סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון הדס נסטל רוקדת את האימה
 

 
 
יצירה של שש רקדניות שחמש מהן מסמלות את סימני האזהרה לזוגיות אלימה, עם חמישה סימנים שממש הולכים לפי המילה 'אזהרה' . היצירה הינה אחת משש יצירות במועלות במסגרת המופע VITRAGE של להקת הפלמנקו הישראלית בה ניתנת במה ליוצרים חדשים.


אין לי מושג אם פעם היה פחות גרוע או שזה תמיד היה אותו דבר וההבדל הוא ברמת ההצפה של הנושא, אבל אחרי שנים שבהן אני נחשפת לסיפורי אימה על אלימות כלפי נשים במשפחה ומחוצה לה, אני פוחדת הרבה יותר כשבת ה-15 שלי יוצאת מהבית ממה שפחדה אמא שלי כשהייתי אני באותו גיל.

כמוני מרגישות, כנראה, נשים לא מעטות ואחת מאותן נשים היא הרקדנית והכוריאוגרפית הדס נסטל שלקחה את הפחד הזה והפכה אותו לאמירה המובילה את יצירת המחול החדשה שלה, Ella.

באוקטובר 2019 נרצחה מיכל סלה ז"ל בידי בעלה. לילי בן עמי, אחותה, הפכה את הניסיון למנוע את הרציחות הבאות למשימת חייה, והעמותה שהקימה יצרה חמישה סימנים מקדימים, כל אחד מהם מייצג אות במילה

 "א-ז-ה-ר-ה"

 א- אובססיביות, ז- זוגיות דו פרצופית, ה- הקטנה, ר-רגישות קיצונית, ה- הקדוש המעונה

לא מספיק אנשים מכירים את הסימנים הללו, והם אלה שמככבים ביצירת המחול החדשה

"היצירה הזו היא חלק מהמאבק באלימות כלפי נשים", אומרת נסטל, "יש ביצירה שש רקדניות שחמש מהן מסמלות את סימני האזהרה לזוגיות אלימה, עם חמישה סימנים שממש הולכים לפי המילה 'אזהרה':


צילום גיורא ירוב

"הסולו של מאיה שני-פלנבאום מבטא את האובססיביות, והיא רוקדת עם פנס. אז בהתחלה הפנס נורא מחמיא, כי מחמיא שיש מי שמסתכל עליי כל הזמן, שבוחן, בודק, שולח הודעות, מתעניין. ותוך כדי סולו הפנס הזה הולך למקום מאד מאד אובססיבי ומתחיל להאיר לה במקומות שהיא פחות רוצה לראות ופחות נעים לה והאור נהיה מסנוור. אובססיביות היא משהו שמתפתח. זה לא משהו שאת רואה ביום בהיר אחד. זה משהו שקיים לאורך שנים, ואם שמים לב לסימנים שלפני, יכולים לעצור את זה. במקרה של מיכל סלה, בעלה היה אובססיבי במשך שנים כלפי בנות הזוג הקודמות שלו ורק אחרי שהיא נרצחה המשפחה שלה גילתה את זה.

לחיות עם זוגיות אלימה

"מיכל נתן עובדת ביצירה עם 'זוגיות דו פרצופית', והסולו שלה מבטא מה זה אומר לחיות עם בן זוג שיש לו דו פרצופיות, שכלפי חוץ הוא בסדר, אבל בתוך הבית מתרחשים אימה ואיום יומיומי. מיכל רוקדת בסולו שלה עם שולחן שבור, ויש את המתח בין לרקוד ולהראות שהכל סבבה, בין הכוח והיופי שמיכל מקרינה בריקוד שלה, אל מול השבריריות של השולחן שבכל רגע יכול להתרסק, כי הוא שבור והרגלים שלו כבר לא יציבות. הזזה אחת לא נכונה והוא קורס. המתח בין שני הדברים האלה מביא לידי ביטוי את המקום הזה של מה זה אומר לחיות עם זוגיות אלימה, ובפרט עם הדבר הזה שנקרא זוגיות דו פרצופית.

 "את הסימן של 'הקטנה' מבטאת מורן רון. היא רוקדת עם שמלה שהיא לא רוצה ללבוש,שלא נוחה לה, כאילו מרגיש שכל הזמן מישהו גוער בה להיות מישהי שהיא לא. איילת שחר רוקדת ביצירה עם כף וכפית קטנה בשביל להראות את הרגישות הקיצונית. זה כל הזמן להתנהל עם פצצה מתקתקת. לרגע זה סבבה ותוך שנייה זה מתלקח ועובר מאפס למאה. אז איילת מבטאת את הסימן הזה, ויש את טליה קליגר שהיא זמרת ומלחינה שהלחינה ליצירה מוזיקה מקורית. היה לי חשוב שזו תהיה מוזיקה מקורית שהולחנה על ידי אישה, ישראלית, והחיבור הזה עם טליה הוא חיבור מאד מאד משמעותי ליצירה.


צילום גיורא ירוב

"טליה גם שרה בסוף היצירה שיר בלדינו שנקרא 'דורמה'. זה שיר ערש עממי שיש לו ביצוע מאד מפורסם של יהורם גאון, והשיר אומר 'לכי לישון ילדה מתוקה, אני מקווה שיהיו לך חלומות טובים', והוא מחבר את סוף היצירה מכל מיני היבטים מבחינתי. גם מהמקום הזה שאני מקווה לעולם יותר טוב וגם מתוך מסר שאומר, אני מקווה שאתם ישנים טוב בלילה כשאתם יודעים שמשהו כזה מתרחש."

 בהשתתפותה של הרקדנית מיכל נתן ביצירה יש אלמנט מרגש של סגירת מעגל. נתן היא המנהלת האמנותית של להקת הפלמנקו הישראלית, בה רקדה נסטל (27) מאז שהייתה בת 16 ועד לפני מספר שנים. את Ella מעלה נסטל במסגרת המופע VITRAGE , פרויקט של להקת הפלמנקו הישראלית, שבו מעניקה נתן במה נדיבה ליצירה וליוצרים חדשים, ומציגה שש יצירות בתחום הפלמנקו והמחול הספרדי.

הרבה מתוך הדברים שיש לי, גם בלא מודע, ינקתי ממנה

"זה היה יותר מסגירת מעגל", אומרת נסטל. "זה היה משהו קוסמי. כי יש חיבור מאד מאד עמוק ברמת העבודה שקשה להסביר במילים. ראיתי את מיכל עובדת ויוצרת כוריאוגרפיות במשך שנים וקיבלתי ממנה המון מבחינת הדרך שבה היא רואה רעיון ומוציאה אותו לפועל, מבחינת איך שהיא עובדת ביסודיות, איך שהיא חוקרת ומעמיקה לתוך העבודה. הרבה מתוך הדברים שיש לי, גם בלא מודע, ינקתי ממנה. תוך כדי תהליך העבודה ממש ראיתי דמיון חזק ואיזו זרימה והסכמה והרמוניה מאד מאד טובה."

"וכשתהיה לי ילדה קטנה/ והיא תשאל:/ מי זאת האישה המחייכת בתמונה/ אני אשיב לה: / זאת הייתה האישה האחרונה " (נעם חורב, "האישה האחרונה")


צילום: גיורא ירוב

מה תפקידה של הרקדנית השישית?

"הרקדנית השישית ביצירה, יעלי זיתוני, מסמלת את הדור החדש, את הרצון לעתיד אחר, מסמלת איזו שהיא תקווה. בהתחלה בניתי את היצירה לחמש רקדניות עם חמישה סימני האזהרה, ואז קראתי את השיר 'האישה האחרונה' שכתב נעם חורב בעקבות הרצח של דיאנה רז, והבנתי שאני חייבת להכניס רקדנית שישית שמסמלת את הילדה הקטנה ואת התום והרצון לעתיד טוב יותר, כי גם ברצון שלי, כשתהיה לי ילדה קטנה אני מקווה שאני אוכל לדבר אתה על נושאים אחרים ולא על אלימות ועל רצח של נשים. השיר הזה שימש כהשראה לדמות הזו."

אלימות היא לא משהו שקרה ל'היא' הרחוקה  אלא משהו שקיים בסביבה הקרובה שלנו

 

גם לך יש תחושה שכמה שיותר מציפים את הנושא הזה כך הוא הולך ומחריף ומתגבר?

"אני חושבת שלא. אני חושבת שזה פשוט עלה לכותרות כי הבינו שאי אפשר כבר להשאיר את זה מתחת לרדאר. גם לפני כן היה רצח של נשים. הרצח של מיכל סלה עורר את החברה הישראלית ברמה כזו שנוצר פורום גדול לנשים במצוקה והמודעות הפכה גדולה יותר, כותבים על זה ויוצרים על זה וזה עולה למודעות הציבורית. "

אז את מאמינה ביכולת של היצירה האמנותית לחולל שינוי במציאות

"נכון. ולעורר מודעות. זה לא משהו רחוק שנמצא אי שם בכותרות. זה כאן ועכשיו. זה ברחוב. זה בעל שצועק על אשתו ברחוב וגוער בה ונוהג בה באלימות. זה קיים. גם ברמה של התלבושות היה לי חשוב לבחור לרקדניות שמלות שוואלה, אני יכולתי ללבוש, או אמא שלי, או אחותי, או דודה שלי. שמלות של היום יום. ואם יש אישה בקהל שתסתכל על זה ותבין שאלימות היא לא משהו שקרה ל'היא' הרחוקה אי שם, זה לא משהו רחוק וביזארי אלא משהו שקיים בסביבה הקרובה שלנו, משהו שאולי קרה לה עצמה, משהו שיכול לקרות לי ויכול לקרות לך– אם היצירה מעוררת עוד יותר את הנושא מעצם הצפייה בה, אז אני את שלי עשיתי."


הדס נסטל, צילום : חיים כהן

היצירה תעלה במסגרת המופע VITRAGE של להקת הפלמנקו הישראלית במוצאי שבת, 18 בדצמבר, 25 בדצמבר 2021, ו-8 בינואר 2022 בשעה 21:00 במרכז סוזן דלל בתל אביב 

לרכישת כרטיסים     
  
  
 


למועדי מופעים >

13/12/2021   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע