סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: טל גורדון עוד וג''אז במדבר - יאיר דלאל פינת גורדון
 

 
 


כשמאחוריו תשעה אלבומים ואינספור מפגשים ושיתופי פעולה מוזיקליים מגוונים, בארץ ובחו"ל, מגיע יאיר דלאל – השם הנרדף בישראל לעוּד – לפסטיבל "ג`אז מעל המכתש" שבמצפה רמון, כשבאמתחתו שיתוף פעולה ישן-חדש הנושא את השם "בין הג`אז והחידקל – אתנו ג`אז במדבר".

"גם הבלוז בא מן המדבר"

במופע שיתקיים ביום שישי הקרוב, יפגוש העוּד של דלאל את מה שהוא מגדיר כ- "הדבר הקיצוני ביותר כנראה שהעוּד - הכלי העתיק, האקוסטי והארכאי כמעט - יכול היה לפגוש בחייו". מדובר בכלי בשם E.WI שעליו מנגן אלי בנאקוט, כלי שהוא בעצם, לדברי דלאל "כלי הנשיפה המתקדם ביותר - כלי אלקטרוני, מעין סקסופון שמחובר למודול, מחזיקים אותו בפה, מנגנים כמו בסקסופון, אבל הוא לא נשמע כמו סקסופון, אלא כמו כלי חשמלי. זה כלי מאוד מיוחד מכיוון שאפשר ליצור בו מנעד צלילים בלתי רגיל ואפקטים מאוד מעניינים". במופע ישתתפו גם ארז מונק שינגן בכלי הקשה ובטבלה הודית ונגן הקונטרבס אמיר מסריק.

- בין העוּד לג`אז, אילו חומרים תנגנו במופע?

"למרות שכבר נפגשנו בעבר על הבמה, עכשיו זה יהיה קצת אחרת כי זו הפעם הראשונה שאנחנו מופיעים במדבר ויצא שרוב הלחנים שננגן קשורים איכשהוא למדבר: יש את החומר שהלחנתי, כמו `עלעול`, שהוא קטע שהולחן במדבר וקשור למדבר, לאלי בנאקוט יש לפחות שני קטעים שהוא חיבר בהשראת המדבר. אמיר מסריק, הקונטרבסיסט, היה שותף שלי ללהקה שנקראה `תקסין`, לפני עשרים שנה, כשאף אחד בארץ כמעט ולא ידע מה זה שילוב בין מזרח למערב, או מוזיקת עולם. זה היה אז חדש לגמרי, ובזמנו קראנו לתכנית שלנו `בלוז מן המדבר`, אז במופע במצפה רמון נסגור מעגל וננגן את `בלוז מן המדבר`.

"מצד שני, ננגן גם סטנדרטים ג`אזיים שהם יותר בלוזיים, והבלוז, גם הוא, בא מהמדבר. לא מהמדבר שלנו אמנם, אבל בכל זאת, מדבר, וככה מתקבל מופע מוזיקלי שקראתי לו `בין הג`אז לחידקל`, שמציג מצד אחד את השורשים המוזיקליים המזרח תיכוניים, ומהצד השני את הג`אז".

מפגש מוזיקלי על בסיס של אלתור

- אתה מוכר יותר בקטגוריה של מוזיקת העולם, מזרח-מערב. ספר על החיבור שלך לג`אז, שהוא באמת קצת מפתיע בהתחשב בכלי שאתה מנגן בו.

"בצעירותי ניגנתי הרבה מאוד בלוז וג`אז, בכינור, אבל החיבור אצלי בנפש עבד בסוף יותר חזק עם המוזיקה המזרח תיכונית. בכל זאת האהבה לג`אז עדיין מחפשת את החיבור ואת הקשר. רק לפני שבועיים חזרתי מברזיל, שם היו לי כמה הופעות עם טריו ג`אז ברזילאי מקסים, וזו פשוט הייתה חוויה לנגן איתם.

"חוץ מזה גם במקומות שבהם אני מלמד, ב`עלמייא` ביפו ובבית ספר רימון, מתקיים שילוב בין המוזיקה האתנית לג`אז. רוב התלמידים שלי ברימון באו ללמוד ג`אז או רוק, מוזיקה עכשווית, ופתאום הם מוצאים את עצמם בשיעור שלוקח אותם כמה מאות שנים אחורה. לשמחתי, חלק מהתלמידים שלי כבר עשו, במשך השנים, דברים נפלאים בשילוב הזה שבין מזרח למערב".

- מה ההבדלים בין האופן שבו אתה מנגן מוזיקה מזרח תיכונית לבין המפגש הנוכחי עם הג`אז?

"האלמנטים בג`אז אחרים. במוזיקה שלי אין הרמוניה, היא לא מבוססת על אקורדים אלא על מלודיה ומקצבים. הג`אז מבוסס ברובו על ההרמוניה המסובכת שלו, על אקורדים, הוא יושב על מצע הרמוני, זה החלק החשוב בו. המבנה שלו, למרות האלתורים, הוא הרבה יותר קבוע. האלתורים בג`אז יושבים על מבנה מסוים, במוזיקה המזרחית האלתורים הם לפעמים אמורפיים. זה אחד ההבדלים הגדולים. ההבדל השני הוא בסולמיות של המוזיקה. הג`אז לא משתמש במיקרוטונאליות (רבעי הטונים) שקבועה בסולם, ובמוזיקה המזרחית יש הרבה מאוד רבעי טונים שהם חלק מהסולמיות שלה.

"באופן מעשי ההבדלים האלה מתבטאים במרחב המוזיקלי שהוא הרבה יותר פתוח במוזיקה המזרחית מאשר בג`אז. בג`אז הגיטרה מנגנת אקורדים. עם עוּד אי אפשר לעשות את זה, אז מה שיהיה פה זה מין חיבור שמבוסס בעצם על המשותף, והמשותף זה האלתור. כל אחד מאתנו יאלתר בסגנון שלו, והמאזין יצטרך לדמיין את האקורדים מתוך המלודיה".

קווים לדמותו של העוד: רגיש, מופנם ושברירי

- את הקריירה המוזיקלית שלך התחלת כנגן כינור. מה בעצם הוביל אותך לעוּד?

"ניגנתי כינור מגיל שש, וניסיתי לנגן גיטרה כל החיים. רציתי גם להיות רוקיסט, ולא הצליח לי. לא הצלחתי לנגן גיטרה כמו שצריך, מודה ומתוודה. לא הלך לי עם האקורדיקה, האצבעות שלי לא הסתדרו עם הסריגים, זה היה רחב לי מדי, וחזרתי לכלי שהוא בלי סריגים, בדיוק כמו הכינור, ושאפשר להתבטא בו בצורה מלודית. העוּד מאוד דומה לכינור, בסך הכל.

- אז אני רוצה לנצל אותך לרגע כדי ללמוד מה הופך נגן עוּד לנגן טוב - מה צריך להיות שם.

"אני חושב שזה לא רק עניין של עוּד אלא מה הופך כל נגן לנגן טוב. לדעתי זה קודם כל הרגישות, ה- Feel. היכולת שלך להביע את עצמך בתור אמן זה הדבר הכי חשוב, וזה בא אחרי שכבר מנגנים את כל הסולמות כמו שצריך ואת כל הצלילים כמו שצריך וכל האצבעות יושבות במקום והפריטה היא יפה ויש הרבה ידע בתיאוריה ובטכניקה. אחרי כל זה, מה שעובר לקהל ומה שמרגש באמת זה אם האמן יכול להביע בצורה רגישה את מה שהוא רוצה ולהגיע לנפש של המאזין, וזה נכון לגבי כל כלי הנגינה. גם במוזיקה הקלאסית, יש מאות נגנים לעילא ולעילא, ובכל זאת אנשים מעדיפים את המספר המצומצם הזה של הפסנתרנים או הכנרים או הצ`לנים שעומדים ברומו של עולם. זה אותו דבר עם העוּד.

"העוּד, באופן ספציפי, הוא כלי מאוד רגיש, מאוד לא חזק, מאוד מופנם, הייתי אומר שברירי. הוא כלי מאוד לא מוחצן, והיכולת להתחבר למבנה הזה שלו ולאופי שלו, גם תורמת לנגינה".

- אפשר להבין ממה שאמרת קודם על הצורך בידע רב ובשליטה בתיאוריה שיש לך איזו הסתייגות מנגני רוק צעירים, למשל?

"ממש לא. יש הרבה נגני רוק שעוד לפני שהם למדו את התיאוריה כבר יש באצבעות שלהם את המשהו הזה שמרגש את המאזין, ויש כאלה שיש להם את כל הידע, אבל אתה שומע אותם ואומר `בסדר, שמענו...`. זה כבר רבדים של רגישות בנפש, שזה משהו שמאוד קשה להסביר. זו אינטואיציה. אני לא יודע אם הצליחו פעם לשים את האצבע בדיוק על הנקודה שגורמת לאמן להיות משהו מיוחד".

עוד על המופע "בין הג`אז והחידקל"
עוד על פסטיבל "ג`אז מעל המכתש"
האתר של יאיר דלאל



11/07/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע