פעילויות לילדים, הצגות לילדים - ביקורת דיסקים: סוד הקסם של אייר

כשהוציאו אייר את "Moon Safari" ב-1998, הם לא זיהו עדיין את הצרה שחיכתה להם באופק. האלבום הצליח ליהנות מכל העולמות, ולהביא מוזיקה יפה שכובשת את האוזן משמיעה ראשונה, אבל גם ממכרת לאורך זמן. גם אחרי שש שנים, קטעים מהאלבום ההוא עדיין מככבים גבוה ברשימות השידור ברדיו, והאלבום המלא עדיין מעניין וכייפי להאזנה.

אבל - אליה וקוץ בה. אחרי ההצלחה הגדולה החליטו צמד החברים לנסות ולהתקדם הלאה, אך הדרך מכאן כבר לא הייתה כל כך פשוטה. אף אחד מהאלבומים שהוציאו לא הצליח לספק את הקהל או את המבקרים. לא עזרו כל הניסיונות שלהם להיות מתוחכמים יותר, מורכבים יותר ומעניינים יותר. כל מה שרצו מהם, הוא אלבום קסום ופשוט שישחזר את התחושות שהביא אתו הראשון.

ובכן, בדיסק החדש שלהם הם נכנעו ללחץ, ושלפו מהבוידעם את רשימת הנוסחאות ששימשה אותם בתחילת דרכם. התוצאה של העבודה הזו מבהירה היטב שהחברים האלה יודעים בהחלט מה הם עושים. עשרה קטעים יש באלבום, וכולם יפים, מלטפים ומנסים כל כך להתחנף למאזין, כך שממש קשה להוציא עליהם מילה רעה.

הסינגל הראשון והיפה – "Cherry Blossom Girl", מייצג נאמנה את רוחו של האלבום, והוא גם אחד מהקטעים הטובים בו. חוץ ממנו, בולטים לטובה גם "Mike Mills" שממחיש את אהדתם למייק אולדפילד (מוזיקת מיתרים תמיד השתלבה טוב עם אלקטרוניקה), ו-"Alone in Kyoto" שמופיע בפסקול סרטה של סופיה קופולה "אבודים בטוקיו".

אייר הצליחו פעם נוספת ליצור אלבום כובש ויפה שממש אין חשק להניח ממנו את הידיים. סוד הקסם שלהם מתבטא במוזיקה מתוחכמת במעטפת פשוטה ולא מאיימת, שאינה מגלה מיד את מלוא העוצמה של תוכנה. זה עבד פעמיים, לא בטוח שזה יעבוד בפעם השלישית, אבל כשהדיסק הזה מתנגן ברקע זה לא ממש איכפת.
Air – Talkie Walkie, Virgin/Helicon

"Gare Du Nord" הוא שמו של צמד חברים שהוציא את האלבום הראשון שלהם בשנת 2001. זה היה אלבום של מוזיקת לאונג` נעימה, אך חוסר הייחודיות שלו מנע מהם הצלחה אמיתית. באלבום השני הם לוקחים כמה צעדים קדימה מבחינת הגיוון והעניין, ועובדה זו מאפשרת להצמיד אותו כבן זוג מושלם לאלבום של אייר. הוא קליל ומתוחכם, יפה ומענג לא פחות, שואב את השראתו מאמני ג`אז ובלוז אגדיים, אבל מוסיף להם מקצבים מגוונים וביטים אלקטרוניים שהופכים את כל הסיפור לחוויה נעימה מאוד.

שמו של האלבום - "Kind of Cool" הוא משחק מילים על שמו של אחד האלבומים הידועים של מיילס דייויס ("Kind of Blue"), ואולי זו הסיבה לנעימת הנושא שמופיעה בשלוש גרסאות במהלך האלבום, ובמרכזה חצוצרה המלווה בקצב ממכר של גיטרה בס.

מלבד זה, האלבום מגוון מאוד וזוכה לעריכה נכונה שיוצרת רצף נעים וזרימה טבעית. בלוז במקצב לטיני, קטעי לאונג` אלקטרוניים עם מלמולים בצרפתית ושירה בהודית ובאיטלקית, וקטע בוסה נובה אחד רגוע ושובה עם גיטרה ספרדית. כל אלה יושבים פה בכפיפה אחת, ומביאים לאלבום יפה שנוגע בכמה סגנונות מוזיקליים ובכמה שפות שונות, ועושה בכל אלה כבשלו. משום מה לא הצליח הצמד הזה ליצור הייפ שהתקרב לזה של אייר, אבל אצלי בקומפקט שני הדיסקים זוכים ליחס די דומה.
Gare Du Nord – Kind of Cool, PIAS/NMC

מאת: אורן בר-אל