סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: טל גורדון אבי בללי וקופסת ההפתעות
 

 
 


אבי בללי מנקמת הטרקטור, הידוע בחיבתו לעבודה בין-תחומית, מוציא בימים אלו קופסה ובה ארבעה אלבומי סולו שמכילים יצירות שהלחין בעשור האחרון (1994-2004) לסרטים, הצגות ומופעי מחול.

הדיסק הראשון, "יתומים וילדי האין מוצא", על פי ההצגה "יתומים", יצא באמצע שנות התשעים, הדיסק השני "כח האיזון", נכתב למופע המחול בשם זה של להקת "ורטיגו" ב- 2002, גם הדיסק השלישי יצא ב- 2002 - פסקול הסרט "כנפיים שבורות". שלושת הדיסקים הללו יצאו בעבר באופן לא מסודר, והופצו רק לחנויות בודדות. הדיסק הרביעי, "מיתוס" שמו, הכולל מוזיקה שכתב בללי לפרויקט מחזות יוונים של רינה ירושלמי, יוצא כעת לראשונה ומשמש כסיבה הרשמית להוצאת הקופסה כולה.

מה משותף בעצם לכל דיסקים האלה?

"בכל דיסק יש טריגר ראשוני של הצגה, סרט, או מופע מחול שעשיתי להם את הפסקול פלוס המון בונוסים של ניסיונות מוזיקליים שעניינו אותי באותה תקופה נתונה. אלה ארבעה דיסקים שכל עניינם היה עשייה חפה לחלוטין מכל כוונה מסחרית, זו אמת אמנותית טוטלית. הכי חשוב היה לי להמשיך ולעשות עוד. לא לעשות אחד ולהיעלם".

אבל מדובר בעבודות מוזמנות, אז איך אין פה שום שיקול מסחרי?

"נכון שאלה עבודות מוזמנות, אבל מאחר ואני לא מוזיקאי שלמד והתמחה בעשיית מוזיקה להצגות, סרטים או מחול, תמיד מזמינים אותי במאים וכוריאוגרפים מתוך עניין בצליל האישי ובאמירה האמנותית שמאפיינת אותי. אני לא מקצוען נטו. אני חייב להיות מחובר לעבודה שמולי ולגשר בין האמירה האמנותית שלי לבין הפרוייקט הנדרש. רק אז אני יכול לעשות את זה, ולא משנה אם זה מסחרי או סופר אוונגרד כי אז אני מוצא את עצמי יוצר את האמנות האמיתית והפשוטה שלי".

"פשוטה", אגב, זה לא התיאור הראשון שעולה לי לראש כשאני חושבת על המוזיקה שלו. הצלילים נשטפים לו מהמוח, קודחים לו את המחשבה ונשלפים דרך הבטן. האיש יכול להיגנב על צליל אחד אמביאנטי כאילו שמע עולם ומלואו, ואני יודעת, מהיכרות אישית, שהוא באמת שומע שם עולם ומלואו.

מה בעצם מחבר אותך כל כך חזק לעבודה בין-תחומית?

"הרצון הזה לחבר בין המוזיקה שלי לאמנויות אחרות גדל אתי מגיל צעיר. מוזיקה היא מאז ומתמיד דבר ויזואלי בשבילי. אני רואה את הצלילים. בשילוב של מחול, קולנוע או הצגה עם המוזיקה שלי, יש יחסי גומלין שמאד מאתגרים אותי. במוזיקה `רגילה` יש מוזיקה וזהו. זה שיר, וזה כיף, אבל פה זה נגמר".

מה מאפיין מוזיקלית כל אחד מהדיסקים?

"תמיד הקפדתי שהדברים יהיו מאופיינים. בתקופה של `יתומים` נורא עניין אותי להתייחס למוזיקה אקוסטית ולכלים פולקלוריסטיים, וזה חוט השידרה שמחבר בין מה שעשיתי להצגה ומה שאספתי באותה תקופה מחוץ להצגה (ונכנס, כאמור, לאלבום).

`כוח האיזון` הוא מוזיקה למופע מחול של להקת `ורטיגו` ששילבה בפרויקט הזה רקדנים רגילים ורקדנים נכים, לכוריאוגרפיה של אדם בנג`מין הבריטי. בתקופה של `כוח האיזון` יצרתי דברים שמושפעים מהתפיסה האלקטרונית, אבל הם לא מוזיקה אלקטרונית במובן המקובל. הם מעין ניסיוניות אמביאנט אלקטרונית.

בדיסק הזה הקפדתי ליצור בעיקר עם העכבר של המחשב וכמעט ולא לנגן, למרות שיש שם קצת גיטרות. עניין אותי ליצור מעין קולאז` של צלילים. אני שומע צלילים בראש, ומנסה לחשוב על דרכים חדשות ליצור ולתרגם אותם, עם דברים שיש להם קונוטציה פיזית, כמו ליצור צלילים על ידי גרירת חפצים, או לדגום את הקול שלי וליצור מהדגימות קטע שלם של אקפלה בצבע אפל שמלווה חלק מהמחול.

כל הדיסק הזה הוא בעצם תוצאה ישירה של השפעה מספר של איטלו קאלווינו שקראתי אז ואני קורא אותו כל הזמן מאז, שנקרא `הערים הסמויות מעין`. משהו מהספר הזה תמיד נמצא בתוכי. הוא כל הדברים שאני אוהב באמנות: משהו פואטי שהוא מופשט, ומשהו מופשט שיש בו את היכולת הפואטית, וזה מבחינתי כוח האיזון. הספר הזה הוא בשבילי קרקע מפרה וקבועה עד סוף ימיי לדעתי. אני מודד את הדברים עד אז - ומאז, מבחינת הדרך שבה אני חושב על מוזיקה ומגדיר אותה".

