סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
כתבה
 
מאת: טל גורדון לסתום את הפירצה
 

 
 
הפזמונאי מאיר גולדברג מפזר את הערפל סביב מאבק האמנים על זכויותיהם


הצעת החוק שעוררה בימים האחרונים את מחאת האמנים - מחאה גדולה עד כדי כך שאפילו אריה ותיק ומסוגר כאריק איינשטיין הצטרף אליה כששיגר מכתב לכנסת (וכמותו אמנים נוספים כרמי קליינשטיין, ארקדי דוכין ואחרים) - הותירה דעת קהל מבולבלת במקצת, לאור הדרך בה הוצגו הדברים בתקשורת מטעם תומכי ההצעה.
 
מאיר גולדברג, ממארגני אותה מחאה, חבר דירקטוריון אקו"ם, מנפלאי הכותבים הישראלים, ואחד האנשים הכי מקסימים בארץ, נאות לפזר את הערפל ולהציג את הסיבות להתעוררות הגדולה שהצליחה להוציא אמנים רבים להפגנה ביום ששי האחרון, צעד מאוד לא אופייני לאמנים ששרויים, בימים כתיקונם, איש איש בבונקרו, כפי שהיטיב לתאר זאת אחד ממשתתפי ההפגנה, אמן ידוע בפני עצמו.
 
"קודם כל צריך להקדים ולומר שזה לא שהצעת החוק הזאת אומרת, `בואו ניקח ליוצרים את כספם` בצורה ישירה ומפורשת, ממש לא, אלא שבדרך מאוד משפטית ומתוחכמת יש כמה פרצות שהצעת החוק הזאת גורמת להן ומאפשרת לזכויות היוצרים לא להישאר של היוצר", מסביר גולדברג.
 
"הסעיף המעורר ביותר מבחינתנו היה סעיף שקוראים לו `סעיף היצירה המוזמנת`. המחוקק רצה להכניס בסעיף הזה שיצירה שנוצרת לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא היוצר או המזמין. כשהבעיה היא שבדברי ההסבר של החוק הזה נאמר שאם אין הסכמה מפורשת בכתב, המזמין יכול להיות הבעלים של היצירה. בואי עכשיו נתרגם את זה רגע לחיים של שיר אמיתי: אנשים כמוני, נגיד, שבעצם כל שיר שלהם הוא שיר מוזמן – `מאיר, יש לך טקסטים בשבילי?` זה כל מה שמחוקק צריך בשביל לקבוע שהיצירה מוזמנת – נניח שמתקשר אלי מחר מפיק, חברת תקליטים, מה שלא יהיה, מזמין ממני טקסטים לאמן, לא נחתם בינינו הסכם, ואני, כמו שאני עושה בדרך כלל, שולח לו את השירים – כי הרי בהרבה מקרים אני נותן את השירים בחינם ומקווה שהשיר יצליח ואקבל תמלוגים, ופתאום, לפי החוק החדש הזה, אותו מפיק שהזמין ממני את היצירה, אפילו טלפונית בלבד, ולא שילם, ואין בינינו שום הסכם, יכול לבוא ולטעון שזכויות היוצרים הם שלו".
 
למי יש אינטרס לחוקק חוק כזה?
 
"לאנשים או לגופים שהם חזקים יותר מהיוצרים. גופים שכוללים בתוכם זכייניות טלוויזיה, חברות הפקה טלוויזיוניות ואחרות, מפיקים למיניהם, חברות סלולר שהן חלק מאוד חשוב כנראה למי שעומד מאחורי הדבר הזה. הסיבה היא שחברות הסלולר נכון להיום הן גם חברות תוכן, כשהשאיפה שלהן היא גם ליצור את התוכן וגם לתת את המדיה. אם הזכויות יהיו שלהן, כל הכסף נשאר אצלן".
 
יכול הקורא הנבון לומר לעצמו, "יתפנו אם כן היוצרים וידאגו להגן על עצמם ולהתעקש תמיד על אותו הסכם שמגן על זכויות היוצרים שלהם", אמירה שהיא על פניה נכונה. אז כאן המקום להוסיף עדות אישית קטנה של החתומה מטה שגם היא, כמו אמנים לא מעטים, נאלצת אחת לכמה זמן לפנות בבקשת עזרה לקרן הסעד של אקו"ם, ולהסביר שמקצוע הכתיבה וההלחנה מעמיד אותך מראש, בבסיסו, בעמדה פגיעה. מאחר והכותב זקוק תמידית לחשיפה של יצירתו כדי שזו תקבל את הסיכוי להצליח, ומאחר שמדובר במקצוע מאוד לא יציב מבחינה כלכלית, מדובר בתחום ש"שלח לחמך" הוא אחד הדברים המאפיינים אותו. כך שאתה מוצא את עצמך לא פעם במצב שבו כשאתה עושה את החשבון בינך לבין עצמך, אתה עלול להיאלץ להחליט ולוותר על זכויותיך, בתקווה ששירים שלך יצליחו, יפרסמו אותך, ויגרמו לאנשים נוספים לרצות לקחת ממך שירים במקרה שאתה כותב שנותן שירים לאחרים, או לגרום לגופי הפקה להשקיע בך במידה ואתה שייך ליוצרים המבצעים את יצירתם. כך שמדובר במלכוד לא קטן, ששם אותך במקום פגיע, גם אם אתה שייך לרשימת היוצרים המצליחים והמוכרים בתחום. עד היום ידענו שזכויותינו מוגנות על פי חוק, מה שמנע את יכולת הלחץ של אותם גופים על היוצר, לוותר על זכויותיו.
 
אילו פגיעות נוספות מציגה הצעת החוק החדשה?
 
"סעיף נוסף בהצעת החוק החדשה דיבר על האחריות של בעלי אולמות השמחה למה שנעשה בחצרותיהן, ככה החוק קורא לזה. מילה יפה... עד היום בעלי אולמות השמחה היו אחראים לכל הפרה שנעשית בתחומם, והחוק הזה רצה לפטור אותם מהסיפור. פה האינטרס מאוד ברור. הוא שייך לבעלי אולמות השמחה שרצו לפטור את עצמם מאחריות להפרות זכויות יוצרים.
 
"בואי נתרגם גם את זה: מדובר בשמחות כמו חתונות למשל, שיש פה כידוע לא מעט, אני מניח שמשהו כמו כמה עשרות אלפים בשנה, ובכל חתונה משמיעים מוזיקה. גביית התמלוגים על המוזיקה המושמעת בשמחות ובמסיבות האלה – ואין ספק שלמוזיקה יש משמעות גדולה, כי לכי תעשי חתונה בלי מוזיקה – הגבייה היא במילא מאוד בעייתית. גם עד היום, מישהי כמו אחינועם ניני ששרה את `בואי כלה` שמושמע כידוע לא מעט באירועים האלה, לא זוכה להכנסה שמהווה אפילו עשירית מהתמלוגים שמגיעים לה על ההשמעות האלה. ברגע שהחוק פוטר את בעלי אולמות השמחה מאחריות, הוא גם  מקשה מאוד על הגבייה, מעלה בהרבה את ההוצאות הנדרשות לצורך הגבייה ומותיר את האמנים עם החומרים הרלוונטיים  עם סיכויים די קטנים לקבל את התמלוגים שמגיעים להם.
 
"אני אעבור לסעיף הבא שזה סעיף הזכות לפיצוי סטטוטורי. עד היום אמר החוק הישן (מ-1911), שאם הפרו את הזכויות ביצירה שלנו ולקחו, לדוגמה, שיר שלנו למטרות מסחריות בלי לשאול אותנו, המפר היה מחויב לשלם פיצוי שבין עשרת אלפים ₪ ל- עשרים או שלושים אלף ₪. כרגע, לפי החוק החדש, באמת העלו בהרבה את התקרה, אבל שמטו מתחת לרגלינו את הרצפה. אז היום זה יתחיל, לפי הצעת החוק החדשה, מאפס ומגיע עד מאה אלף, אבל המאה אלף הזה לא מנחם אותנו כהוא זה, כי היום עלולים לקחת שיר שלנו בלי לשאול את רשותנו, להפר זכויות, אנחנו נגייס עורך דין מכספנו כמובן, נפנה לבית המשפט להתלונן על ההפרה, והשופט, על פי החוק החדש, יכול לא להסתפק בזה שאכן בוצעה הפרה, אלא לדרוש מאיתנו הוכחות לנזק ולסכום הנזק שנגרם לנו, מה שיאלץ אותנו גם לשכור משרד חקירות על הדרך, ואחרי כל ההוצאות האלה אנחנו יכולים לצאת עם שופט שלא מאמין שנגרם פה נזק ממשי, ולצאת מופסדים בכלל מעצם זה שהפרו לנו זכויות".
 
ככה שהסעיף הזה גם מבטל את הזכות המוסרית של היוצר על היצירה שלו, ואת זכותו לקבוע באילו הקשרים ישתמשו בה.
 
"בדיוק. אנחנו איתרנו בהצעה חמישה דברים שמפריעים לנו במיוחד, והצגתי את שלושת הקשים ביותר לטעמי. כמו ששמעת, הדברים לא מנוסחים כאילו באמת באים לקחת לנו את הכסף, רק מה, הם מאפשרים את הפירצה".
 
ופירצה, כידוע לנו, קוראת לגנב
 
"בדיוק, ובמקרה הזה היא לא קוראת לגנב פשוט שהוא, לצורך העניין, בגובה העיניים שלך ושלי, אלא, וזאת הבעיה העיקרית שלנו, לכאלה שכוחם גדול בהרבה מזה שלנו".
 
חוץ מהפגנת האמנים ומכתביהם שנשלחו לכנסת, עלו אמנים רבים לכנסת כדי להפעיל לחץ ולשנות את הסעיפים הפוגעניים שבהצעת החוק. פעולות אלה הצליחו, ככל הנראה, להוביל לפשרה שתפגע קצת פחות בזכויות היוצרים של האמנים.
 
"החדשות הטובות יותר", אומר גולדברג, "הן שביומיים האחרונים השגנו לא מעט. בסעיף של היצירה המוזמנת הצלחנו להזיז את ההר הזה לטובתנו. לא ביטלו את הסעיף לגמרי אבל במקרה שאין הסכם בין המזמין ליוצר, הזכות היא קודם כל של היוצר. וזה דרמטי. אולמות השמחה חוזרים להיות אחראיים על הנעשה בתחומם, ובשני הסעיפים האלה השגנו ללא ספק הצלחה. חשוב לי להגיד שההשתתפות של האמנים גם בהפגנה וגם אחרי זה, בעליות לכנסת, הייתה דרמטית בהטיית הכף הזאת. היו כאלה, כמו קורין אלאל ויוני רכטר שהתגייסו ובאו איתנו, שהכבוד והמשקל שלהם הולך איתם גם במקומות האלה, וזה דבר שפשוט ראיתי במו עיניי. אתמול ביליתי כל היום בכנסת, מהבוקר עד הלילה. היה די מדהים, אבל ברור שזה לא המקום הטבעי להיות בו, לא בשביל קורין, לא בשביל יוני, לא בשבילי וגם לא בשביל יענקלה רוטבליט. אבל עצם זה שהגענו לשם, וזה נאמר לי במפורש על ידי חברי הכנסת, גרם להם לחשוב על זה שנית.
 
"בדקות אלה נמצאים חבר`ה שלנו בישיבה האחרונה של ועדת הכלכלה ומגיעים לפשרות אחרונות בסעיפים האלה, וכן, יש מקומות שבהם אנחנו חייבים להתפשר. אל תשכחי שעם כל הכבוד לקהילת הזמר העברי, עומדים מולנו גופים שמביאים משהו הרבה יותר חשוב מתהילה: כסף, משאבים, כוח כלכלי ופוליטי, אז למרבה הצער יהיו מקומות שניאלץ כנראה להתפשר בהם".


11/10/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. יווו טלל מה לעשות..?! ::)
מוסיקאי בתחילת דרכו , מרכז (11/10/2007)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע