|
|
מבחינה מוזיקלית בהרבה תקליטים שיוצאים היום לילדים אין כלים חיים, הכל עם פלייבקים, וזה מאוד שטוח. לנו היה חשוב לעשות משהו אחר, שיותר מתמקד במוזיקליות ופחות בבידור. האמת היא שכמעט ולא יוצאים היום תקליטים לילדים, רק די.וי.די. כאלה. ובאמת באלבום הזה יש המון כלים חיים, פסנתר, קרן יער, אקורדיון, צ`לו, חליל, נבל, לא חסכנו, ושומעים את זה"
|
|
|
|
שרון רוטר ועובדיה חממה באלבום ילדים חדש ויפהפה המוקדש כולו לטקס ההירדמות
הכנה לשינה מלאכית
מכל מאגר שירי הערש הקיימים, שחלקם, אם תסלחו לי, פשוט מזוויעים, יש שיר אחד שמצליח לפעמים להרדים את הבת שלי, ומדובר לשמחתי בשיר שתמיד נשא בתואר "השיר שאני הכי אוהבת בעולם", והוא "הבובה זהבה". אבל מהאחר שהיורשת קיבלה גם את גן בעיות השינה של אמה, נדרש לופ היסטרי של עשרות השמעות כדי שזו תשקע בעולם החלומות, ותאפשר להורתה לסיים את מכסת הכתבות השבועית שלה, תוך שהיא שואלת את עצמה למה לעזאזל אין אלבום של עשרה "בובה זהבה" שכאלה, כי טקס השינה הזה גרם לעובדה המצערת שאפילו אני כבר לא יכולה לשמוע את "טוטה וואווה", כמו שהקטנה מכנה את השיר, בהתבסס על הקולות הפותחים אותו. או אז התקבצו ושילבו כוחות עובדיה חממה (זוכה פרס מלחין השנה לשנת 2006 מטעם משרד התרבות והאיש שהלחין את "אנא בכוח", אחד השירים היותר מושמעים באותה שנה), ושרון רוטר, הנערה בעלת היופי הנקי והקול המלאכי ששרה את "הניצוץ", שיר הנושא של הסרט "קלרה הקדושה", ואת "ארוץ אליך", מתוך אלבומה הראשון שיצא לפני חמש שנים, והוציאו לשמחתי את אלבום הילדים החדש והיפהפה "לילה טוב" (כל המילים פרט לשיר אחד, וכל הלחנים: עובדיה חממה).
האלבום הזה כולו טקס הירדמות אחד ארוך, המלווה את הפרידה מהיום ואת המעבר לשינה לכל אורך שיריו, ומכניס את הילדים, וגם את הוריהם – אני מודה שגם אני השתמשתי בו כמה פעמים לצרכיי שלי – למצב הזה שמוביל אותך לשינה מלאכית ונעימה. יותר מוזיקליות, פחות בידור "כוכבי ליל זורחים/ כוכבי ליל פורחים/ כוכבי ליל מראים לכולם/ שאין רגע בלי אור בעולם/ הם באים/ לקריאת הילדים/ מופיעים כך אחד אחד/ הם באים ועולים, מאירים/ ומלמדים/ שאף פעם אין חושך מוחלט/ אם לא היה חושך/ לא היינו יודעים/ שיש בעולם כוכבים" ("כוכבי ליל", מילים ולחן עובדיה חממה) "האלבום הזה נולד די במקביל להיוולדות של עמליה, בתי", מספרת רוטר. "עובדיה ואני עובדים כבר כמה שנים ביחד. אני שרה לו קולות בכל מיני פרויקטים, עשינו גם דואט פעם, ומתוך צורך שלו, גם לאיזשהו תקליט ילדים שהוא קצת יותר איכותי מבחינה מוזיקלית לעומת מה שיש היום בשוק, וגם ספציפית למוזיקה להירדמות, משהו שאין הרבה ממנו בעברית, מוזיקה עם תכנים שכולם מדברים על שעת השינה, על כל הפחדים שיש לילדים מההתמודדות עם חושך ועם הסוף של היום". אני מתארת לעצמי שאת מדברת על אלבומי ילדים שמוקלטים בעיקר היום, לא על הישנים "אני מדברת על מה ששומעים היום, יובל המבולבל, דברים כאלה. מבחינה מוזיקלית בהרבה תקליטים שיוצאים היום אין כלים חיים, הכל עם פלייבקים, וזה מאוד שטוח. לנו היה חשוב לעשות משהו אחר, שיותר מתמקד במוזיקליות ופחות בבידור. האמת היא שכמעט ולא יוצאים היום תקליטים לילדים, רק די.