מה ניסית לעשות בפסקול של "כנפיים שבורות"?

"בפסקול הזה ניסיתי להגיע לרפרופי מיתרים. מהרגע שראיתי את התמונות הראשונות של הסרט ראיתי רפרוף של נוצות. אז דמיינתי את המיתרים כנוצות כל הזמן. אם נקביל את זה לקולינריה, זאת מקצפת. מקצפות צלילים".

הדיסק הרביעי, שיוצא עכשיו לראשונה, הוא מוזיקה שנוצרה לפרויקט של רינה ירושלמי..

"זה פרויקט שמורכב מעיבוד לכמה מחזות יוונים ורצינו שהכל יהיה מורכב ממעין שירים, אבל בלי להגיע למשהו שהוא מחזמר או אופרת רוק. למרות שרינה לא הגדירה את זה ככה, הכיוון מבחינתי היה מעין מיצג, תמונות אדירות שעשויות מהמון צבעים, ורבדים של הרבה מצבי רוח בתמונה אחת. זה אחד הפרויקטים המעניינים שחוויתי בחיים שלי כי הוא לימד אותי איך לתרגם טקסט מבלי להפוך אותו לשיר, (למרות שיש שם גם כמה שירים). איך להפוך את הסיפור הזה ליצירה מוזיקלית בלי יותר מידי מוזיקה בטקסט".

ואיך?

"חשבתי הרבה על בתי כנסת ושירים מודרניים. כל הזמן התעסקתי באיך הייתי קורא את זה כחזן, מול איך הייתי קורא את זה כשירה. כשעובדים עם רינה זה לא רק לעשות מוזיקה למשהו, אלא לשוחח ולחוות ולהיות נוכח בשעורי בוטו (מחול יפני) ויוגה, ועד הפקת קולות מוזרים מהגרון".

על מה עוד אתה עובד לאחרונה?

"אני עובד עם אמנית קול בשם ויקטוריה חנה ואנחנו לוקחים כל מיני טקסטים מהדת, מהמקורות, מההוויה היהודית ויוצרים אתם. כרגע אנחנו מנסים למצוא את המקום להעלות את זה כי מדובר במופע שישלב וידאו ארט ואלמנטים נוספים על הבמה מלבד מוזיקה".

אי אפשר שלא לשאול אותך איך אתה מרגיש עם העזיבה של גרין, הקלידן של הטרקטורים, ממש לאחרונה..

"את מכירה את זה שאת נוסעת נניח ברכבת או במטוס לכמה שעות, וכשאדם זר שישב לידך והיה לך נחמד לשוחח אתו יורד מהמטוס והולך, את מרגישה איזו תחושה מסוימת של פרידה? אז אם אני מרגיש ככה לאדם זר, תארי לך מה זה גורם לי להרגיש שגרין עוזב?...

מגיל 14 אנחנו ביחד. התבגרנו יחד, הפכנו להורים יחד, חלק משמעותי ממני ומהחיים שלי פתאום ממשיך בדרכו ונפרד ממני. אז יש בזה את האלמנט של הפרידה העצובה אבל זו בהחלט הזדמנות ללהקה ליצור דברים חדשים ולרענן את עולם הצלילים שלה.

גרין ואני גדלנו על אותם דברים. פרסון, המחליף של גרין, כבר עכשיו לוקח אותי לדברים שקשורים הרבה יותר למוזיקה אלקטרונית למשל, למרות שתמיד הייתי מחובר לזה. פתאום בא מישהו מדור אחר, שמושפע מדברים אחרים ואפשר ללמוד ממנו. הבית ספר של המוזיקה הוא אינסופי, ואני כבר קולט שיש לי ללמוד ממנו המון על איך עושים דברים. החשיבה, המחשבות, עולם ההשראה, משתנים."

את הכישרון שלו, בללי היה יכול לתרגם כנראה להרבה יותר כסף ממה שהוא עושה היום, אבל הוא שייך לסוג האמנים שלא יכולים לעשות משהו שלא מתחבר לאמת האמנותית שלהם, אחד מהבודדים שהם אמנים טהורים, יצירתי לכל כיוון, כזה שיודע לנגן על כל מה שתשים לו מתחת ליד, מפסנתר ועד מחבת. ואם אני נשמעת משוחדת קצת, אז נהפוך הוא, אני משוחדת מאד. היה לי העונג לעשות אתו את הדיסק השני שלי, והלוואי שיהיו עוד, עד העונג הבא...


טל גורדון

הקופסה המרובעת של אבי בללי תימכר בחנויות במהדורה מוגבלת, החל מה-2 במאי.
האתר של אבי בללי


01/05/2004   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (4 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
4. בללי הוא ענק
hagai , (10/06/2004)
3. איזה כיף לקרוא כתבה שמשלבת שני יוצרים שמאד נהנתי בזמנו מעבודתם המשותפת.
שרון , (06/05/2004)
2. כל הכבוד בללי, אתה מוסיקאי נפלא ואמיתי, בין הבודדים שיש פה
, (03/05/2004) (לת)
1. רבעיית דיסקים נפלאים= שווה ביותר!!
אמיר , (03/05/2004)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע