לא פשוט להפיח חיים חדשים בחומרים נוסטלגיים, מוצלחים ככל שיהיו. חברות התקליטים חייבות לעשות זאת בעטיפה מבריקה ומרשרשת מספיק, כך שהצרכן לא ירגיש שהוא קונה מיד-שנייה, אלא רק מן המובחר שבמובחר.
לאחר שעשתה בוודאי ניסיונות שונים ומשונים לקבץ שירים תחת כותרות כמה שיותר מושכות, מצאה חברת פונוקול אופציית איסוף מוצלחת למדי. בשיתוף פעולה מבורך עם חברות תקליטים נוספות, מאגדת החברה מעת לעת אוספים תחת שמו של יוצר שמאחוריו שנים רבות של יצירה וקרדיטים אינספור. השירים של מתי כספי ושל שלום חנוך קיבלו טיפול שכזה בתקופה האחרונה.
קשה להציב את שני היוצרים הרב גוניים האלה בהיררכיה כלשהי. ההיטמעות העמוקה של שיריהם בהלך הרוח הישראלי גורמת לשני אלבומי האוסף הללו להישמע כמו כל שעה סטנדרטית של מוזיקה ישראלית באחת מתחנות הרדיו. רק לאחר כמה שירים עלולה להתריע נורה בראשו של המאזין על כך שכל מה שנשמע עד כה - מקורו בעצם באותו יוצר.
בכל אחד מהאוספים מאוגדת נבחרת מרשימה של זמרים. באוסף של שלום חנוך (שהוא בעצם חלקו השני של אוסף שיצא לפני 8 שנים) שרים בין השאר דפנה ארמוני ("היא תיקח אותך", "אלה"), נורית גלרון ("כי האדם עץ השדה"), אריק איינשטיין ("לילה של כוכבים", אל תוותרי עלי"), דורי בן זאב ("גנבים") ושלום חנוך עצמו המצטרף בשירי סולו, ובקטעים של הרכבים שבהם היה חבר.
גם מתי כספי לא טומן את ידו בצלחת ואוסף אליו את בועז שרעבי ("ברית עולם"), אריק סיני ("סיבה טובה"), שלמה גרוניך ("ציור" - הכל כך יפה), יוסי בנאי ("שיכור ולא מיין"), ששי קשת ("פנקס הקטן"), ועוד ועוד. רק יהודית רביץ לא מצליחה להחליט לאן היא שייכת, ועל כן מופיעה הן אצל חנוך ("שיר ללא שם"), והן אצל כספי ("לקחת את ידי בידך").
אבל יש גם חסרונות. באוסף של כספי אפשר למצוא בין המוצלחים גם כמה שירים עלומים שאינם מצליחים להגביה לאותה רמה, וכך ממעיטים מכוחו של האלבום כולו. אצל חנוך לעומת זאת, אין כמעט נפילות שכאלה, אבל יש בעיה אחרת - בין קבוצות ארוכות מדי של שירים שקטים, מוצלחים ככל שיהיו, מורגש לא פעם הצורך בהגברת הקצב, כדי להזרים מעט אדרנלין.
לאור כל זאת, ולסיכום הנקודות הרבות שנצברו עבור שני האוספים, הייתי מכריז על מצב של תיקו מוחלט.
מבול אוספי הרטרו שנוחת עלינו ללא הרף, עלול לייצר אנטי מיידי לאוספים שכאלה, אבל כאן יש מצב להתגבר עליו. בלי נועזות, בלי חדשנות ובלי יומרה לסכם, קמו שני אוספים מלאים שירים יפים, שכדאי למהר ולקחת אותם הביתה, אחד בכל יד.
"משירי מתי כספי", פונוקול
"משירי שלום חנוך – חלק ב`", פונוקול
14/09/2003
:תאריך יצירה
|