פסטיבל הצגות ילדים חדש ביפו שם לו למטרה להפגיש ילדים יהודים וערבים כבר בגיל הרך. גם בעיר מעורבת כמו יפו מפגש בין יהודים וערבים איננו מובן מאליו, אם כי  "בנמל, אנחנו מגובשים ומלוכדים, אין לנו שום בעיה", מעיד הימאי ישראל מוצר שעל ספינתו תתארח אחת מהצגות הפסטיבל.
 
במשך חמשת ימי הפסטיבל (8-4 באוקטובר 2007) שיתקיים בתיאטרון הערבי-עברי ביפו  יוצגו הצגות בעברית ובערבית לילדים ולכל המשפחה. הפסטיבל מארח הצגות המוגדרות כרב-לשוניות או כאלו ללא מילים בכלל, בשפה ויזואלית ומוזיקלית, חלקן בתשלום ומקצתן ברחבת התיאטרון פתוחות לקהל הרחב, חלקן מהארץ וכמה מהן מחו"ל. 

באירוע הפתיחה החגיגי ישתתפו דנה דבורין, ראודה, דויד ברוזה והראפר תאמר נאפר. במופע ישולבו מופעי חוצות וזיקוקי דינור  בין הופעות החוצות שיתקיימו במהלך הפסטיבל ניתן למצוא מופעים תיאטרליים של אמני אש, דיאבלו וקרקס מספרד ומבלגיה. בהצגות בתוך התיאטרון יופיעו תיאטראות מקפריסין, פלסטין וישראל בטכניקות שונות של תיאטרון, שירה, נגינה, וגם עיבוד מפתיע ל"כיפה אדומה" בהשתתפות ראודה, שבו כל הדמויות והתפאורה עשויים מכלי ניקוי ומברשות. כן יפעלו בפסטיבל סדנאות פעילות להורים ולילדים.
 
ספינת דיג הופכת לספינת פירטים
 
המנהל אמנותי של הפסטיבל הוא נורמן עיסא, שמוכר כשחקן תיאטראות חיפה, הבימה והקאמרי. עיסא עוסק בשנים האחרונות גם בהצגות לילדים.  הוא אחראי עם יואב בר לב להצגת הילדים בשפה הארמית "אח אח בום טראח", שזכתה בפרס הבמאי בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ב-2003  (למי שהחמיץ – ההצגה תועלה בפסטיבל).  עיסא גם שיתף פעולה עם דנה דבורין ב"טולי בלבולי בארץ פטפטת" (ובקרוב "טולי בלבולי 2").
 
במיוחד לפסטיבל ביים עיסא את ההצגה "האוצר" שכתבה גדעונה עיסא ומשלבת הצגת ילדים והפלגה מנמל יפו בספינת דייג שהופכת לספינת פירטים. ההצגה משתפת את הילדים באופן אקטיבי בהפעלות דמיוניות כחלק מסיפור העלילה בחיפוש אחר מטמון ברחבי הים התיכון על ידי פיראט ובת ים (השחקנים אייל סלמה ושרון בורשטיין שכבר שיתפו פעולה בהצגות "האוהל האדום" ו"חורף בקלנדיה"). "זו הצגה עם הרבה דמיון", מספר עיסא, "זה תיאטרון כאילו בשיתוף עם הילדים, שבסופו הם מוצאים, לא את האוצר הממשי, אלא את האוצר האנושי". על רוח הפסטיבל הוא מוסיף: "לדעתי, הדבר העיקרי בפסטיבל הוא החיוכים והעונג של הילדים והמבוגרים. לאט לאט זה נעלם לנו, החמימות והאהבה, וזה מה שנפלא בפסטיבל, שמחזירים את זה".
 
"זו הפעם הראשונה שמתקיימת הצגה שטה בארץ", מספר בהתרגשות אדיב ג`השאן, המנהל האמנותי של התיאטרון יחד עם יגאל עזרתי, "אנחנו חוזרים 7,000 שנה לפני הספירה למצרים העתיקה, שם התקיימו הצגות על הנילוס, לפני שהתיאטרון היווני התחיל לפעול בכלל". "אבא שלי, ממוצא מצרי, סיפר לי על כך", מאשש את דבריו השחקן אייל סלמה.
 
כשג`השאן נשאל על הקשר הערבי-עברי בהצגה הוא משיב בחיוך: "הבעל בית ערבי והפועלים יהודים - זו הפעם הראשונה שבמאי ערבי מביים שחקנים יהודים, זה הקשר". על חשיבות הפסטיבל בכלל הוא מוסיף: "כבן הסקטור הערבי ביפו, חשוב לנו מאוד להפגיש את בני הגיל הרך, מגיל 3 ומעלה, הבייביז האלו, יהודים וערבים שלא נפגשים, כי אפשר להפיל ככה הרבה חומות וסטיגמות שקובעי המדיניות לא מצליחים לעשות".
 
מפגישים שני קהלים
 
בימי הלימודים יגיעו לפסטיבל כיתות תלמידים מתל אביב ומיפו. דנה דבורין, אחת ממלכות הילדים שהוכתרו כאן בשנים האחרונות ומשתתת בפסטיבל אומרת ש"הפסטיבל הוא מקום מפגש מעניין ברמה התרבותית והחברתית, משהו אחר ממה שאנחנו רגילים לראות".
 
למי שאינו מכיר את התיאטרון, יגאל עזרתי, המנהל השותף, מוסיף: "התיאטרון קיים עשר שנים. ההצגות הן בשתי השפות ואנחנו עושים מה שהתיאטרון העברי מתעלם ממנו, מחזאות ערבית, עם הזמן והפעילות נהפוך למרכז תרבות. המפגש אצלנו הוא לא רק בין יהודים לערבים, אלא גם בין רוסים לאתיופים, והקהל יוצר את העוצמה". ועיסא משלים: "זה מקום מאוד מאוד חשוב שעובד בשתי שפות. אנחנו לא דנים בדתות, אלא מפגישים שני קהלים שצריכים להקשיב ולדעת אחד על השני".
 
במסגרת הפסטיבל יתקיימו שני דיונים האחד בין תיאטרון מסחרי לתיאטרון איכותי בהצגות ילדים והשני על תפקידו של תיאטרון הילדים במגזר הערבי. אחד ההישגים המרכזיים של הפסטיבל הוא שותפותו של הארגון הבינלאומי אסיטג`, לתיאטרוני ילדים. ד"ר רזי אמיתי, מפיק הפסטיבל, חבר הנהלת האסיטג`, יחד עם עיסא, מציג את ההישג ככלי לפיתוח קשרים עבור יוצרי תיאטרון לילדים ישראלים בחו"ל. "הפסטיבל מעורר סקרנות בחו"ל", אומר אמיתי, "שם רואים אותנו דרך התקשורת והמדיה והחיבור הערבי-יהודי מסקרן אותם. יפו, עיר מעורבת, היא המקום הטבעי לפסטיבל, אנחנו מקווים שזו תחילתה של מסורת".