מנכ"ל משרד התרבות, המדע והספורט, איתן ברושי, מונה לתפקיד על ידי אופיר פינס, שלא מכבר זנח את המשרד לאנחות. ברושי לא דואג ליציבות המינוי שלו ומבטיח לשנות את שיטת ניהול התרבות בארץ ולהיאבק על תקציבים כדי שתרבות תגיע לכל תושב בישראל. ימים יגידו אם התכניות יבשילו לכדי ביצוע. הנה הן כאן פרושות לשיפוטכם, רגע לפני סיום שנת התקציב.
תרבות היא לחם
- מה המעמד של התרבות בתוך משרד התרבות המדע והספורט?
"התרבות היא התקציב הגדול של המשרד – 500 מיליון ₪ לתרבות ולקולנוע. לתרבות המשרד הוא דומיננטי ומשמעותי במיוחד. גופי התרבות תלויים במידה רבה מאוד במשרד, גם אם זה לא מצב אידיאלי.. זה משרד שלא פועל על טייס אוטומטי – גופים נוספים כל הזמן אך התקציב אינו גדל. מצד אחד ברור שיש חופש יצירה, אבל המדינה לא יכולה לתקצב ללא משאבים הולמים. צריכה להיות התאמה בין הפעילות לבין התקציב. במשרד החינוך יש תקציב פר ילד, אם פותחים גן – מקבלים תקציב. אין מבנה מקביל לזה בתרבות ולפי דעתי המדינה צריכה לקבל החלטה בנושא הזה. כרגע לא ניתן להוסיף גופים אני יודע שזה דבר בעייתי לומר אבל בלי שהתקציבים יגדלו, אתה עסוק כל הזמן בסתימת פרצות. תוספת גופים חייבת בתוספת תקציב והמדינה עושה צחוק מאתנו".
"תרבות וספורט הם מצרכים בסיסיים. המשרד רואה בתרבות עניין מרכזי. זה לא אקסטרה, לא הדובדבן שבקצפת. יש בה מרכיבים של דובדבן אבל תרבות היא כמו לחם. תפקיד הממשלה הוא לספק לכל תושב בכל מקום תרבות, בדגש על הפריפריה. יש דברים שלא ייקרו בפריפריה בלי הממשלה. לתרבות יש תפקיד חשוב בחוסנה של המדינה ובביזור של האוכלוסייה". לעניין האחרון הזה הוא מצרף גם דוגמה מתפקידו האחרון כראש המועצה האזורית עמק יזרעאל "התרבות והחינוך הביאו לנו גידול משמעותי באוכלוסייה - קיבלתי את המועצה עם 22 וחצי אלף תושבים ומסרתי אותה עם 30 אלף תושבים".
" יותר תרבות ליותר אנשים במחיר סביר"
השיטה שמביא עמו ברושי לתפקיד מבוססת על מה שהוא מכנה "אשכולות" ו"עוגנים" ובמרכזה שיתופי פעולה בין גופי התרבות והשלטון המקומי בתיווכו של משרד התרבות.
"אשכול", הוא מסביר, "הוא צירוף של כמה רשויות שיש להן חיבור גיאוגרפי ויש להן אינטרס משותף בגלל מיקום, גודל וכו`. בעוגן הכוונה לתכנים. התפקיד שלנו הוא לקחת את התשתית של כ- 260 רשויות, תשתית פיזית של האולמות, היכלות וכו`, לקחת את הגופים הקיימים של תרבות בישראל ולעשות את החיבור בין אדם, מקום וזמן. אני מתחיל באנשים המטרה היא הלקוח, התושב, מי שחי במטולה, ברמת הגולן ובנגב וגם בתל-אביב. הלקוח הוא האזרח.
"האשכולות נועדו להביא יותר תרבות ליותר אנשים במחיר סביר. לדוגמה - אם יש חמש-שש רשויות בטווח של עשרים שלושים דקות נסיעה וכל אחת מהן רוצה אולם תרבות אז הצגה תבוא חמש פעמים לאותו אזור, תחזור בלילה, האולם יהיה חצי ריק, המשאית תיסע תחזור - זה פשוט מטורף. לעומת זאת אפשר לעשות במסגרת אותן רשויות אולם מרכזי שלכולן יהיה מעמד שווה באולם, לא בנכס הפיזי, אלא ברפרטואר, במחירים" .
