סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון "גראונד הייטס" שוברת חומות בהולגאב
 

 
 
ב'כוכב הבא' מצאנו את עצמנו במין מארב שבו ניסו להפריד בינינו. לא הייתי מוכנה לדבר הזה. פתאום אתה רואה ניסיון תככני לייצר סיטואציה שלא הייתה קיימת ולגרום לנו להיראות כאילו אנחנו מתלבטים סביב איזשהו תסריט שהם בנו, שלא תאם את מה שקרה במציאות בכלל."
"התקדמנו שנות אור": הסולנית הכריזמטית הוואן מששה מההרכב האתיו-ישראלי "גראונד הייטס", שמככב בפסטיבל הולגאב בבית הקונפדרציה, דווקא אופטימית  


צבע, אנרגיה וגרוב

לפני 11 שנה עלה לראשונה פסטיבל "הולגאב" ליצירה ישראלית-אתיופית – יוזמה חשובה ומבורכת נוספת של בית הקונפדרציה בניהולו של אפי בניה שמקפיד ליזום אירועים תרבותיים בעלי ערך מוסף ומשמעויות שהן מעבר ליצירה עצמה.

גם השנה, בימים הקשים ביותר של התרבות הישראלית, ממשיכים בבית הקונפדרציה להתעקש על העקרונות הללו, וברוח התקופה יוצא הפסטיבל במהדורת אונליין שתשודר לקהל הרחב - ללא תשלום -  בעמוד הפייסבוק ובערוץ היוטיוב של בית הקונפדרציה.

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 24 עד ה-30 בדצמבר, ובין המשתתפים בו תמצאו את אסתר רדא, עדן אלנה, אבטה בריהון, תיאטרון הולגאב, תמר רדה, להקת המחול ביתא, ווגדראס אבי וואסה, ואת להקת "גראונד הייטס" שמביאה אל הבמה שילוב של אמהרית ומקצבים אתיופיים עם השפעות מוזיקליות שחבריה ספגו בארץ, והכל באריזה צבעונית, מלאת אנרגיה וגרוב. 
 

גראונג הייטס, Ground Heights, תמונת יחסי ציבור

"אנחנו חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית"
 
"זה מופע כיפי", מספרת המוזיקאית הוואן מששה, שמובילה את ההרכב. "מופע של 75 דקות שכולו על טהרת המוזיקה האתיו-ישראלית. הוא לא מתיימר להיות מופע אתיופי פרופר כי אפילו אני לא אתיופית פרופר. אני ילידת הארץ עם השפעות מהמון סגנונות, אבל זכיתי לגדול בבית שורשי, עם סבתא שהכריחה אותנו, במרכאות, ללמוד אמהרית, כי היא לא ידעה עברית, וזו אחת המתנות הגדולות שקיבלתי בחיי, ואני חושבת שזה מופע ששובר חומות.

"אנחנו מרגישים את זה בהופעות שלנו כשאנשים באים ואומרים לנו, 'וואו, לא ידענו שאמהרית נשמעת כל כך מגניב'. זה לא משהו 'חמוד', אלא משהו עוצמתי וחזק, וזה מה שרצינו: להראות את העדה הזאת של יהדות אתיופיה מהמקום של האור החזק שיש בה, להראות שהתפוצה האתיופית היא מאוד חזקה, ושיש לה סיי בתרבות הישראלית.

"אנחנו חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית וכמו שמכירים בארץ תרבויות יהודיות אחרות צריך להכיר גם את התרבות האתיופית ולתת לה את הבמה." 
 

הוואן מששה, צילום: נועם צוגנובסקי

"התקדמנו שנות אור"
 
ממש בתחילת דרכו של פסטיבל "הולגאב" יצא לי לעשות עליו אייטם בתכנית תרבות שהגשתי. אז, לפני למעלה מעשור, ניסינו בכלל להבין מה זה ואיך הוגים את זה, אבל השיחה עם מששה ממחישה איזו דרך ארוכה ויפה עשינו מאז, ומביאה דווקא צד אופטימי, לא מאוד  אופייני לתקופה שבה אנחנו חיים.

"זה באמת כבר הלך שנות אור קדימה", מסכימה מששה. "אפשר להיות אופטימיים לגמרי לגמרי. אבל עדיין מה שחסר לנו זה לתפוס את החבר'ה הצעירים שלנו ולהראות להם שאנשים מגיעים לצפות במופעים שלנו ושהם יכולים להיות גאים. אין צורך לברוח לכל מיני מחוזות אחרים.  אני עצמי נולדתי ב-85'.

הדמויות השחורות הראשונות שראיתי היו דמויות אפרו-אמריקאיות, כמו סטיבי וונדר, ביל קוסבי, מייקל ג'קסון, אבל אז כשגדלתי הבנתי שאני לא צריכה לעשות את האיגוף הזה ואני יכולה בעצם להסתכל אחורה ולהגיע ישירות לתרבות שעליה גדלתי בבית. גם התרבות האתיופית וגם התרבות של יהדות אתיופיה, שזה באמת משהו חזק ועוצמתי. יש לנו עוד קצת דרך לעשות אבל אין ספק שעשינו דרך ארוכה וזה רק הולך ונהיה יותר טוב. זה באמת מדהים." 

