פעילויות לילדים, הצגות לילדים - סטינג: נעים, נוח, בלי ריגושים

את כותרות הסיום של הסרט "ליאון", מלווה השיר "Shape of my Heart" של סטינג. השיר המרגש הזה, שהמחיש יכולות נדירות של כתיבה וביצוע, הפך עם השנים לאחד הלהיטים הגדולים של הזמר בכל שנות הקריירה שלו. הגרסה המקוצרת של אותו שיר, שחותמת את התקליט החדש של סטינג כ-10 שנים מאוחר יותר, נועדה כנראה להזכיר לכל מי ששכח, מאיפה נבע כל הכישרון.

כשלעצמו, "Sacred Love" הוא דיסק מצוין. לכל אורכו מוכחות שוב ושוב יכולותיו של סטינג כזמר יוצר, בהפקה מוזיקלית עמוסה ומרהיבה. החל מהשיר הראשון, דרך דואט הסול המלהיב עם מרי ג`יי בלייג`, המוטיבים המזרחיים בלהיט "Send Your Love" (וגרסת הריקודים שמופיעה בתור בונוס), המקצבים האפריקניים המקפיצים בשיר "Never Coming Home", ועד לסיומו של הדיסק - אין שום סיבה לגעת בכפתור הסקיפ.

הבעיה היא שהחותמת היצירתית של סטינג כל כך ברורה ומוכרת, עד כי חלק מהקטעים משרים תחושה של דז`ה וו, ומזכירים בבירור יצירות קודמות. כדוגמא אפשר לקחת את השירים "Stolen Car" ו-"The Book of My Life" שמעלים ניחוחות חזקים מאוד של להיטי עבר שלו.

על כן, יש שתי דרכים אפשריות להתייחס לאלבום. הראשונה תאמר שיצירה כל כך מגוונת ומהנה לא מוצאים כל יום, ולכן הדיסק החדש של סטינג נותן תמורה מלאה לכסף, ויכול לספק שעות רבות של הנאה. בשנייה אפשר לטעון שאין כאן שום חידוש או תוספת על פני תקליטיו הקודמים של הזמר, ועל כן הוא אינו רלוונטי, ואין לו מקום בין אלבומיו המשובחים באמת.

בסיכומו של דבר, שביל האמצע הוא זה שממנו נשקפת התמונה הברורה ביותר. ממנו מצטייר סטינג כאמן שעושה שימוש מושכל ומוצלח בכישרונו ובניסיון העבר שלו, יותר מאשר מי שיש בו חדשנות ורעב אמיתי ליצירה. כמו מכונית פאר מרווחת ומאובזרת היטב, שמספקת נסיעה נעימה ונוחה, אבל ענייה בריגושים.

Sting – Sacred Love, A&M/ Helicon