בסימן קליטת עלייה  

פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" בניהולו המוזיקלי של ד"ר יובל רבין, מוזיקולוג ונגן עוגב בינלאומי, בשיתוף המחלקה למוזיקה ומרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן יתקיים השנה הן פיזית והן דיגיטלית. (לפני שנתיים הפסטיבל התקיים ממש בפרוץ הקורונה ובשנה שעברה הועבר באופן דיגיטלי).

ד"ר רבין יצר את הפסטיבל המשלב בין צלילים לסובלנות במטרה לתת במה איכותית למוסיקה יהודית איכותית באשר היא, תוך הקפדה על האיכות אך ללא משוא פנים של סגנון אחד על פני האחר. ימי מוזיקה יהודית בונים גשרים בין מזרח ומערב, בין ישן וחדש ובין העממי והאקדמי. 

ישראל מאז והיום קולטת עלייה. הפסטיבל שם השנה את הדגש על קליטה של מוזיקה יהודית ממקורות שונים בישראל וההשפעות ההדדיות של התרבויות השונות, שנקלטו בארץ על המוזיקה שלהן. העליה לארץ יוצרת סינטזה עם המסורות השונות שיוצריהן הביאו לארץ ויוצרת משהו חדש.

הפסטיבל כולל הרצאות ומגוון קונצרטים בביצועי בכורה מהודו ועד גרמניה, מתימן ועד מרוקו: מוזיקה יהודית הודית עם ליאורה יצחק ואנסמבל מלבר, מחווה לג'ו עמר עם חי קורקוס ולהקתו, מוזיקת הדיוואן מתימן עם ההרכב של אמיתי אריכא ומופע לאדינו חדש של יונית שקד גולן ונגנים.

עוד במרכז הפסטיבל 200 שנה ללואי לבנדובסקי, המלחין היהודי שכתב עשרות יצירות שקבלו מעמד של "נוסח" ומושרות באין ספור בתי כנסת אשכנזים והביא לפריצת דרך בעולם החזנות. יצירותיו של לבנדובסקי, בן טיפוחיו של מנדלסון, בוצעו בבתי כנסת רבים במרחב האשכנזי בליווי עוגב. מקהלת עדי בניצוח עודד שומרוני תבצע מיצירותיו עם ד"ר רבין על העוגב. כמו כן רביעיית כרמל תעלה ביצוע מחודש של הרביעיה הראשונה שנכתבה בארץ ע"י קומפניץ. רביעייה זו הוקלטה, אך התווים שלה אבדו. המוזיקולוג אלון שב, שיחזר את התווים ואיפשר את הביצוע המחודש של הרביעייה. הרביעייה של קומפניץ משלבת ניגונים של חב"ד והיא תבוצע לצד רביעיות של בן חיים, וכך תציג את הפן הזה של העלייה לארץ.

כמו כן תתקיימנה סדנאות התנסות בשירת הדיוואן, במוזיקה הודית ובניגוני חב"ד. 


מקהלת עדי בברלין, 2018, צילום: שירה דושי

לוח המופעים
 
יום ג' 7.6.22
17:30 סדנא של שירת הדיוואן - אמיתי אריכא
18:30 קונצרט- אמיתי אריכא ופרויקט ה- D-ONE
19:45 הרצאה של פרופ' שלייפר על לבנדובסקי
20:30 קונצרט - 200 ללבנדובסקי – מקהלת עדי , מנצח עודד שומרוני
 
יום ד' 8.6.22
17:30 סדנא של שירת יהודי הודו - אליהו אהרון
18:30 קונצרט מוזיקה של יהדות הודו - אנסמבל מלבר וליאורה יצחק
19:45 הרצאה על ג'ו עמר והשפעות מסורת מרוקו על שירתו- דודי פטימר  
20:30 קונצרט מחווה לג'ו עמר- חי קורקוס והאנסמבל 

https://www.youtube.com/watch?time_continue=4&v=xejh9WAJEHg&feature=emb_logo

 
אליעזר אריה (לואי) לבנדובסקי

200 שנה ללואי לבנדובסקי

יובל רבין, מקור: אתר פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית"  

יוסף (ג'ו) עמר 1930-2009  מלחין ופייטן , חזן וזמר מחלוצי הזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל, יליד מרוקו. יצר ושר בישראל ובארצות הברית לסירוגין.  עמר הוא מוכר גם כזמר של שירי מחאה חברתיים כמו "שיר השיכור" (על מחאות ואדי סליב), לשכת העבודה ו"נתן נתן".

מעבר לשירים המרוקאים ששודרו במסגרת שידורי הפולקלור של קול ישראל, הוא הקליט לא מעט להיטים. עמר השתתף בהקמתה ובפתיחת המופעים הראשונים של התזמורת האנדלוסית בישראל בהם  ביצע רבות משיריו המפורסמים כגון-ישמח משה, ברצלונה, השיכור וכן פיוטים מרוקאים יהודים מתוך שירת הבקשות כדוגמת- ״לך האל״ ״יומי ולילי״ ״יעלה יעלה״ וכו׳

המופע ישלב ממבחר הרפרטואר של ג'ו עמר בין הלהיטים המפורסמים ישמח משה, ברצלונה לבין קטעי פיוט וחזנות שהיה שר בהופעותיו כגון-ולירושלים עירך, יומי ולילי, יעלה יעלה

חי קורקוס פייטן וחזן עוד מילדותו בנהריה התמקצע ולמד את רזי השירה לפני 15 שנה בירושלים
אצל גדולי המורים לשירה ופיוט ר׳ חיים ביטון היו׳, ור׳ מאיר עטיה זצ״ל.

מופיע בארץ ובעולם פתח את פסטיבל אסאווירא במרוקו למול קהל של  6000 איש יהודים ומוסלמים. מנהל הרכב טאראב ירושלים למוסיקה אנדלוסית, מלמד מסורת פיוטי מרוקו בארגון -קהילות שרות.


הזמר, חזן והפייטן חי קורקוס יבצע עם עם אנסמבל נגנים
יצחק כהן-קאנון
אברהן מימרן - כינור
דריה מוסינזון - פסנתר
עמית שרון - פרקשיין 
 



הרצאה וקונצרט - רביעיות כלי קשת שנכתבו בארץ
מרצה – אלון שב
קונצרט בביצוע רביעיית כרמל

התכנית העוקבת אחר תמורות בהבניית זהות ישראלית-יהודית כפי שהיא ברביעיות כלי קשת שנכתבו בארץ. רביעיית כלי הקשת של קומפנייץ, בן העלייה הרביעית, משקפת זהות יהודית שרשית, שיונקת את מקורות השראתה ממוזיקה חסידית.  רביעייה זו הוקלטה, אך התווים שלה אבדו. המוזיקולוג אלון שב, שיחזר את התווים ואיפשר את הביצוע המחודש של הרביעייה.

הרביעייה של פאול בן-חיים ראה את גישושיו הראשונים של בן-חיים אחר סגנון ארצישראלי שורשי, שיתגבש ברבות הימים לכדי הסגנון הים-תיכוני. הרביעייה של נועם שריף, הנעה בחפשיות בין מחוות לבאך, לביטלז ולמוזיקה אוריינטלית, מבטאת זהות קוסמופוליטית שמשקפת את הרוח של היהדות החילונית בארץ לקראת סוף המילניום.
תכנית הקונצרט:

1. גריגורי קומפנייץ (1881-1959), רביעיית כלי קשת מס' 1 על נושאים עבריים (1924)
2. פאול בן חיים (1897-1984), רביעיית כלי קשת מס' 1 אופ. 21 (1937)
Con moto sereno Molto vivace Large e molto sostenuto Rondo-Finale: Allegro commodo
3. נועם שריף (1935-2018), רביעיית כלי קשת מס' 2 "רביעיית רוזנדורף" (1996)
 
על הרביעייה של קמפניץ – אלון שב

"גריגורי קומפנייץ  (1881-1959)  גדל ברוסטוב-על-הדון, ואת השכלתו המוסיקלית רכש הן כילד משירה במקהלת בית-הכנסת (תחת החזן אליעזר גרוביץ) והן מלימודים פורמליים בקונסרבטוריונים בסנט פטרסבורג ובמילאנו. הוא הצטרף כמנהל מוסיקלי לתיאטרון "הבימה" ואיתו גם סייר באירופה ועלה ארצה באמצע שנות ה-20. יחד עם אשתו, שחקנית "הבימה" נחמה ויניאר, עזב בחזרה לברה"מ בראשית שנות ה-30. למרות שבילה אך שנים ספורות בפלשתינה-א"י, הוא היה דמות מפתח בחיים המוסיקליים ביישוב, ופעל ללא לאות כמלחין, כמנצח, וכיוזם גופי ביצוע.

טרם עלותו ארצה, פעל קומפנייץ במסגרת "החברה למוסיקה יהודית" בסנט פטרסבורג, והקו הסגנוני של מלחיני אסכולה זו השפיע עליו באופן ישיר. כמו אנגל, קריין וגנסין, אימץ קומפנייץ גישה דומה לזו של רימסקי-קורסקוב, אשר ינק משורשי המוסיקה העממית הרוסית. קומפנייץ וחבריו ביקשו לשאוב השראה ליצירתו מאוצר המוסיקה העממית היהודית. גישה זו, הגם שהיתה משמעותית מאד בראשית המאה, עמדה בניגוד לגישה ה"ים-תיכונית" שאומצה על-ידי המלחינים יוצאי-מרכז אירופה שעלו ארצה בשנות ה-30. במבט לאחור, נראה כי השילוב שהציעו מלחינים "ים-תיכוניים" כמו בן-חיים ובוסקוביץ', של טכניקת הלחנה מערבית ושל רעיונות מן המוסיקה המזרחית, דחק לשוליים (הישראליים) מלחינים בסגנון "יהודי" מובהק כמו אנגל או סטוצ'בסקי. מקומו של קומפנייץ כמלחין "ישראלי", גם אם לתקופה קצרה, נשכח. הקמתה של "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" גימדה את ההישג שלו בהקמת תזמורת קאמרית בתל-אביב עוד ב-1928.

את רביעיית המיתרים הראשונה שלו, "רביעייה עברית", הוא החל לכתוב ב-1924 (מעט לפני עלותו לארץ) אך נראה שאת צורתה הסופית (התלת-פרקית) היא קיבלה רק בארץ. היא בוצעה מספר פעמים עד ראשית שנות ה-50, בין השאר על-ידי רביעיית המיתרים ע"ש יואל אנגל, שאת הקמתה יזם קומפנייץ בעצמו. היצירה מבוססת על מנגינות עם יהודיות מזרח-אירופיות: הפרק הראשון מבוסס על ניגון חב"ד "אבינו מלכנו" של האדמו"ר הזקן, הפרק השני מבוסס על השיר "אוּנְזעֶר רֶבֶּיניוּ", ובראשית הפרק השלישי נשמע ניגון "דבקות", גם הוא של חסידות חב"ד. על-סמך תוכניות קונצרטים וביקורות בעיתון, ניתן לשחזר את שמות הפרקים - "סיפורי הרבי", "שיר ערש", ולאחר קדנצה קצרה של הכינור הראשון חותם את היצירה הפרק "חתונה".

תווי היצירה לא שרדו באף ספרייה בארץ, לא אצל משפחות הנגנים שביצעו אותה, וגם לא בארכיונים ברוסיה. התווים שועתקו על-ידי אלון שב בהתבסס על הקלטה היסטורית של רביעיית גרינשלג-בור (בארכיון הצליל הלאומי). השבתה של היצירה אל הבמה מאפשרת הערכה מחודשת את היסוד היהודי-מזרח-אירופי שהיה מרכזי במוסיקה הישראלית טרם התגבשות האידיאל ה"ים-תיכוני". 
 

אלון שב (צילום: מרינה מייזל)  
 
"פגישת לאדינו ועברית" - הרצאה וקונצרט

שפת הלאדינו נושאת בחובה את תרבותם המפוארת של יהודי תור הזהב בספרד. צאצאי המגורשים ממשיכים לשמר ולפתח את תרבותם הייחודית למעלה מ – 500 שנה. לאורך השנים שימרו תרבות זו בפזורות צפון אפריקה, מערב אירופה ובעיקר בארצות הבלקן: תורכיה, יוון, בולגריה, קפריסין, רודוס ועוד .

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה מחודשת של תרבות זו, שקונה לעצמה יותר ויותר נפשות אוהדות בציבור חובבי התרבות ויוצריה. את הלאדינו נפגוש בהרצאתו פרופ' שמואל רפאל  ובמופע חדש של יונית שקד גולן בליווי אדם טל ונועה וקס.

"פגישת לאדינו ועברית"
במופע מיוחד לפסטיבל נוגעת יונית שקד גולן במבחר מהשירים היותר ידועים בתרבות הלאדינו 
ומפגישה אותם עם הגרסאות העבריות שלהם שחלקן נוצרו במיוחד לערב זה. המעברים, בין הלאדינו לעברית, מחדדים ומדגישים כיצד יכולה להשפיע שפה על המאזין לה וכיצד לחן מוצא את הדרך להתמזג עם שפה כזו או אחרת. יחד עם אדם טל ונועה וקס הנגנים שאיתה לוקחת אותנו יונית שקד גולן למסע של מילים וצלילים בין הלאדינו לעברית.

שירה - יונית שקד גולן
כלי פריטה - אדם טל
כלי הקשה - נועה וקס


יונית שקד גולן צילום: יואל לוי



מנהל אמנותי ד"ר יובל רבין
המחלקה למוזיקה אוניברסיטת בר-אילן ומרכז דהאן
הפסטיבל יתקיים פיזית וגם בשידור דיגיטלי
שלישי -חמישי 7-9.6.22 , ח'-י' בסיוון תשפ"ב,
במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן
קישור לכרטיסים.   אפשר לפנות בטל. 03-7316561