ברושי מרבה לשלב בדבריו באמצעות דוגמאות מעולם הספורט. "אתמול הייתי במשחק של קבוצת כדורסל שנקראת מגידו-יקנעם, לא תמיד הם מדברים אחד עם השני, אבל הם מחזיקים במשמר העמק קבוצה בליגה לאומית . ישבתי במשחק ומשני צדדיי ראש מועצה אזורית וראש עיריית יקנעם וכל אחד מהם שם חצי מיליון שקל בקבוצה. בליגת העל אין להם סיכוי מול מכבי תל-אביב אבל אם הם יחברו עם חמש רשויות יהיה סיכוי גם נגד מכבי תל אביב. אותו דבר בתרבות – לא תהיה יותר מפילהרמונית אחת אבל כדי להשמיע יצירה בצפון היא לא יכולה לבוא רק לרשות אחת. מצד שני - גם אם במטולה יש פחות אנשים משכונה אחת בראשון לציון, מגיע להם לקבל תרבות כמו בתל- אביב וכמו בראשון.
הדברים נכונים גם לגבי הדרום - סובב עזה ושדרות: "נחזק את באר שבע כבירת התרבות של הנגב, יש בה תיאטרון, יש תזמורת, יש מחול ויש בית ספר למשחק ויש תשתיות פיזיות . אני חושב שצריך להשקיע יותר במגזר הלא יהודי גם בתשתיות הפיזיות וגם בדואים, ערבים, דרוזים כולם. יש לנו תקציבים ייעודיים למגזר הלא יהודי. נשתדל ככל שאפשר לחבר את המגזר היהודי והלא יהודי וליצור שיתופי פעולה".
"להכניס נשמה ושאר רוח לבטון"
לשיטתו של ברושי "בעידן הכפר הגלובלי אין חשיבות לגבול המוניציפלי . רשויות יצטרכו לשתף ביניהם פעולה כדי ליהנות מתמיכה. מי שישתף פעולה ייהנה גם מתמיכה מוגברת וגם ינצל נכון את התשתיות והמשאבים. תשתית התרבות היום שלמה למדי - אולמות, היכלות , אודיטוריומים - מבני תרבות פרושים מדן ועד אילת . מפעל הפיס השקיע בשנים האחרונות למעלה ממיליארד שקל רק בבנייה (בחלקם הוא מודה מדובר בפילים לבנים). אבל אחרי שנבנו המבנים צריך לצקת בהם את התכנים. להכניס נשמה ושאר רוח לבטון. התפקיד שלנו הוא לצקת תכנים לבניינים ולנהל אותם טוב יותר".
לגבי העוגנים, דהיינו התכנים, מסביר ברושי: "קולנוע, מוזיקה, מחול ותיאטרון יהיו פרושים כל השנה על פני כל הגליל כעוגנים. להקת המחול הקיבוצית בקיבוץ געתון ופסטיבל כרמיאל ישמשו עוגן של מחול לא רק בפסטיבל כרמיאל אלא במהלך כל השנה ויצאו משם לכל הגליל. עוגנים של תיאטרון יהיו תיאטרון חיפה, תיאטרון עכו, ותיאטראות הגליל. בתחום המוזיקה הקלאסית - קשת אילון וכפר בלום יהפכו לכפרים תיירותיים כמו גם קיבוץ געתון בתחום המחול. בתחום הקולנוע העוגנים יהיו חיפה, ראש פינה ונצרת. נצרת תהפוך למרכז תרבות בצפון – והתחלנו עם המגמה הזו בפסטיבל העוד".
בחזונו ינוהל כל אשכול על ידי מטה ארגוני וכל עוגן על ידי הנהלה מקצועית. כך למשל נתן טל ואהרון סולומון, רמי באר ושלמה ממן יעמדו בראש תחום המחול בצפון.
בדק בית
כאמור, תקציבי משרד התרבות מצומצמים ונשחקים. ברושי מבטיח שהמשרד בניהולו יעשה בדק בית יסודי "אנחנו הולכים לבדוק האם תקציב התרבות מחולק נכון בין התחומים השונים ואם הוא מחולק נכון בתוך התחומים. לא יודע מה נספיק עכשיו דבר אחד אני מניח שניעשה כבר ב-2007 ניתן ביטוי להעדפה למי שיוצר ומופיע בפריפריה".
תפקידו הציבורי האחרון של ברושי לפני כניסתו לתפקיד המנכ"ל היה ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל שמילא במשך כשבע שנים. לא פלא אם כן שהפריפריה היא בבת עינו בכל הקשור לתקציבים. "אנחנו ניתן עדיפות תקציבית להופעה בפריפריה וליצירה בפריפריה. אם תיאטרון יופיע במטולה הוא יתוגמל על זה יותר מאשר על הופעה במרכז. ואם גוף יצירתי כמו מקהלה יפעל בפריפריה הוא יתוקצב מטעמנו".
גם לגבי "אמנות לעם" יש לו תכניות ייעול. "מנהל תרבות צריך לדאוג לגופים , אמנות לעם צריכה לדאוג לתושבים. אני אעמוד על ההפרדה הזו. יהיו לאמנות לעם גבולות גיאוגרפיים - רק בגליל וגם בנגב. ולא יחרגו מהם. אמנות לעם תהיה קטנה יותר וחכמה יותר – היא לא תהיה רק מתווך הופעות וחברת גבייה לתשלומים אלא תיישם את המדיניות במגזר הלא יהודי , בצפון ובדרום. לכל יישוב יועמד תקציב. ההחלטות יהיו של הרשות, התקציב יגיע מאמנות לעם".
נדמה שברושי מנסה לאחוז את החבל משני קצותיו. הוא מדבר על פיתוח תרבות עממית - לאפשר לכל קהילה על פי דרכה חיי תרבות וקהילה. עידוד יצירה בתוך הקהילה של חבורות זמר, להקות מחול וכד`. בה בעת הוא מעמיד בראש סדר העדיפויות גם פיתוח מצוינות " אנחנו הולכים להקים מחלקה שלמה שתטפח מצוינות מגיל צעיר – פנימיות, בתי ספר ותקדם את ההישגיות, ויכולת הבינלאומית להיות מובילים נושא התרבות".
גם לגבי הפסטיבלים ברושי נוקט ברושי עמדה מורכבת - "אנחנו ניכנס לדיון מחדש על הפסטיבלים. יש זילות של הפסטיבלים וצריך לקבוע באופן ברור את משך הזמן (שלושה ימים), וחייב להיות בפסטיבל יסוד מקורי לא רק העתקה מתל-אביב" אך הוא אינו שוכח לציין בנשימה אחת כי הוא מכיר בחשיבות הפסטיבלים לפריפריה.
תפקיד נוסף שברושי מייחס לו חשיבות רבה במערך המנהלתי של התרבות בארץ הוא מנהל מחלקת התרבות האזורי. כראש מועצה היה ברושי יו"ר איגוד מנהלי התרבות ברשויות המקומיות. "לכל רשות יהיה מנהל מחלקת תרבות או מתנ"ס. נקבע גם קריטריון למנהלי תרבות – השכלה, הכשרה, רמת שכר, רמת הגנה. היום התפקיד לא ברור . היום התפקיד הוא די פרוץ. אין לאנשים הגדרת תפקיד ואין להם תנאי סף. אין גוף אחר שיכול לחבר בין התרבות לתושבים מלבד מנהלי התרבות".
מינוי מקצועי ?
בין שאר תפקידיו בשנים האחרונות שימש ברושי כחבר בדירקטוריון קרן קיימת לישראל, במועצת רשות העתיקות. וחבר במועצת הפיס לתרבות ואמנות. הוא יליד קיבוץ גשר (1950) ומתגורר היום עם משפחתו בקיבוץ גבת. בעברו גם קריירה צבאית כסגן אלוף (מיל.) והוא בוגר תואר ראשון במדעי החברה ומדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. מינויו כמנכ"ל איננו מינוי טבעי של אדם שצמח מתוך העשייה התרבותית ולכן נתקל בהרמת גבה מצד הברנז`ה ואנשי התרבות.