וי.די. כאלה. ובאמת באלבום הזה יש המון כלים חיים, פסנתר, קרן יער, אקורדיון, צ`לו, חליל, נבל, לא חסכנו, ושומעים את זה. "גם הטקסטים מאוד מדברים. יש שם משהו שמתמודד בכמה רבדים. גם ברובד היותר פשוט וגם ברובד עמוק יותר, פילוסופי, שאומר שאין באמת חושך אלא שחושך זה פשוט היעדר של אור. זה קצת קבליסטי במובן הזה, ואני אוהבת את זה שיש לזה כמה רבדים. ובאמת יש שם ארבעה עשר שירים שמדברים כאילו על אותו דבר אבל כל אחד אומר משהו אחר, וזה נראה לי לא קל לעשות את זה. עובדיה עשה את זה בצורה מאוד יפה". ניסיתם את השירים על הילדים הפרטיים שלכם? "כל הזמן. עמליה הייתה כל הזמן באולפן כי זה הוקלט כמעט מרגע שהיא נולדה. היא הולכת לישון כל לילה עם השירים, ואם אנחנו לא בבית היא מבקשת לשמוע אותם. נראה לי שהיא כבר חצי מכורה לזה... זה גם יכול לעבוד הפוך. אם אני משמיעה לה את זה באמצע היום היא אומרת לי, `לא, אמא, לא לישון`... רגל פה רגל שם את שמה של רוטר אפשר היה לראות מתנוסס פה ושם, בשנים האחרונות, על פוסטרים של הופעות בפני נשים בלבד. זה, בצירוף טקסטים באלבום החדש עם מילים כמו "ברוך אתה מלך העולם המפיל חבלי שינה על עיניי ותנומה על עפעפיי", מוביל לשאלה המתבקשת על האוריינטציה האמונית החדשה. "לא זנחתי את ההופעות בפני גברים", היא אומרת. "אני מתקרבת לזהות היהודית שלי, בניסיון לדעת מאיפה באתי, אני לא מתכחשת לזה, למרות שאני לא מקיימת מצוות, רק את חלקן. בואי נגיד שאני על הגדר. רגל פה רגל שם". וזה יכול להגיע לדעתך למצב שבו כן תזנחי את ההופעות מול גברים למשל? "לא יודעת, אני לא יכולה להגיד. יכול להיות שכן, אבל כרגע לא נראה לי. אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד. במקום שאני נמצאת בו עכשיו זה פשוט. אני מאמינה שיש אלוהים, משתדלת לקיים חלק מהמצוות, אבל נורא קשה לי להגדיר את עצמי כי אני באמת עוד לא מספיק מגובשת כנראה. אני יהודיה ואני מחוברת לזה". למה בעצם עברו חמש שנים מאז האלבום הראשון שלך ועד עכשיו? "לא יודעת. כשאני חושבת על זה אחורה אין לי מושג למה. לפעמים שואלים אותי, `מה עשית כל הזמן הזה?`, ואני לא יודעת. אולי הייתי צריכה מנוחה מזה. עברתי לעשות דברים אחרים". אבל היה לך להיט גדול מתוכו. זה לא אלבום שנזנח ונזרק, מה שעוד יותר מחדד את השאלה למה לא הוצאת אחריו עוד אחד. "נכון, אבל אחרי שהוא יצא עשיתי הופעה שהייתה שונה לגמרי מהתקליט, עיבודים שונים לגמרי, זה לא היה מסחרי בשום צורה, וכשהשתחררתי מזה באו הילדים (רוטר עומדת בפני לידת ילדה השני בימים אלה ממש – ט.ג.), ופניתי גם קצת לקטע הזה של היוגה, אני מורה ליוגה. רציתי להשתחרר מכל הקטע הזה של הברנז`ה, או ממשהו אחר. אני כבר לא זוכרת מה זה היה אבל משהו שהעיק עלי כנראה. עכשיו אני מאוד רוצה לעשות עוד תקליט אבל קצת קשה לי למצוא מימון. כל האופציות שיש לי לא כל כך נראות לי אז אני בקו תפר כזה".
לילה טוב, שירי ילדים, עובדיה חממה ושרון רוטר, NMC
17/06/2008
:תאריך יצירה
|