   

היפ הופ ואהבה לארץ ישראל
 
את התחושות והחוויות הללו מביאה מששה לתכני השירים שהיא כותבת יחד עם בעלה, יותם כהן, שמתפקד גם כגיטריסט הלהקה וכמפיק המוזיקלי שלה.

"אני דוברת אמהרית אז אני גם כותבת את הטקסטים, בעלי יותם הוא הגיטריסט של הלהקה, המלחין והאחראי העיקרי על ההפקה המוזיקלית. את המילים והמוזיקה אנחנו כותבים ביחד, והלהקה הם הבית. הם העוגן וביחד אנחנו עושים את העיבודים.

"השירים עצמם מאוד מאוד שמחים. כל אחד מהשירים מספר איזשהו נדבך בחיים שלי בתור בת למשפחת עולים שנולדה פה בארץ. יש שירים כמו 'אל תפחד ילדי' שהם שירי העצמה לחבר'ה אתיופים צעירים שאולי טיפה מתביישים עדיין במסורת או בזרות או בגלותיות של ההורים. זה שיר שיש בו גם השפעות של היפ הופ, שזו חלק מהמוזיקה שגדלתי עליה. יש שיר אהבה לארץ שלנו, לישראל, שנקרא 'אגרה', יש שיר שבו אני מאוד מרימה למבוגרים שלנו.

"בטקסטים אני מדברת על זה שאני נורא גאה בסיפורים ובמסורת ובשושלת היהודית-אתיופית והאתיופית בכלל. פה בארץ התרבות הזאת עדיין מתפספסת ונתפסת כמוחלשת. 'הם נורא חמודים'... אני חושבת שטועים לחשוב שהאנשים האלה מאוד תמימים ולא מבינים, כשלמעשה, העוצמה והכוח שלהם באים מהמקום הזה שהם מאוד מכבדים, אבל אל תטעו בהם. אנחנו עושים במופע גם קאברים לאמנים כמו מחמד אחמד שהוא האריק איינשטיין של המוזיקה האתיופית, והוא גם דמות ידועה באופן כללי במוזיקה האפריקאית." 
 


"הכוכב הבא עשו עלינו סיבוב"
 
על "גראונד הייטס" שמע הקהל הרחב לפני כחמש שנים, כשהגיעו לתכנית הטלוויזיה "הכוכב הבא". לאחר שצלחו בצורה מרשימה את האודישנים הם יצרו מיני סנסציה והחליטו לפרוש מהתכנית כשאנשי 'הכוכב הבא' ביקשו להפריד בין חברי ההרכב ולקבל את מששה כזמרת סולנית.

"ב'הכוכב הבא' היינו הרכב קצת אחר עם אנשים אחרים וזו הייתה ממש תחילת הסוף של ההרכב הקודם", מספרת מששה. "אחד מחברי הלהקה הקודמים אמר לנו שבעונה שבה השתתפנו רוצים להביא לפרונט להקות וזה כנראה קסם לו, אבל פתאום מצאנו את עצמנו במין מארב שבו ניסו להפריד בינינו. לא הייתי מוכנה לדבר הזה. כולנו סלדנו מזה סלידה אמיתית. פתאום אתה רואה ניסיון תככני לייצר איזו שהיא סיטואציה שלא הייתה קיימת בכלל ובעזרת עריכה מאוד מדויקת לגרום לנו להיראות כאילו אנחנו מתלבטים סביב איזשהו תסריט שהם בנו, שלא תאם את מה שקרה במציאות בכלל.

"אנחנו רואים את הפרומו, שתי דקות שנערכו מתוך עשרים דקות על הבמה, ואין שום קשר בין מה שנערך לבין מה שקרה בפועל. זה משהו שתמיד ידעתי על טלוויזיה בכלל ובטח שעל ריאליטי אבל לא האמנתי שזה קורה ככה. זה מטורף. תמיד כשמזכירים לנו את זה אנחנו בשוק שאשכרה היינו חלק מדבר כזה. נורא חשוב לי להגיד שזאת כבר לא הלהקה שהייתה אז על הבמה. רוב האנשים שהיו שם אז כבר לא אתנו, וזה מה שהיה הטריגר ליצור את המוזיקה שאנחנו עושים כיום."

  


בכל זאת, למרות שכולנו היום מאוד לא תמימים לגבי הטלוויזיה, רובנו משתמשים במקפצה המאוד משמעותית הזאת. זה שוויתרתם עליה מספר עליכם שאתם כאילו מתעקשים על הדרך "הישנה"?


"אנחנו מאוד כמו פעם במובנים האלה. גם בצורה שבה אנחנו מקליטים. אנחנו לוקחים אולפן בצפון, סוגרים את עצמנו שם לחודש ועובדים. אבל זה לא רק העניין של הרומנטיקה של פעם. מה שהיה שם היה אנטיתזה למה שמייצג אותנו. אנחנו מאמינים בלהקות, בעבודה המשותפת, בלשבת בחדר ולהפרות אחד את השני. למרות שיותם ואני כותבים את המוזיקה, עדיין המפגש בחדר עם הנגנים שלנו, כשפתאום זה קורם עור וגידים וזה נהיה פתאום שיר, זה וואו."

ועם ההתעקשות על הדרך שלכם אתם גם מצליחים להגיע להרבה קהל

"לגמרי. וכל הקרדיט פה הוא ליותם כי הוא ממש עובד בזה. הוא ממש מצליח להבין מה נדרש, מה צריך ועושה את ההתאמות. צריך להקיף את עצמך באמת באנשים הנכונים בקטע הזה." 
 

גראונג הייטס, Ground Heights, תמונת יחסי ציבור

"תחושת האפוקליפסה הביאה יצירתיות"
 
אז בחמש השנים האחרונות כולל ההרכב, פרט למששה ולבן זוגה יותם כהן גם את רועי כהן על הבס, מיכה קורקוס בתופים, ליאור רומנו בקלידים ואלעד גלר בסקסופון, כולם מוזיקאים בסביבות גיל ה-30, מאזור המרכז, כולם נשואים טריים או בדרך לשם, וכולם חווים מקרוב את המשבר של עולם התרבות בשגרת הקורונה. אבל אם הבטחתי נימה אופטימית, היא מתקיימת גם בגישה הלא שגרתית של מששה למשבר הזה.

"ההלם הראשוני אי שם בסבב הראשון תפס אותנו לא מוכנים. קצת שוק, קצת הלם, אבל לאחר מכן היה את העניין של להבין מה מותר ומה אפשרי במקום הזה ולפתח את רוח היזמות. אז הופענו הופעות חצר, והיה יותר זמן לעשות חזרות, לכתוב יותר, ליצור יותר."


גראונג הייטס, Ground Heights, תמונת יחסי ציבור


שזה לא מובן מאליו כי יש לא מעט יוצרים שההלם הזה דווקא שיתק אצלם את היצירה והדמים אותה

"אני מניחה שזה לא ככה אצל כולם כי זה באמת קשוח. זה ממש קשוח. הדבר שאנחנו חיים בשבילו, רוב האמנים, זו באמת האינטראקציה עם הקהל – המופעים עצמם, המפגש עם הקהל והאנרגיה שיש בהופעה, את בטוח יודעת, וזה קשוח. אבל צריך להיות קצת יותר יזם, אז גם לימדנו יותר, אני ממש נכנסתי לעניין של ללמד פיתוח קול ברבאק, אז מילאתי את היומן שלי, וכך כל ההרכב, פשוט התחלנו ללמד יותר כדי להתפרנס, והייתה את העזרה של המדינה.

"אחד הדברים הטובים שקרו עם הקורונה זה שאת קולטת פתאום שהמון אנשים מרגישים שכאילו הגיע סוף העולם אז 'בואו נעשה כל מה שחלמנו אי פעם לעשות', ופתאום היומן התמלא. אני חושבת שתחושת האפוקליפסה שזה הביא, לפחות בהתחלה, הייתה של 'אוקי, העולם הולך להיגמר, אז מה רציתי לעשות תמיד ולא עשיתי? אה, בא לי לשיר. בא לי לנגן'. וזה קטע.

"אני לא באה להיראות האופטימיסטית חסרת התקנה, זה לא העניין. העניין הוא שאחרי האבל הראשוני - אם יורשה לי להשתמש במילים קשות - אני פשוט אדם שבאופי שלו זה, אוקיי, סבבה, אז מה עושים עכשיו? אי אפשר עכשיו למות. ומסתבר שעם גישה כזו, גם כשזה קשה, כשאתה מביא את הגישה הזו לחיים שלך – דברים קורים. עכשיו רק שיחזרו ההופעות כבר והכל יהיה מושלם. אני חושבת שייקח עוד כמה חודשים, אבל אני כן רואה את האור בקצה המנהרה. כולם נורא פסימיים ואני יכולה להבין את זה, אבל אני חושבת שזה הרבה יותר קרוב ממה שחושבים. הלוואי ולא אתבדה. " 


אפי-בניה-עמרי-בראל.jpg
אפי בניה, צילום: עמרי בראל

 

להקת "גראונד הייטס" תופיע במוצאי שבת, 26 בדצמבר, 20:30. פסטיבל הולגאב בבית הקונפדרציה יתקיים בין התאריכים 30-24 בדצמבר 2020. הצפייה במופעים חופשית ופתוחה לקהל ללא תשלום. בית הקונפדרציה בעמוד הפייסבוק ובערוץ היוטיוב, באתר או בטלפון: 02-5399360, שלוחה 5



22/12/2020   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע