סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
ריאיון
 
מאת: טל גורדון מייסד הפסטיבל יובל רבין מזמין לחגוג
 

 
 
מנהל ומייסד "ימי מוזיקה יהודית" פורש את העושר האדיר והמפגשים המרתקים שמצפים לבאי הפסטיבל הייחודי, שמתקיים בבר אילן
 


"קחו שלושה ימי חופש ובואו לצלול עמוק, ואני מבטיח שכל מי שיבוא ייצא בהיי מטורף", מכריז יובל רבין, מנהל פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית" שיתקיים באוניברסיטת בר אילן בין ה-9-7 ביוני. "מי שייקח חלק בכל מה שמציע הפסטיבל הזה ייצא עם חיוך מרוח על הפרצוף, ויעבור הרבה זמן עד שהחיוך הזה ירד", מתחייב המוזיקאי והמוזיקולוג בן ה-48, שחוגג השנה עשור לפסטיבל שהקים.
 
 
בסימן קליטת עליה
 
הדרך בה מתכתבת הביוגרפיה של רבין עם הפן המקצועי של חייו ברורה. לפני כעשרים שנה חזר בתשובה והחל להתעניין במוזיקה יהודית, מה שהוביל אותו להקמת הפסטיבל - שלושה ימים של קונצרטים, סדנאות, התנסויות והרצאות החוגגים את הצליל היהודי במובנו הרחב ביותר. לפני שנה וחצי ארז את משפחתו לאחר 22 שנים בשוויץ וחזר לארץ, וגם פריט ביוגרפי זה נשזר בפסטיבל, העומד השנה בסימן קליטת עלייה.
 
"זה לא ישירות בגלל זה, אבל אספנו חומרים באיזה תהליך של עבודה", מספר רבין, "ואז ראיתי שיש לנו חיבורים לדברים שקרו עם העלייה לארץ. וכמי שמאמין ששום דבר לא מקרי, כנראה שזה קשור לחזרה שלנו לארץ לפני שנה וחצי". 
 



מה שנחמד בתהליך שעברת הוא שהכלי שלך הוא בכלל עוגב, אחד הכלים המזוהים ביותר עם התרבות הנוצרית
 
"מה לעשות, אלה החיים. קודם הייתי עם העוגב, ורק אז חזרתי בתשובה, וכמוזיקאי מקצועי שמופיע הרבה בכל העולם התעניינתי יותר במה שיש בבית, או בשורשים, וגיליתי עולם שלם. הסתבר לי, אגב, שגם במוזיקה היהודית מהמאה התשע-עשרה יש לא מעט יצירות עם עוגב. גם יצירות לעוגב סולו, וגם לעוגב עם מקהלה". 


מקהלת עדי בברלין, 2018, צילום: שירה דושי
  
 
צלילים של סובלנות
 
 
מה זו, בעצם, מוזיקה יהודית? מה מגדיר אותה?
 
"במסגרת הפסטיבל לקחתי את ההגדרה כמעט הכי רחבה שיש. אז זו תהיה או מוזיקה ליטורגית או פארא-ליטורגית - למשל שירי חתונה או מוזיקה לברית מילה, שהיא לא חלק מהתפילה, אבל נמצאת בהקשר דתי. בנוסף, יש בפסטיבל מוזיקה שהיא יהודית מכוח ההקשר הסוציאלי והעממי שלה, כמו שירים ביידיש או בלדינו, שלא בהכרח שייכים להקשרים ליטורגיים, ובדרך כלל הקב"ה בכלל לא מוזכר בהם. אבל ברור לגמרי שמשום שגם יידיש וגם לדינו הן שפות רק של יהודים, התרבות שנעשתה בהן היא תרבות שהיא בהכרח יהודית וברור לגמרי שזו מוזיקה יהודית.
 
"עוד אנחנו מכניסים לקטגוריה הזו מוזיקה שמושפעת או מבוססת על מוזיקה יהודית, והיא כבר לא כזו. למשל, יש לנו קונצרט שמוקדש להתפתחות הרביעיות בישראל (רביעיות כלי קשת, ט.ג.), ושם נשמע את הרביעייה הראשונה של גרגורי קומפנייץ שמבוססת, או מכילה ציטוטים של ניגונים חסידיים. אז היא כבר לא ליטורגית או פארא-ליטורגית או חסידית, כי הוא לקח והעביר את זה לאולם הקונצרטים. ככה אנחנו מרחיבים את היריעה של הגדרת מוזיקה יהודית".
 
עוד כותרת של הפסטיבל היא "בין צלילים לסובלנות". סובלנות כלפי מה?
 
"אחד הדברים שאנחנו מנסים לעשות זה לתת מהכל ולכל את אותה במה מכובדת ושווה, בלי משוא פנים ובלי 'זה שווה יותר וזה שווה פחות'. גם הקהל הוא לא קהל דתי, אולי אפילו קהל לא יהודי, וזו הזדמנות לבוא ולשמוע את המוזיקה בהקשר אובייקטיבי, נטול קונוטציות שהן מעבר למוזיקה. כמו שבטח שמת לב יש לנו בפסטיבל גם נשים ששרות, ואין אמירה של 'זה רפורמי אז לא משדרים', או 'זה נשים אז לא מעלים על הבמה'. 

יובל-רבין-עוגב.jpg
יובל רבין, מקור: אתר פסטיבל "ימי מוזיקה יהודית"  
 
בחיוך מרוח מאוזן לאוזן
 
 
מה לגבי הסדנאות בפסטיבל?
 
"מי שרוצה מוזמן לבוא לשמוע את המוזיקה, וגם ללמוד עליה בסדנאות והתנסויות שיש בפסטיבל, כי אני יכול להעיד על עצמי וגם על אנשים אחרים שככל שאתה מכיר משהו יותר מקרוב ומבפנים אתה נהנה ממנו יותר. זה חלק מהרעיון של הסדנאות וההרצאות וההתנסויות - ליצור קשרים והקשרים.
 
הרבה אנשים מגיעים לכל שלושת ימי הפסטיבל?
 
"משנים עברו אני יכול להעיד שלצערי לא הרבה אנשים באמת מרימים את הכפפה, לוקחים את האתגר ובאים לכל ימי הפסטיבל. אבל כמעט בכל שנה יש כאלה שכן עושים את זה, ואלה שעושים את זה בפעם הראשונה יוצאים מהפסטיבל עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן. הם מספרים איזו חוויה מדהימה זו הייתה, הזכות להכיר ולהתקרב לכל כך הרבה דברים שבחיים לא היו שומעים אותם.
 
"אני יכול להעיד על לא מעט אנשים ש'שירת הבקשות' או מוזיקה מזרחית בכלל מאוד רחוקים מהעולם התרבותי שלהם, שבאו לפסטיבל ואמרו, 'בחיים לא הייתי הולך לדבר כזה ואני נורא שמח שהייתי וכל כך נהניתי. לא שהם יתחילו ללכת באופן קבוע לקונצרטים כאלה, או לשמוע אצלם בבית אום כלתום ופריד אל-אטרש, או אפילו ג'ו עמר – כי קהל ששומע מזרחי שומע מזרחי ולא ישמע לבנדורסקי, ולהפך - אבל אני כן חושב שהיחס של אותם אנשים למוזיקה הזאת בהחלט משתנה, ובהחלט יש עניין של בניית קשרים וסובלנות". 
 
https://www.youtube.com/watch?time_continue=4&v=xejh9WAJEHg&feature=emb_logo

 
   
 
 
בין ברלין לקוצ'ין
 
 
ספר בכמה מילים על הקונצרט המוקדש ללבנדורסקי בפסטיבל
 
"יש בפסטיבל קונצרט לרגל מאתיים שנה ללבנדורסקי, וחוץ מזה שזה שם של כדורגלן פולני, לבנדורסקי שנולד לפני מאתיים שנה היה אולי מגדולי מלחיני בית הכנסת באשכנז. הוא היה מלווה לחזן בבתי כנסת, התגלגל ממזרח אירופה לברלין וקיבל את חסותה של משפחת מנדלסון שאצלה הפך לבן בית. הוא היה היהודי הראשון שהתקבל ללמוד באקדמיה המלכותית בברלין, סיים אותה בהצטיינות, זכה שם בפרסים ואפילו לימד שם. במשך הרבה שנים הוא שימש כאחראי על המוזיקה בבית הכנסת החדש בברלין ושם כתב הרבה מאוד יצירות, גם לחזן, גם למקהלה, גם למקהלה וחזן - חלקן אקפלה, חלקן בליווי עוגב. מעבר לזה הוא כתב גם יצירות אחרות אבל עיקר ההצלחה שלו הייתה במוזיקה לבית הכנסת". 
 

 
אליעזר אריה (לואי) לבנדובסקי


מי המקביל שלו בפסטיבל מהצד המזרחי?
 
"אין מקביל מזרחי, לא כי אין מוזיקה מזרחית איכותית של בית הכנסת - נהפוך הוא, יש המון. אבל לא היו מלחינים בעדות המזרח שפעלו בצורה כמו שפעלו באשכנז, בגלל הערבוב עם העולם התרבותי המערבי. הרוב המכריע של הלחנים שאנחנו מוצאים בעדות המזרח זה דברים שאנחנו לא יודעים מי כתב אותם. זה לא שבאשכנז לא היו דברים כאלה, אבל שם, בשלב יחסית מוקדם, כתבו את המוזיקה בתווים וזה דבר שלא היה מקובל בארצות ערב, לכן יש לנו תיעוד הרבה יותר ברור של מי כתב מה. אבל אלה כבר דברים שלא נוגעים בכלל לשאלה היהודית. גם אם תסתכלי על מוזיקה מצרית או מרוקאית קלאסית, למשל, בדרך כלל לא תמצאי שם מלחינים. יש את הלחנים הטובים ואת הדברים שעושים איתם, אבל זה לא כמו לבוא ולומר, 'זו יצירה שכתב רוסי'.
 
"השנה יש לנו בפסטיבל מייצגים של תימן והודו, ואת יכולה להגיד גם מרוקו בצורה כזו או אחרת, וכאמור, הדברים הם באמת בסימן של קליטת עלייה, אז אם אנחנו מדברים על ג'ו עמר זה ברור לגמרי שאנחנו מדברים על מי שהביא איתו מורשת מאוד משמעותית ממרוקו מצד אחד, ועשה כאן דברים חדשים אבל שמר על המסורת שלו, וכשאנחנו מדברים על יהדות קוצ'ין ולוקחים את ליאורה יצחק, היא עושה מוזיקה שהיא סוג של סינתזה בין החומרים שהיא מביאה איתה מהודו לבין מה שקורה כאן. ואם מדברים על אמיתי אריכא, אז זה לא שירת הדיוואן כמו שהייתה בתימן אלא סוג של פיו'זן שקשור למה שקורה היום בארץ. העושר שיש מבחינת מוזיקה יהודית הוא באמת אדיר".

ליאורה יצחק1.jpg
ליאורה יצחק (צילום: רוסלו שמריה)


פסטיבל ימי מוזיקה יהודית 2022
הפסטיבל, בסימן קליטת עלייה, יתקיים פיזית וגם בשידור דיגיטלי, שלישי -חמישי 7-9.6.22 , ח'-י' בסיוון תשפ"ב, המחלקה למוזיקה אוניברסיטת בר-אילן ומרכז דהאן , ניהול אמנותי ד"ר יובל רבין. רכישת כרטיסים.   לפרטים נוספים בטלפון 03-7316561


למועדי מופעים >

30/05/2022   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע