|
|
באמת המוזיקה היהודית במרכאות, לאט לאט נפתחת ללהיות עצמאית ומלאת תכנים משל עצמה, מצד שני יש גם אולי איזה אי הבנה מהצד שמחוץ לעולם הדתי, את הצבעוניות שקיימת גם בתוך נושאים יהודיים או אמוניים במרכאות".
|
|
|
|
דתי בין חילוניים וחילוני בין דתיים יונתן רזאל חובק אלבום ראשון יפהפה ותפור להפליא
אלביס בנחלאות
"סך הכל, רצית להביא קצת אור/ לראות את הים ולחזור/ סך הכל, רצית להבין קצת יותר/ כדי להבין קצת פחות/ ולחיות עוד יום/ מה כבר ביקשת, סך הכל/ להושיט ידך לעולם/ לפתוח דלת חדשה/ ישנה/ סך הכל, אתה ילד קטן/ חושש מן העולם/ ונסגר עוד ועוד"
("סך הכל", מילים ולחן יונתן רזאל)
"סך הכל", אלבום הסולו היפהפה של יונתן רזאל שלאל יש נוכחות לא קטנה במילותיו, גרם לי להנאה נטולת סקפטיות, ולתחושה שהדובר פשוט מספר לי את הסיפור שלו, בלי לנסות לגייס אותי לשורותיו, ובלי להפעיל עליי שום מניפולציה אלוהית שגורמת לבלוטות הציניות שלי להתעורר במפגש עם אלבומים רבים אחרים שבהם מופיע שם השם לא מעט. "גדלתי בבית שבו קיבלתי מצד אחד חינוך מוזיקלי קלאסי", מספר רזאל, "מצד שני אמא שלי באה מכל המוזיקה האמריקאית, דברים כמו הביטלס, פיטר פול ומרי, אלביס, ינקתי את זה ממש מחלב אמי שלא ידעה כל כך לשיר אבל הורישה לי את אהבת המוזיקה, ומצד שלישי גדלתי בנחלאות שהייתה, בזמנו, שכונה של ההווי הירושלמי של עדות המזרח, וגם לתוך המוזיקה הזאת גדלתי. "יש לציין שאז עוד היינו חילוניים, ורק כשהייתי בן עשר בערך, דרך הדלת האחורית של נחלאות, של הריחות של השוק, של השבת של ירושלים, המשפחה שלי התקרבה קצת ליהדות, וזה היה תהליך מאוד ארוך שהגיע אצלי לאיזשהו שיא רק בשנים האחרונות, כך שמשהו בשפה שלי ושל המוזיקה, של הטקסט, של השירה, הוא לא בדיוק דתי ולא בדיוק לא דתי, הוא לא מקוטלג גם ברמה הכי תת מודעת שיש. "נראה לי שאולי זה באמת כי תמיד חייתי בקו התפר. תמיד הייתי דתי בין חילוניים, או חילוני בין דתיים, וככה החיים שלי התהוו. גם עכשיו, אשתי למשל היא מושבניקית מהגולן, שם כולם מה שנקרא חילוניים, למרות שאני לא כל כך אוהב את המילה הזאת, ואני מבלה שם הרבה שבתות עם הרבה שיג ושיח. כשהכרתי אותה היא כבר הייתה באמצע תהליך התשובה שלה, אבל היא באה ממש מהעולם ההפוך לזה שגדלתי בו, מהעולם של יפי הבלורית והתואר, אנשי מלח הארץ היפים והשזופים. "ואני גם מרגיש שזה משהו שקשור לאישיות שלי. שזה סוג של מתנה שאני מקווה שאף פעם לא תעבור לי, העובדה שאיכשהו אני לא כל כך מאיים על אנשים בקטע הזה שאני חי כיהודי דתי. אני מרגיש שהאינטראקציה שלי מול אנשים לא מאיימת, ואני מרגיש שזאת מתנה שאני מנסה לשמר ככל יכולתי, ואני מאמין שזה עובר גם במוזיקה." אביתר בנאי – אהבה ממבט ראשון את ההשתלשלות המשפחתית של רזאל אפשר לקרוא ביתר פירוט בכתבה שעשיתי עם אחיו, אהרון, כשהוציא את האלבום שלו. בגדול מדובר על משפחה של חוזרים בתשובה שהנפיקה בשנות השמונים את מה שכונה "הג`קסונים הישראלים", שלושה אחים ואחות מוזיקליים שהקימו להקה בעודם ילדים, ושבניה עברו מספר פעמים בין העולמות, הדתי והחילוני, עד שמצאו סופית את אמונתם המלאה בחמש עשרה השנים האחרונות. רזאל, בן 34, בעל תואר ראשון בניצוח ועבר קלאסי כפסנתרן וכצ`לן, השתתף בשנים האחרונות בפרויקטים רבים כמעבד ומנצח, ועבד בין היתר עם אמנים כמו ארקדי דוכין, יוני רכטר, דוד דאור (שלאחרונה ניצח על קונצרט שלו עם תזמורת הפילהרמוניה הרוסית) ואביתר בנאי, המפיק המוזיקלי של האלבום, שעטף את הלחנים היפים של רזאל במגע הקלאסי האיכותי שלו ובניקיון ובאווריריות ששורים על ההפקה, התואמים היטב את התכנים והשירה, ויוצרים אלבום מאוד שלם, שקצוותיו תפורים להפליא, ושההאזנה לו משקיעה אותך בדמדומים נעימים לאורך 12 הקטעים שמרכיבים אותו. "נפגשנו כשיוני רכטר ביקש ממני לעשות עיבוד לפילהרמונית ל`עטור מצחך`, אביתר היה אמור לשיר את השיר, וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון. אחרי זה היו לנו כמה נקודות מפגש נוספות, בסופו של דבר אביתר הכיר את הסקיצות שלי, במקביל עבדנו על מופע של פיוטים שבו שולבו גם הסקיצות האלה וכשהתחלנו לעבוד על אלבום זה היה די טבעי שאביתר יעשה את ההפקה המוזיקלית". אחרי כל כך הרבה שנות עבודה עם אמנים אחרים, איך זה שרק בגיל שלושים וארבע אתה מגיע לאלבום ראשון? "זה שילוב של כמה דברים. קודם כל אני מאוד פרפקציוניסט. לקח לי הרבה זמן להיות שלם עם השירים. מכל תקופה בשנים האחרונות אספתי כמה שירים לאלבום והאמת שלקח לי זמן לגבש את הסגנון המוזיקלי שלי. גם ברמה הפנימית לא הרגשתי בשל להיות כל כך חשוף. אני מרגיש היום שזמר, במיוחד בארץ הזאת, הוא באיזשהו מקום אמירה. מעצם העובדה שהוא בכלל פותח את הפה, הוא אומר, `יש לי מה להגיד`. ובאורח פלא ככה באמת אנשים מקבלים את זה, כמובן מאליו, וכנוהג שבעולם, שזמר הוא איזשהי דוגמה, דוגמה לחיים פרטיים, לדעות פוליטיות, דוגמה לאמונתו. אני חושב שזה גם היה קשור ללמצוא את עצמי בעולם האמוני שלי. וראיתי והרגשתי גם איזשהי יד עליונה מכוונת, כי גם כשהייתי ממש מוכן, וממש חם, במרכאות, על החומר, והתקליט כבר היה מוכן, היו מניעות חיצוניות עד שזה קרה. וחוץ מכל אלה, אני פשוט מאוד אוהב את שיתוף הפעולה עם אמנים אחרים, זה מסב לי המון הנאה וממלא אותי, ואני מצפה להמשיך את זה." "המוזיקה היהודית נפתחת" יש שאלה שאני שואלת כמעט כל אמן דתי על התכנים שעוסקים בדרך כלל באמונה, או שאובים מהמקורות, ונראה לי שמדובר באופן מסוים במגבלה תכנית על יוצר שהיצירה שלו אמורה להיות חופשייה מכבלים "זאת נשמעת לי שאלה מוזרה כי אני באמת לא מרגיש מוגבל. גם עכשיו כשאני מתחיל קצת לגשש לכיוון האלבום הבא אני מרגיש שיש המון דברים שאני רוצה לכתוב עליהם והם לא נראים לי סותרים, ובאיזשהו מקום הם גם יונקים מכל הדו שיח הזה שבין להיות אדם יהודי, אבא, ישראלי, חלק מהקוסמוס, דברים שאני מרגיש שאני רוצה ויכול לשיר עליהם". ובכל זאת הם כמעט ולא באים לידי ביטוי ביצירה של שאר האמנים הדתיים "אז צריך לשאול על זה את שאר הזמרים. אני חושב שזה תהליך של התהפכות דו צדדית. מצד אחד באמת המוזיקה היהודית במרכאות, לאט לאט נפתחת ללהיות עצמאית ומלאת תכנים משל עצמה, מצד שני יש גם אולי איזה אי הבנה מהצד שמחוץ לעולם הדתי, את הצבעוניות שקיימת גם בתוך נושאים יהודיים או אמוניים במרכאות". ב- 12 בדצמבר יתחיל רזאל את סיבוב ההופעות שלו במופע בתיאטרון תמונע בתל-אביב. "אביתר בנאי יתארח ואולי גם עוד מישהו, זה עדיין לא סגור. זה יהיה מופע אינטימי, ברוח התקליט, עם כלי קשת ועם כלים אקוסטיים".
13/11/2007
:תאריך יצירה
|