הרקדנית במחנה ההשמדה

להקת בלט ירושלים מעלה בבכורה עולמית את המופע "ממנטו" - הריקוד האחרון באושוויץ של פרנצ'סקה מאן. 

היצירה מוקדשת לזכרה של הרקדנית היהודיה פרנצ'סקה מאן, שנרצחה באושוויץ. בסדרה של תמונות מעלה הכוריאוגרפית נדיה טימופייבה, המנהלת האמנותית של בלט ירושלים, את סיפור חייה המרתק של פרנצ'סקה - מראשית ימיה על הבמה, החיים בוורשה התוססת ועם בני משפחת מאן, פלישת הנאצים לוורשה והחיים בגטו ועד למותה של הגיבורה במחנה ההשמדה.

זו יצירה מרגשת המביאה לבמה סיפור חיים לא מוכר מימי המלחמה ההיא, המתקשר לעולם המחול. באמצעות המחול נחשפת בפני הקהל דמותה של הרקדנית המיוחדת, וסיפור חייה ומותה. במופע נוטלים חלק 12 רקדני הלהקה, שהשתתפו במופעים הקודמים של הלהקה: "אילוף הסוררת" (2017) ו"כנר על הגג" (2018) ועוד. שני המופעים זכו לביקורות נלהבות ממבקרי מחול ותיאטרון ולתשואות הקהל ברחבי הארץ.

ממנטו, תמונה באדיבות בלט ירושלים



אביה של הגיבורה - נכה צה"ל

נדיה טימופייבה הזמינה את אדם גרינפלד, נכה צה"ל על כיסא גלגלים, לגלם את דמותו של אביה של הגיבורה. אדם גרינפלד הוא בעל ניסיון רב בפרויקטים מיוחדים בתחום המחול, וזכה במספר תחרויות מיוחדות.

פס קול המופע מורכב ממספר יצירות בהן יצירתו של מוריס ראוול, "כוכבים צהובים", יצירתו של איסאק שוורץ (רוסיה) ועוד.

טימופייבה, בלרינה בעברה, בודקת ביצירה זו ככוריאוגרפית כיצד הופכת רקדנית בלט, אישה צעירה, ללוחמת קשוחה. לדבריה, האופי של מאן התגבש לאורך שנים בעבודה סיזיפית שכללה התגברות על כאבים פיזיים למען השגת המטרה – להיות בלרינה מקצועית. סיפורה של פרנצ'סקה מאן הוא אחד הסיפורים המדהימים והמרגשים, שעד כה לא נחשף לקהל הרחב בארץ ובחו"ל. ההחלטה ליצור את המופע נולדה אצל טימופייבה מריבוי התקריות האנטישמיות ברחבי העולם בימינו המעלות שוב ושוב את נושא השואה ומותירות אותו כפצע שנוכח תדיר בחברה הישראלית.


ממנטו, תמונה באדיבות בלט ירושלים


על הבלרינה פרנצ'סקה מאן 

מאן נולדה בוורשה בשנת 1917 למשפחה יהודית. החל לגלות עניין במחול בגיל צעיר ולמדה אצל מיטב המורים בפולין. מאן הייתה בעלת אופי אנרגטי, שאפתנית וחרוצה, ונחשבה לאחת מרקדניות הבלט היפות והמבטיחות בדורה בפולין, גם ברפרטואר הקלאסי וגם במודרני. בגיל 22 זכתה במקום הרביעי בתחרות בינלאומית בבריסל תחרות בה נטלו חלק מיטב הרקדנים הצעירים מהעולם כולו. היא הופיעה במועדון "פמינה", ובתחילת מלחמת העולם השנייה עבדה כרקדנית במועדון הלילה הידוע The Melody Palace, עד שלא הורשתה לרקוד עוד לאחר שהועברה לגטו וורשה. ב-23 באוקטובר 1943 נורתה למוות  במחנה ההשמדה אושוויץ.

לפני מותה הועברה עם 1,700 יהודים פולנים, בעלי דרכונים זרים, אל מתחם נפרד. נאמר להם שהם נלקחים למחנה העברה קטן בשם ברגאו ליד דרזדן על מנת להחליפם בשבויי מלחמה גרמנים, וכי משם ימשיכו לשוויץ. לקחו אותם למלתחה הסמוכה לתא הגזים (קרמטוריום II) וציוו עליהם להתפשט.

על מה שאירע לאחר מכן לפרנצ'סקה מאן, ישנן שתי גרסאות. נדיה טימופייבה  התרשמה מאוד מהסיפור הטרגי של מאן והחליטה להעלות מופע מיוחד על עלילות חייה. טימופייבה בחרה באחת הגרסאות, לפיה כאשר החלה מאן להתפשט באיטיות, בתנועות ריקוד מפתות. הקצינים הנאצים עמדו מולה מבולבלים. מאן התקרבה אל אחד הקצינים וכמו רקדה בשבילו. בתוך כך היא הסתערה עליו, חטפה את נשקו וירתה לעברו שלוש יריות, שמהן נפגעו שני קצינים נאצים. אירוע זה, שבו ירתה אסירה בשני שומרים, הוא מהפעולות יוצאות הדופן ביותר של ההתנגדות באושוויץ-בירקנאו.



נדיה טימופייבה, צילום: אבי לוסקי



כוריאוגרפיה: נדיה טימופייבה, תחקיר וליברטו – מיכאל סדובסקי (רוסיה) ונדיה טימופייבה, מוזיקה: מוריס ראוול, איסק שוורץ (רוסיה) ועוד, עיצוב תפאורה: יאנה פולונסקי, עיצוב תלבושות: נדיה טימופייבה ויאנה פולונסקי.  
 
1 בספטמבר 2019 בשעה 21:00 במרכז סוזן דלל תל אביב, להזמנת כרטיסים: 03-5105656; 7 בספטמבר בשעה 21:00 באולם רבקה קראון, תיאטרון ירושלים, להזמנת כרטיסים: 02-5605755

רכישת כרטיסים