- אתה מדבר על קביעת קריטריון למנהלי תרבות כשבעצם אתה מגיע לתפקיד מנכ"ל משרד התרבות בלי הכשרה הולמת
"כראש רשות אתה נחשף להכל, זו אינסוף אחריות בכל תחום. אני הולך להרמת מסך, למוזיאונים, לתיאטראות. רק עכשיו ראיתי את החזן מווילנה של היידישפיל בעפולה. מאוד חשוב לי אנשים שעושים. נסעתי לפני כמה שבועות נסעתי לבאר שבע של הסינפונייטה כי לא יכולתי להגיד שאני לא בא רק כי זה רחוק, למרות שיש לי בבית חמישה ילדים, שלושה מהם בצבא. ובאתי, ושמעתי את הטענות והבכי אבל הם היו מאוד מרוצים וגם אני הייתי מרוצה. אני הולך לאופרה, לקאמרי, לחאן , לאן שאני יכול. אני מנסה להיות וללמוד".
" חמישה חודשים אני בתפקיד ולא התחלתי מאפס. מנכ"ל הוא מנכ"ל . לא צמחתי דווקא בזה. אבל אתה חייב לאהוב את זה אי אפשר לא לאהוב את זה, להזדהות עם זה. שום דבר לא מגיע אליך בכוח הגרביטציה הכל בכוח המשיכה. אני רואה איזה השפלה עוברים מי שמבקשים כסף מהתרבות ואני אעשה הכל כדי שזה לא יקרה".
- עד כמה המינוי שלך הוא מינוי יציב?
"אני מרגיש בטוח. מנכ"ל לא מתחלף כששר מתחלף. השר עוזב המנכ"ל נשאר. . יש אלף דוגמאות של מנכ"לים שהעבירו שרים. . כמו שזה נראה כרגע אני לא רואה בעיה".
- יש לך שאיפות פוליטיות?
"היו לי (צוחק). עכשיו אני עובד מדינה. גם כשהגעתי להיות מנכ"ל, אחרי שאופיר פינס הציע לי, לא תכננתי. לא ידעתי אפילו באיזה משרד הוא יהיה. עזבתי את המועצה האזורית בשיא העשייה, אבל בסופו של דבר את המדיניות קובעים בירושלים, בממשלה. אני מכיר בחשיבות שלהשפעה על סדר היום של הממשלה והמדינה ובחשיבות של עיצוב מדיניות נכונה בתחומים שלנו.
"אנחנו עוסקים בהגדרת הייעוד והחזון של משרד התרבות והספורט, לקחנו גם חברת ייעוץ ארגוני. נבחן את סדר העדיפות של המשרד. חילופי השרים יצרו איזה קושי אבל אנחנו ממשיכים כרגע. אני מניח שגם לקראת 2007 וגם לקראת התקציב הבא ננסה לשפר את המבנה והיכולות ולהגדיר נכון את המטרות. חשיבותם של התחומים של המשרד גדולה מהתקציבים שהמדינה מעמידה לרשותם. זה משרד קטן שצריך להגיע לכל תושב. חשוב לעשות את החיבור כבר בירושלים להימנע מכפילות , חשוב שכל שקל מירושלים יגיע או ליוצר או ליצירה או לתושב ושלא ייגזרו ממנו קופונים”.
השבוע פורסם בהארץ כי הקיצוץ הרטרואקטיבי בתקציב התרבות הוקטן ל-חמישה וחצי אחוז בלבד וכי עמיר פרץ בוחר להשאיר לפי שעה את תיק התרבות במשרד החינוך. לפי שעה ברושי נשאר בתפקידו. מה יתממש מהחזון ומהשיטה נדע בחודשים הקרובים.
04/12/2006
:תאריך יצירה
|