היוצרים של הדור הבא

לראשונה בארץ בתחום הפלמנקו והמחול הספרדי: להקת הפלמנקו הישראלית בניהולה האמנותי של מיכל נתן מציגה פרויקט הנותן במה ליצירה ויוצרים חדשים - המופע Vitrage.  

ללהקת הפלמנקו הישראלית 23 הפקות מקור, הפקות רפרטואריות מלאות לצד פרויקטים קטנים יותר ושיתופי פעולה רבים עם אמנים ועם גופים שונים. רוב היצירה האמנותית מופקדת בידי מיכל נתן, המייסדת והמנהלת האמנותית של הלהקה. זו שלא, נעשתה בידי כוריאוגרפים בעלי שם מספרד.

"כלהקת הפלמנקו הישראלית שהיא 'העמותה לקידום תרבות הפלמנקו בישראל', אני מוצאת שחלק מייעודנו הוא לא רק ל'ייצר' את דור הרקדניות הבא אלא גם לעודד ולקדם יצירה ויוצרים של הדור הבא. מוכר היטב הקושי הרב בהעלאת הפקה על במה, מציאת רקדנים ומוזיקאים, תיאומי חזרות, תלבושות, תפאורה, עיצוב תאורה, פוסטר, שכירת אולם, חוזים והמון כסף וחששות".

מתוך כך, כפרויקט ראשון בארץ בתחום הפלמנקו והמחול הספרדי, הוציאה הלהקה קול קורא המזמין יוצרים להציע יצירה. כל יוצר לפי מה שקרוב ונוגע אליו, ללא הגבלה או התווית קו מנחה.

מתוך לא מעט פניות נבחרו שישה יוצרים ביצירות מגוונות, מקוריות, שונות ומעניינות. כל אחד מהם קיבל את רקדניות הלהקה המקצועיות בתגבור של רקדניות עתודת הלהקה ושלושה רקדנים אורחים, את החופש לבחור עם מי מהרקדניות/ים ירצו לעבוד, ליווי אמנותי צמוד ומימון ההפקה הכולל ליווי של מעצבת תלבושות ותלבושות, עיצוב תאורה, בניית פס קול, שכר עבודה ליוצרים ולרקדנים, עיצוב פוסטר, יחסי ציבור ועוד.

בין הנאמברים מועלות מעין ''פרסומות'', מעברונים קצרים, הומוריסטיים בכוריאוגרפיה של הדס נסטל.

Vitrage, צילום: אייל הירש

מופעי Vitrage:

Ella - הדס נסטל
כוריאוגרפיה :הדס נסטל, מוזיקה :טליה קליגר, שיר DURME שיר ערש לדינו 
עיצוב תלבושות: ורוניקה שור
רקדנים: להקת הפלמנקו הישראלית
 
היצירה עוסקת באלימות כלפי נשים בחברה הישראלית והשפעותיה ארוכות הטווח המתבטאות בין היתר כפוסט טראומה. תופעת האלימות נגד נשים בתוך המשפחה היא תופעה רחבת היקף בחברה הישראלית. מגילוייה הקיצוניים הוא רצח של נשים על ידי בן זוג או בן משפחה ואזלת היד שמגלות רשויות אכיפת החוק מחייבות שינוי מערכתי ותפיסתי עמוק בחברה. היצירה עוסקת בטראומה ובסימנים שמתחת לפני השטח. לאורך היצירה השפה התנועתית משולבת עם אות אזהרה שהינה חמישה סימני אזהרה של סמל היד של עמותת ל.א לאלימות נגד נשים שהינם המוטיב שמלווה את היצירה. בנוסף הושפעה היצירה מהשיר "האישה האחרונה" מאת נועם חורב שנכתבה לזכרה של דיאנה רז ז"ל.
 
 Aliah"עלייה" - לין חדד
כוריאוגרפיה: לין חדד, מוזיקה:  Lhasa de Sela
חלק ראשון: Anywhere in this world
חלק שני: La maree haute
חלק שלישי: Pallegar a tu lado
חלק רביעי: Love came here
עיצוב תלבושות: ורוניקה שור
רקדנים: להקת הפלמנקו הישראלית
 
Aliah היא מחווה לזמרת הנודעת Lhasa de Sela וחוקר את נושא ה"עלייה" על כל המאבקים, התסכול והתגליות התרבותיות שלה. איך להתמודד עם אתגרי היומיום, חסמי שפה, להסתגל לאט לאט, להתחבר ולבסוף
ליצור בית חדש. השימוש בקולה של Lhasa de Sela בשלוש שפות יחד עם רקדני להקת הפלמנקו הישראלית, מביאה ליצירה אותנטיות וגיוון תרבותי המאפשר עומק רגשות ותשוקה הבא לידי ביטוי תוך שילוב של סגנונות ריקוד שונים עם השפעות ממחול עכשווי, טנגו נואבו ועוד. 
 


בלילה ההוא – ראלי מרגלית
קונספט, מוזיקה, טקסט ונגינה בצ'לים: ראלי מרגלית, ביצוע פסקול ושירה: יוליה פלדמן, כוריאוגרפיה: איילת שחר, ראלי מרגלית והלהקה
תלבושות: ורוניקה שור
רקדנים: להקת הפלמנקו הישראלית
 
היצירה מפיחה חיים ברגע לילי חידתי אחד שהזדהר וחלף. המוזיקה, הטקסט והתנועה מרחיבים את פעולת ההיזכרות באותו רגע לילי ומשהים את מימד החלוף העצום של הסיטואציה, של הרגע ההוא המיוחד במינו. הלילה ההוא מתרחש על חוף ים רוחש גחליליות ובלבו אישה. לילה, ים, רוח, גחליליות, אישה. יש ניסיון להשתמש בשפה התנועתית של הפלמנקו, שהיא לרוב מדויקת וקצובה להפליא, כדי לייצר משהו הפוך - תנועה אקראית ופרומה הרבה יותר, המדמה את התנועתיות והצליליות שבטבע, את ההתכנסות וההתפזרות שבו. תהליך העבודה גם הוא היה בלתי שגרתי. בתחילה נכתב הטקסט, לאחריו הולחן והוקלט פס הקול עם הזמרת יוליה פלדמן ונגינת הצ'לו של ראלי מרגלית. שלב העבודה עם הלהקה החל בכמה פגישות של אימפרוביזציה חופשית עם המוזיקה שמהן התגבשה הכוריאוגרפיה הסופית, תוך עבודה משותפת עם רקדנית הלהקה איילת שחר.
 
בבל - ידין מילר 
מוזיקה/כוריאוגרפיה/עריכה מוזיקלית/וידאו: ידין מילר
עיצוב תלבושות: בית הספר לעיצוב אמנויות הבמה בהנהלת רקפת לוי וורוניקה שור
רקדנים: להקת הפלמנקו הישראלית
   
היצירה מכילה בה את הסימבוליקה של האדם כיצור מאותגר חברתית, מתוסכל מעצם קיומו הגשמי ומעורער מעצם היותו בנאי/אדריכל אשר שואף לדמות ליוצרו. אחדות, הרס, אחדות, הרס - למה? יצירה מחולית מעולפת רזים ומתוארת בסמלים. סיפור אחרית המבול (בראשית). על בסיס היות האדם החופשי שונה מרעהו וטבע האדם אשר מיחס לעצמו את עצם החשיבה והעבודה כמהות חייו (קהלת). שילוב של פלמנקו ומחול עכשווי עם מוזיקה מהעולם הרחב, יהדות, פלמנקו ואלקטרוני. היצירה בנויה משלושה חלקים: א. חיבור האנושות יחדיו לאחר מאורעות המבול. ב. בניית המגדל, האחדות, החזון והחטא. ג. העונש האלוהי ופיזור האנושות. 
 


Vitrage, צילום: אייל הירש


Seguiriyas - יוליה טלר
כוריאוגרפיה: אילת שחר, ביצוע: יוליה טלר, מוזיקה: Alfredo Tejada & Paco Vidal, עיצוב תלבושות: גלינה גולצמן
 
הריקוד מספר על מאבק, על כאב, מוות פנימי וחזרה לתחייה כאשר אי אפשר לדעת מה יהיה הלאה - אבל תמיד אפשר לחזור לחיות. היצירה עוסקת בנושאים כמו כאב, אובדן ומוות. הריקוד הזה מתאר מאבק פנימי וסוער של האדם, בין חיים למוות, בין התרסקות ונפילה לקימה מחדש. כמו כן, הוא עוסק בצורך העז של האדם להתעלות ולהתגבר על הקשיים והכאב. בתחילת הריקוד הרקדנית יושבת ונמצאת בסערה בלתי פוסקת, מותשת, ללא הפוגה בשימוש שאל. בהמשכו היא קמה ומנסה להיעזר, להיאבק, להילחם, בשימוש מקל. ובסופו היא חוזרת לרקוד עם השאל, הפעם לא בישיבה.
 
סולטאנס – מיכאלה הררי
כוריאוגרפיה: מיכאלה הררי, מוזיקה: חואן מרטין אלבום "מוזיקה אלהמברה"
עיצוב תלבושות: ורוניקה שור
רקדנים: להקת הפלמנקו הישראלית
 
סולטאנס היא יצירה בהשראת תרבות האנדלוסית הקדומה. ספרד בתקופה המוסלמית פרחה מבחינה אמנותית. דרום ספרד או "אל-אנדלוס" במיוחד היה תוסס מבחינת תרבות המוזיקלית והספרותית. היצירה לוקחת שיר מתקופת המאה ה-14 בשם "למה בדה יתתנה" או בתרגום: "כשהיא מתחילה להתנועע". השיר נכתב על ידי המשורר מגרנדה אבן אל חטיב במבנה פואטי פופולרי בשם "מוושחת". הגרסה בהפקה זו שייכת לגיטריסט הספרדי חואן מרטין, והזמר הלבנוני עבדול סלאם חיר. ‎המוזיקה במקצב נקראת "סמאי", המוכרת במוזיקה האנדלוסית, המצרית והטורקית. אסתטיקה של פעם ורגישות רומנטית מאפיינות את היצירה העושה שימוש באוצר תנועות מהרפרטואר הספרדי הקלאסי ונגינה בקסטנייטות. השם "סולטנאס" מתייחס לתרבות חצר המלך בארמון המפורסם, אל-חמברה, שם נשים בחדרי החדרים האינטימיים התבדחו ושעשעו את עצמן בשירה, נגינה וריקוד. הרצון ביצירה הוא לבטא את שמחת החיים בניחוח ספרד הרב תרבותית.  

Vitrage, צילום: אייל הירש


היצירה תעלה במוצאי שבת, 18 בדצמבר, 25 בדצמבר 2021, ו-8 בינואר 2022 בשעה 21:00 במרכז סוזן דלל בתל אביב
 

רכישת כרטיסים