|
|
הרבה פעמים אחרי שאני שומעת שיר יפה, זה גורם לי לכתוב שיר. ברגע שאני מתרגשת משיר אני אומרת לעצמי, 'וואי גם אני יכולה לעשות את זה'. זה לא אומר שזה יוצא דומה למה ששמעתי אבל זה נותן לי דרייב"
|
|
|
|
חן קליין מצויה היטב בברנז`ת הרוק המקומית, גם בזכות פאב ה"קוזה נוסטרה" שהיא מנהלת עם אחותה. בסוף יצא מזה אלבום ראשון.
מפרט טכני:
יש משהו בקול של חן קליין (27) שמסתדר נורא טוב עם שעת בין ערביים תל-אביבית, וזה מתכתב יפה עם תמונת האמצע של האלבום הראשון שלה, הנושא את שמה. הטקסטים שלה, ברובם, הם מעין מכתבים למכותב כלשהו, התבוננויות על אנשים ועל עצמה, ונקודת מוצא של מישהי שמסתכלת מהצד. את האלבום הפיק מוזיקלית אייל אבן צור (להקת "נעליים"), ובין המשתתפים אפשר למצוא שמות כמו פיטר רוט, קרני פוסטל, עידו אגמון, ז`אן פול זימבריס, שלומי שבן, ועוד רבים וטובים, חברים שאספה עם השנים, שמאכלסים לפעמים גם את הפאב שברשותה וברשות אחותה, "הקוזה נוסטרה" שבנחלת בנימין. אחד הסינגלים שהוציאה, "האגם קפוא", נכנס לפלייליסט של גלגל"צ, מה שאומר שתרבו לשמוע אותו בזמן הקרוב, ציטוט נבחר: "היית רוצה אותי בחוץ/ אני למדתי לשכוח/ לחיות את החיים/ גם כשרציתי כמוך/ להתפוצץ על כולם" ("שאהידית", מילים: חן קליין, לחן: חן קליין ואייל אבן צור) השאלון: מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו? התחלתי לכתוב טקסטים כבר בתור ילדה. השירים שלי נולדו קודם מהטקסטים. אחר כך הקמתי הרכב עם עידן זאבי ואדם בן אמיתי שמנגנים ברוב השירים באלבום, ואייל אבן צור בא, הוא חבר טוב כבר הרבה שנים, ראה אותנו מופיעים, אמרנו, "בוא נקליט איזה שני שירים, נראה איך זה נשמע", הקלטנו שני שירים שמופיעים גם באלבום, היה לנו כיף, אהבנו איך שזה נשמע והחלטנו לעשות תקליט שלם. זה היה תהליך מאוד איטי ומשוחרר, בלי חברת תקליטים, במימון עצמי. התו השמיני עושים את ההפצה, באנו לחברות אחרות ואף אחד לא רצה. מה הרגע הזה שבו הבנת שמעוד בחורה שכותבת שירים את הופכת את זה למקצוע ולדרך החיים שלך? לא היה רגע כזה. פשוט באיזשהו שלב הבנתי שרק אני יכולה לשיר את השירים שאני כותבת. יש בהם משהו נורא אישי, השפה היא כמו שאני מדברת, לא יודעת איך להסביר, אבל אני לא שומעת מישהו אחר שר את השירים האלה, ודרך העבודה על האלבום הבנתי שקודם כל מה שאני רוצה זה לעשות את האלבום הזה כמה שיותר טוב, ולתת הרבה תשומת לב לכל שיר ולהפקה ולמבנה, כל שיר עבר דרך ארוכה. איך את מגדירה את המוזיקה שלך? זה רוק פולק ישראלי, עם דגש על מילים. יש מן הסתם שירי אהבה אבל יש גם שירים שמדברים על המקום שאני חיה בו, שירים שבאים מלילה, שירים שמדברים על הארץ. השפעות ומודלים? בוב דילן, ניל יאנג. אני מכירה את דילן הרבה שנים, הוא נורא מיוחד, המילים שלו תמיד פוגעות, בכל תקליט הוא הביא את הדבר הזה שלו, הצליח לחדש את עצמו, ואפילו השירה המעצבנת שלו מרגשת אותי. אני הולכת לראות אותו במילנו החודש. מה הדבר שאת הכי אוהבת באלבום שלך? הגיוון שבו. בגלל שהשקענו בו כל כך הרבה כל שיר הוא עולם אחר, באמת, גם ברמה של הטקסטים, וגם ברמה של ההפקה המוזיקלית, צורי (אייל אבן צור) עשה לי בית ספר. איזו שורה את הכי אוהבת מכל השירים באלבום? קשה לי למצוא שורה אחת שמייצגת אותי. מה הטריגר שלך לכתיבת שיר? הרבה פעמים אחרי שאני שומעת שיר יפה, זה גורם לי לכתוב שיר. ברגע שאני מתרגשת משיר אני אומרת לעצמי, "וואי גם אני יכולה לעשות את זה". זה לא אומר שזה יוצא דומה למה ששמעתי אבל זה נותן לי דרייב. עכשיו בתקופה הזאת אני כותבת פחות, יותר עסוקה בלקדם את התקליט, מאמינה שאני אחזור לזה. אם היית חייבת לבחור בין מילים, מנגינות, שירה ונגינה, על מה לא היית יכולה לוותר? על מילים. מה את אוהבת במוזיקה הישראלית? התקליט הישראלי שהכי אהבתי יצא כבר לפני שנתיים, "צ`פלין צ`רלי" של שלומי ברכה. תקליט מופת לדעתי. מכירה אותו מהתחלה עד הסוף והוא מעיף אותי. חוץ מזה, מאור כהן תמיד מביא איזה עניין חדש, פורטיס תמיד מגניב אותי, "חצי אוטומטי" זה תקליט גדול, "חיות מחמד" של מוניקה סקס זה אלבום שאני אוהבת, רם אוריון מוציא עכשיו תקליט מעניין. ומה את לא אוהבת במוזיקה ישראלית? הכי קל להגיד שאת תופעת "כוכב נולד" למרות שאני אוהבת גם זמרים שהם זמרים ושהשירה היא הדבר הכי חשוב אצלם, כמו שהיו עושים פעם. אבל יש הרבה מקרים שלא שמים מספיק דגש על איך שדברים יכולים להישמע. תמיד השירה נורא גבוהה ומאחוריה הפקה כזאת קצת חסרת מעוף. וגם מילים שלא מושקעת בהן יצירתיות לא מדברות אליי. זה לא חייב להיות מילים מתחכמות, אני לא מחפשת תחכום אבל שתהיה כוונה כלשהי. מה ההופעה האחרונה שראית? דיה רז. היא חברה, והיא כותבת שירים מדהימים, באמת. עוד תשמעי עליה, בחורה מוכשרת לאללה. מה התקליט הראשון שקנית בחיים? קנו לי, את התקליט של חווה אלברשטיין, עם "לונדון", אני זוכרת שנורא אהבתי את זה כשזה יצא. מה הדיסק האחרון שקנית? איימי וויינהאוס. ואיזה אלבום תיקחי איתך לאי בודד? את הווייט אלבום. ביטלס. כי זה תקליט כפול... הרבה שירים. מה את עושה כשאת קמה בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה? בשתים עשרה בדרך כלל, פותחת את המחשב, פותחת מיי ספייס, ג`ימייל, בודקת אם יש איזה טוקבק... ממה את מתפרנסת? מניהול הפאב. זה בר שאני ואחותי מנהלות כבר שנתיים, יושבים בו גם חבר`ה מהברנז`ה של הרוק וגם הרבה חבר`ה שאוהבים מוזיקה שחורה והיפ הופ. יש בבר את המוטיב המוזיקלי, יש הופעות, יש די.ג`ייס שאנחנו מביאים, הרבה אמנים צעירים שמופיעים, גם אני הופעתי כמה פעמים. יש לפעמים ערבים שבהם כולם עולים, אני, שחר, שרון הולצמן, צורי, תלוי במצב רוח. מה רצית להיות כשהיית קטנה? רציתי להיות יפה... מה הדבר הכי חשוב שקרה לך בחיים? בטח כשהגעתי לפוסט קפה... כשגיליתי את החבר`ה האלה, את החברים שלי, את העולם הזה של הרוק הישראלי שכולם אוהבים לקרוא לו ביצה אבל אני באמת מרגישה שהכרתי אנשים מדהימים ומעניינים שכיף לי איתם, שמעשירים את חיי, ושחושבים כמוני. ומה את מאחלת לעצמך? למכור הרבה תקליטים.
19/04/2007
:תאריך יצירה
|