכותרפיסטית והמאמנת אפרת דורון ועוד, וגם לגבר אחד תינתן דריסת רגל באירועים, פרופ' יורם יובל עם מפגשים תחת הכותרת "המוח שלו המוח שלה".
"אלה הרצאות מהטובות שיש", אומר אפרים. "אגב, חלק מהמופעים הם כבר סולד אאוט. קבענו מחיר סמלי של 35 ₪ לרוב המופעים, יש אולי מופע אחד או שניים במחיר של 55 ₪, כי אנחנו מבקשים לאפשר את האירועים האלה גם למי שלא יכול לשלם מאה או מאתיים ₪. יש פה פריסה רוחבית, אורכית, מהצפון ועד הדרום, מהמזרח ועד המערב. כמעט בכל לוקיישן תרבותי, או מקום שיכול לקיים פעילות, אנחנו מקיימים פעילות. בכל פינה בעיר, ובמחירים עממיים. שיתפנו פעולה עם כל הגופים העירוניים, החברה למתנ"סים, אגף הנוער והצעירים, הספרייה העירונית, בכל מקום שראינו שיש מקום לשיתוף פעולה עשינו את זה. נתנו במה לאמנים, ובעיקר אמניות, מכל התחומים, ודאגנו שתהיה פריסה בכל מקום.
"אנחנו נותנים את הבמה לכל סוגי העשייה: תיאטרון, שירה, מוזיקה, הרצאות, קולנוע, סטנד אפ וסיורים, גם במרחב הציבורי, גם במרחב הפנימי וגם במרחב הפרטי, ומביאים את האמירה הנשית, שהיא מאוד דומיננטית."
יוכי ברנדס, צילום: יוגב עמרני
אתה נשמע מעורב להפליא בשבוע הנשי הזה.
"נתניה היא עיר שרוב הדמויות בהנהגה שלה הן נשים. ראש עיריית נתניה, להזכירך, מרים פיירברג, היא אחת הנשים הראשונות, אם לא הראשונה, שנבחרה כראש עיר, ומכהנת כבר מעל עשרים שנה בעיר גדולה של יותר מ-250 אלף תושבים. את רוב התפקידים הבכירים מאיישות נשים, ואני, מספרים כאן שיש לי רחם... אני התרנגול היחיד, כמעט, בקרב הרוב המוחלט של עובדי היכל התרבות, שהן נשים. יש פה אמירה תרבותית מנטלית. נשים הן פורצות דרך, הן חושבות מחוץ לקופסה, ואם פעם אמרו שגבר לא יכול לעשות שתי פעולות בעת ובעונה אחת, אז נשים יכולות לעשות ארבע.
"יש גם עובדים גברים מצוינים, כמובן, אבל אני רואה את העבודה המטורפת שהנשים שעובדות כאן עושות. במקום שאני חי בו יש אמירה, יש עשייה, יש ניהול של נשים ברמות הכי גבוהות, ויש בעיר הזאת פריחה אדירה כתוצאה מהעובדה שנשים מנהלות. ואנחנו ניתן כל שנה ביטוי, כמו שנתנו בשנים האחרונות, לשבוע האישה. זה חלק מהאג'נדה של ראש העירייה שלנו, שהיא אישה מאוד דומיננטית ומשפיעה, שעשתה מהפכה בכל התחומים בעיר. בחינוך, בתיירות. נתניה הפכה לעיר פורצת דרך."
בת קול - נשים שרות נשים, תמונות יחסי ציבור
"ארגז הכלים של נשים גדול יותר"
יש שאלה שתמיד שואלים נשים יוצרות, על ההבדל בין היצירה הנשית, או האמירה הנשית, לזו הגברית. לי אף פעם אין תשובה ממש מנומקת על השאלה הזו, אבל נדמה, כשאני שומעת אותך, שדווקא לך יש
"נכון. לנשים יש אמירה, הן כוח מניע, יצירתי מאוד, יש להן חשיבה אחרת. אתן פורצות תקרות זכוכית. נשים רואות דברים בעיניים פקוחות יותר מאשר גבר, ואני אומר את זה כגבר, בלי להוריד כהוא זה מערכם של הגברים. נשים הן פורצות דרך. אני חושב שסוציולוגית אפשר לראות שנשים מסתכלות מנקודות מבט רחבות יותר. יש בהן אותו חוש נוסף שכנראה אין לגברים. אני לא יודע להגיד בדיוק, אבל זו איזו הבנה רחבה בתחומים רבים. גם לגברים יש אמירה בעולם היצירה, אבל לנשים יש נקודת מבט נוספת שאצלנו לא בולטת.
"יש להן תחושה אחרת, חוש אסתטיקה שונה מאתנו, חוש שמיעה שונה מאתנו, ולכן יש בזה אמירה אחרת, גם ברמת הכתיבה והיצירה המוזיקלית והתיאטרלית. נסתכל על עולם התיאטרון, למשל, שאני מחובר אליו, ונראה כמה שחקניות דומיננטיות מאוד יש במדינה הזו. יש פה באמת חשיבה ויציאה מהמסגרת. ארגז הכלים של נשים יותר גדול משל גברים, ואת זה גבר אומר לך."
בני אפרים, צילום: נורית מוזס
25 שנים אתה חלק מהעשייה התרבותית בנתניה, במקור אתה מאופקים. מאיזה שביל הגעת, באופן אישי, למקום הזה?
"החיידק התרבותי ההפקתי התחיל קצת לפני הצבא, ובצבא ביתר שאת. אחרי השירות הלכתי ללמוד הנדסאות חשמל כי הייתה אבטלה גדולה, והתחלתי לעבוד ב'מקורות', שהייתה אז מהחברות הממשלתיות הטובות. ואז פורסם מכרז לנהל את 'מופת' אופקים, ואחרי התלבטות גדולה, החיידק אצלי היה כל כך חזק שהתמודדתי. אחרי שמונה חודשים עזבתי חברה ממשלתית עם שכר מכובד מאוד, עם קידום משמעותי שמצפה לי ועם עבודה מסודרת כדי להיות מנהל התרבות באופקים. עד היום יש כאלה שאומרים לי 'אתה מטומטם'...
"עזבתי את אופקים בעקבות אשתי שרצתה לגור בנתניה, והקוריוז הוא, שכשבאנו לבקר כאן את המשפחה שלה, בשנת 88', ראינו את היכל התרבות ואמרתי שהחלום שלי זה לנהל אותו, ושאני מאמין שזה יקרה פעם. והנה אני כבר 25 שנה בעמותת היכל התרבות, והיום ממנכ"ל אותה, ומאוד גאה להיות מנכ"ל העמותה.
"אנחנו רואים בשנים האחרונות פריחה תרבותית פה בכל התחומים. יש לנו פה עשייה מוזיקלית מטורפת, וצוות נפלא של עובדים. אתה יכול להיות המנהל הכי טוב בעולם, אבל אם אין לך צוות אתה לא יכול להתקדם, ויש פה צוות שמגיע עם ברק בעיניים, והתלהבות. הם לא ישנים, וכל הזמן מחפשים איך לעשות עוד, עם הגיבוי של העירייה וראש העירייה, שמבינים שתרבות משנה את הדימוי של העיר, וממתגת אותה ברמה גבוהה. זה תפקידנו, ואנחנו עושים את זה בהמון אהבה."
תמונת יחסי ציבור
שבוע אירועי יום האישה הבינלאומי 2019 בנתניה יחל ב-4 במרץ עד ה-12 במרץ 2019, ויתקיים במוקדים שונים בעיר. כל אירועי בית מארח מתחילים בשעה 20:00 בתשלום של 35 ש"ח למפגש, שאר אירועי יום האישה בעלות של 55-45 ש"ח. להזמנת כרטיסים: 09-8308800, 09-8308828 או בקופות ההיכל 09-8308811